תל פרס

תל פארס
מלחמת שלושת הימים(24.6.70)
 מבצע קיתון(26.6.70)
קרב גדוד בה"ד 9 (7.10.73)

דרכי הגעה לאנדרטת גדוד בה"ד 9
המקום נגיש חלקית, כביש גישה משובש. ההנצחה בציר הנפט ממזרח ליישוב יונתן, כ-1.2 ק"מ ממערב לכביש 98 אחרי פנייה מערבה בכביש תל פרג' (כ-2.5 ק"מ מצפון לצומת אורחה).

מבצע "קיתון 10" – מלחמת "שלושת הימים" – מלחמת ההתשה בגולן

  24-26.6.70  מה קרה במדינה

  • ישראל חוגגת 22 שנים לקיומה.
  • ראש הממשלה – גולדה מאיר
  • נשיא המדינה – זלמן שז"ר.
  • ממשלת ישראל ה-15.
  • הכנסת השביעית.
  • אחרי עשורי פעילות בפוליטיקה הישראלית, מודיע דוד בן-גוריון על פרישתו הסופית מן הזירה הפוליטית.
  • 28 באפריל – מכתב השמיניסטים נשלח לראש הממשלה, גולדה מאיר
  • 15 במאי – חבורת יהודים סובייטיים מנסים לחטוף מטוס על מנת להגיע למערב. הדבר מפנה תשומת לב לקשייה של יהדות ברית המועצות
  • מוקם כפר דרום, ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה
  • תוכנית רוג'רס לשלום עם הערבים.
  • נפטר שר הבריאות, ישראל ברזילי
  • יוני – נבחרת ישראל בכדורגל משתתפת, בפעם היחידה בתולדותיה, בטורניר הגביע העולמי שנערך במקסיקו. את משחקיה מסיימת בהפסד אחד (2:0 לאורוגוואי) ובשתי תוצאות תיקו (מול שוודיה 1:1  ו-0:0 מול איטליה). את השער היחיד לזכות ישראל כבש מרדכי שפיגלר.
  • ברזיל אלופת העולם בכדורגל בפעם השלישית.
  • 15 במאי – חיל הים המצרי פותח בירי טילי סטיקס על ספינת הדייג הישראלית "אורית" ומטביע אותה. האירוע חשף את רמת הדיוק של הטיל מתוצרת סובייטית והביא לפיתוח אמצעים כנגדו.
  • 22 במאי – פיגוע נגד אוטובוס ילדי אביבים, בו נרצחו 9 ילדים ו-3 מבוגרים ונפצעו 19 ילדים
  • 30 במאי נהרגו 13 חיילי צה"ל (ושניים נשבו) בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית.
  • 26 ביוני – צה"ל יוצא למבצע קיתון 10 כנגד צבא סוריה בחזית רמת הגולן
  • 30 ביולי בקרב אוויר באזור תעלת סואץ טייסי חיל האוויר הישראלי הפילו חמישה מטוסי מיג 21 שטייסיהם סובייטים.
  • פשיטת שריון בפתח-לאנד(דרום לבנון).
  • הרמטכ"ל – חיים בר לב

חת"מ בקרב

  • הכוח הארטילרי כלל:
    • 2 סוללות מגדוד 334 – מכמ"ת 160 מ"מ (בפיקוד אברהם בר דוד)
    • גדוד 833 מרגמות 120 מ"מ נגררות – הגדוד החביר לחטיבת "גולני"- שפיגלר בילו.
    • גדוד 405 עם תותחי 122 מ"מ ארוך קנה, בפיקוד סא"ל מונדי כרמלי
    • גדוד 330 עם תותחי שדה 122 קצר קנה (מילואים בתעסוקה מבצעית)- יגאל גור.
  • מטה הפעולה היה בבונקר של הר פרס ושהו בו אלוף הפיקוד – מוטה גור, הקתמ"ר תא"ל ברוך ברוכין, המת"פ – אל"מ משה פלד.
  • מפקד הסיוע היה מג"ד 334, סא"ל אברהם בר דוד. קמב"ץ הסיוע היה רס"ן יוחנן זוהר (ג'וארי) ז"ל. (קמב"ץ הסיוע הוצב גם הוא במטה, מפני שאשתו עמדה ללדת בכל יום. רס"ן יוחנן זוהר ז"ל נפגע מרסיס בגב ונהרג). קש"אים: סרן שמואל רשף, סרן ארנון בן עמי.
  • תוכנית האש הייתה הפעלת אש מאסיבית על כל המוצבים. שתי הסוללות של 334 ירו משני צידי המעבר בלי שהסורים יכלו לפגוע בטנקים שלנו. ובין הפצצות עברו כל הכוחות ורק אחרי המעבר של ציר המוצבים הסורים הכוחות התפצלו צפונה ודרומה ונכנסו למוצבים מאחור. הובאו ארצה מעל 200 שבויים ללא אף קצין כי הקצינים הסורים ברחו עם תחילת ההתקפה.

מלחמת שלושת הימים
בתאריך 24 ביוני 1970, ניסו הסורים לכבוש שני מוצבים של צה"ל, ברמת הגולן. כוח שריון סורי גדול תקף את שני המוצבים, והצליח לכבוש את מוצב 38 מדרום מזרח לנפח. החיילים הסוריים לקחו אתם שלל רב. התקפה נוספת על מוצב מצפון לקוניטרה נהדפה, לצה"ל הרוג אחד (סמ"ר יצחק גרוסמן ז"ל מחיל השריון) ו – 12 פצועים.
בתגובה לפעילות הסורית תקפו למחרת מטוסים את מוצבי הסורים, צה"ל הגיב גם באש ארטילרית ובאש טנקים לאורך כל הגזרה. עשרות ייעדים סוריים נפגעו.
מבצע "קיתון – 10"
ביום השלישי, 26 ביוני 1970 נערך מבצע "קיתון 10". המטרה המרכזית של המבצע הייתה להבהיר לסורים, שייזום של תקריות אש מצד סוריה תגרור תגובה חריפה מצד ישראל ובכך להביא לשקט יחסי בגבול סוריה.מהלך המבצע הוגבל לאזור שמדרום לתל-זוהר, למעשה מציר הנפט בצפון ועד נחל רוקאד בדרום. באזור זה היו ממוקמים שלושה מוצבים סוריים: "צידא", "ארבעת הבתים" ו"אל-חנות". עם תחילת המבצע הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה לשני מוצבים נוספים.
כוח צה"ל שהשתתף במבצע כלל שני גדודי שריון מוקטנים של חטיבה 188 (בפיקוד אל"מ משה בר כוכבא): גדוד 74 ("סער") וגדוד 53 ("סופה"), בסדר-גודל של 30 טנקי צנטוריון - "שוט קל"; כוח הנדסה משוריין לפריצת מוקשים שכלל מספר זחל"דים, טנק דחפור ומספר כלי צמ"ה; וארטילריה.
המבצע נמשך יום אחד. בתחילה לפי שיטת הביצוע שנקבעה מראש, אך כמו בהרבה קרבות אחרים, גם במבצע הזה חלו התפתחויות בלתי צפויות בשני מישורים: 1.כוח התקיפה הישראלי ניצל את התמוטטות מערך הקו הראשון הסורי וכתוצאה מכך הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה, למוצבים "אום לוקס" ו"תל דרעיה", אשר נכבשו והושמדו אף הם. 2.הסורים הגיבו כצפוי בגזרת הפעולה, אך הפתיעו באזור אחר: פלוגת טנקים סורית תקפה את מוצב 54 הצה"לי שלרגלי הר אביטל (תל אבו נידה) במרכז רמת הגולן בניסיון לכובשו. ניסיון זה סוכל הודות לתגובה מהירה של חיל האוויר הישראלי וכוח שריון שהוחש למוצב.  במהלך הסיוע הארטילרי, ספגו גדוד 405 וגדוד 833 אש נ"ס חזקה מאד. כתוצאה מהאש הזאת נהרג קנ"א 833, סרן ד"ר עודד שלידור (שלודרר) ז"ל. גדוד 833 דילג לעמדת חליפין אבל לא השתתף יותר בלחימה.סגן משה פינקוס מגדוד 334 זכה בצל"ש של אלוף הפיקוד, מוטה גור. בשנת 1973 הפך הצל"ש לעיטור המופת.בגדוד 334 נהרגו 3 אנשים קמב"צ סגן ג'וארי יוחנן ז"ל,רב"ט גוטמן רון ז"ל ורב"ט ששון אריה ז"ל בגלל הזנה כפולה במרגמה שיירתה בקצב גבוה מאוד.

לחימת גדוד בה"ד 9 ("לקיש") 6-8.10.73

רקע כללי במדינה.

  • ישראל מתכוננת לבחירות - בחודש נובמבר.
  • הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה"ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח"ל ("חרות" והמפלגה הליברלית), ה"רשימה הממלכתית" (לעם), "המרכז החופשי" ו"המרכז העצמאי". שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
  • פרופ' אפרים קציר נבחר להיות הנשיא הרביעי של מדינת ישראל.
  • ישראל מתכוננת לבחירות - בחודש נובמבר.
  • הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה"ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח"ל ("חרות" והמפלגה הליברלית), ה"רשימה הממלכתית" (לעם), "המרכז החופשי" ו"המרכז העצמאי". שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
  • ההרגשה הכללית: "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" עד תחילת המלחמה.

כיבוש חזרה של החרמון נקבע רק לאחר ייצוב רמת הגולן והירי על דמשק.                                            

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • בסוף 71 ובנובמבר 72 נערך הצבא המצרי לצליחת תעלת סואץ, ההכנות התגלו. הערכת אמ"ן: "אלו תרגילי מפקדות, סבירות נמוכה למלחמה".
  • ב 1973 קיבל המודיעין התרעות רבות על היערכות למלחמה במאי - ראש אמ"ן (אלוף אליהו זעירא) העריך כי אין סבירות למלחמה.
  • ה"מוסד" קבע שיש חשש סביר למלחמה.
  • התקבלה החלטה לא לגייס מילואים ולאור סדק קטן בצפון מועלות יחידות מהתעלה צפונה-גדוד 55 גדוד 405 וביסל"ת.
  • לבקשת סוריה נדחתה המלחמה לסתיו כדי שתשלים את מערך טילי הנ"מ שלה.

חת"מ בקרב

  • בוטלו סוללות הדגם ד' בגדודי החרמ"ש.
  • חיל התותחנים נדרש "לסגור" את גדוד 405.ולצמצם את הסד"ק.
  • האמריקאים הסכימו לראשונה למכור תותחנים שני גדודי M109  קצר  ו שני גדודי M107 (203/175 מ"מ)
  • הושלם פיתוח רקטה ארטילרית "עיברי 1" מורכב על נגמש.
  • קצב המלחמה ואופייה המעורב - ממיגננה ממושכת לפריצה ולניצול הבקעה - איפשרו לחיל התותחנים להפגין את דינמיקת התנועה שלו. בכמות נהנו הסורים מעדיפות עצומה על צה"ל.44 כנים מול 1000. לסגירת הפער הפעיל חיל התותחנים של צה"ל את ניידותו הרבה; העתיק במהירות את האש מגיזרה לגיזרה, תוך שימוש בצריחים המסתובבים; ודייק בפגיעותיו, תודות לעזרים מתוחכמים.
  • לראשונה היה מחשב ירי ביחידה סדירה (405)

סד"כ

  • אגד ארטילרי – 212  בפיקוד אל"מ בני ארד.
    • מפקדת סיוע חטיבה 7 בפיקוד סא"ל אריה מזרחי.
    • מפקדת סיוע חטיבת "ברק-188" בפיקוד סא"ל אריה שחם (שוורץ).
    • גד"ב תומ"ת "נמר"  155 מ"מ 1A-109-M בפיקוד הסמג"ד - רס"ן אורי מנוס.
    • גד"ב ביסל"ת (צוערים, אימון תותחן שלב ב' וסגל בית הספר) 155 מ"מ 50-M בפיקוד סא"ל בן עמי כהן והסמג"ד רס"ן שמואל גולן.
    • גדוד "הרעם" בהרכב: 2 סוללות מכמ"ת 160 מ"מ וסוללה תומ"ת 155 מ"מ 50-M, בפיקוד – הסמג"ד רס"ן שמואל רשף.
    • גד"כ תומ"ת מוקטן - "דרקון" -  "רומח" 175 מ"מ 107-M , בפיקוד סא"ל שרגא בן צבי (קוסובסקי)  והסמג"ד רס"ן איציק גזית.

קישור:

  • סרן דודי הרמתי (מסו"ל ב' "נמר") קש"א גדוד "געש" חטיבה 7
  • סרן אברהם שניר ז"ל (מסו"ל ג' "נמר") קש"א גדוד "עוז" בחטיבה 7
  • סרן הרצל כהן ז"ל (קמב"ץ מפס"ח 7) התנדב להיות קש"א בכיבוש החרמון.

סגן רון חקלי - קש"א גדוד "גדעון" חטיבת "גולני".
מלחמת יום הכיפורים, מוצאת את סוללת התומ"תים של בה"ד 9 פרוסה בעמדה מוכנה למרגלות תל-פארס. הסוללה מורכבת מחיילי בה"ד 9, מדריכים, מש"קים, צוערים  וחיילים אחרים. אימוניו של קורס יסוד לקציני חת"מ נקטעו, החיילים צוותו במסגרת גדודית, וכגדוד עלו לרמת הגולן.  הצוערים פוזרו בין הצוותים ופיקדו על התומ"תים, שהוצבו במסגרת 3 סוללות במקומות שונים ברמת הגולן. 
שעות הראשונות למלחמה עוברות בירי על מטרות שונות בשטח סוריה. ככל שחולף הזמן הולך טווח הירי ומתקצר. לאט מתחוור כי אין זה "סתם" יום קרב - אלא מלחמה של ממש, שהרי הטנקים הסורים פורצים לעומק השטח הישראלי. 
בחצות 6.7.73 מקבלת הסוללה הוראה לדלג לאחור-מערבה אל מעבר לציר הנפט. ולפנות בוקר יוצאת לדרכה. בראש נע זחל"מ המפקד, אחריו ארבעת התומתי"ם, ובמאסף זחל"מ נוסף ומשאית תחמושת. חיילי הסוללה היו לאחר 8 שעות לחימה ושעות רבות ללא מנוחה והכל ידעו שהם נעים בשטח ישראלי ו"מדלגים" מערבה.מכשירי הקשר לא פעלו כראוי, והמפקדים כוונו את הנהגים באמצעות מכות-מקל בקסדה. 
לפתע מבחין חלוץ הטור הישראלי זחל"מ המפי"ק בעשרות טנקים הממוקמים משמאל לדרך, דרומית לציר התנועה במרחק 20-  30 מטרים בלבד משפת הדרך. מפקד הסוללה משוכנע כי לפניהם גדוד טנקים ישראליים  איש אינו מעלה על דעתו לנקוט אמצעי - זהירות מיוחדים. 
אלא שהטנקים היו טנקים סורים. רובם תפסו עמדות לכיוון דרום, אך מחלקת טנקים אחת התפרסה לאבטחת החניון כלפי צפון. במרחק של 15 - 20  מטר בלבד מבחין לפתע המסו"ל, בטנק סורי על אם-הדרך. מאוחר מדי לסגת, מוטב לפרוץ קדימה במהירות ולנסות להיחלץ מטווח-המגע הקרוב עם הכוח הסורי.הוא מורה לנהג הזחל"מ לפרוץ קדימה בכל המהירות. הזחל"מ פורץ קדימה בסערה, חולף ממש ליד הטנק הסורי שעל אם הדרך, כאשר תותח הטנק הסורי,"חותך" את אנטנת המפי"ק.או אז תופסים הסורים את המתרחש. 
הטנקים הסורים נכנסים לפעולה, ותוך דקה הם משגרים פגזים וצרורות מקלע אל עבר התומ"תים הנעים על הדרך מולם. התומ"תים נפגעים בזה אחר זה. התומ"ת הראשון בשיירה נפגע בצידו הימני ושלושה מחייליו נהרגים במקום, התומ"ת ממשיך לנוע לכיוון מערב.הטנקים הסוריים מזנבים בזחל"מ ובתומ"ת אך אינם מנסים לרדוף אחריהם. ואכן מגיעים הזחל"מ עם סגן שאול והתומ"ת שלו להאחזות נח"ל גשור הנטושה - עם שחר ומפנים משם את נפגעיהם. 
גורלם של שלושת התומ"תים האחרים גרוע יותר. התומ"ת השני נפגע פגיעה ישירה ונעצר. חלק מאנשי צוותו נהרגו במקום והאחרים נחלצים מהתומ"ת, ותופסים מחסה בתעלה שמימין לדרך.  התומ"ת השלישי "נכנס" בתומ"ת השני שנפגע ונעצר וכל אנשי צוותו נהרגים. התומ"ת הרביעי נפגע פגיעה קלה, אנשי צוותו נחלצו ממנו ללא פגע. רק הזחל"מ והמשאית שבמאסף הטור הישראלי מצליחים להסתובב ולסגת אל מרגלות תל-פארס. ניצולי הסוללה מסתובבים בשטח המומים ומבולבלים. חלקם מצליח להצטרף לזחל"מ ולמשאית שהיו במאסף ולהגיע עמם למוצב חי"ר סמוך לתל-פארס. אחרים רצים בכוון מערב, נתקלים באש מטנק סורי. הם בורחים במהירות חזרה לכיוון תל-פארס. בבוקר יום א' 7 באוקטובר 1973, היה סא"ל בן עמי כהן, בתצפית על תל-פארס. בשעת הצהרים של יום א', מגיעה אל תל-פארס פקודה "היכונו לנטישה". אלא שאז שומע בן עמי רעש מסוקים. מסוק סורי מנסה לנחות על ראש התל. צרור ארוך אותו יורה בן עמי אל המסוק והוא נעלם מיד ונבלע בפתח הר געש כבוי שבמרכז תל-פארס. 
עמי קיבץ סביבו חיילים שנמצאים במקום ומארגן אותם לתנועה לעבר מעלה גמלא להיחלצות. עמי פוקד את עשרות האנשים, מחלק אותם לקבוצות משנה ע"פ השתייכותם החיילית, קובע כוח חלוץ, וכוח מאסף משבץ את החיילים נושאי-הנשק ונושאי הפצועים במקום המתאים ומתחיל לנווט ניווט-לילה אל תוך ואדי דליות. סא"ל עמי נע בזהירות ובאטיות בראש הטור הארוך,  ללא מפה וללא מכשיר קשר, כשצמחיית הוואדי הסבוכה מאיטה עוד יותר את ההתקדמות. ההליכה הקשה נמשכת כל הלילה אך עם שחר יום ב',ה-8.10.73, מתחבר טור הניצולים עם כוח ישראלי במורד המערבי של מעלה גמלא.  בהמשך הלחימה סא"ל בן עמי כהן מתנדב להיות מס"ח גולני בכיבוש החרמון.

לצפייה בסמארטפון