עולה לתורה

לאחר שמילא שורת תפקידי פיקוד במערך הקני ובמערך הכטב"ם, נכנס סא"ל אהוד ביבי לתפקיד ראש מחלקת תורת חיל התותחנים וקודם לדרגת אל"מ. פגשנו אותו לראיון עם סיום תפקידו כסגן מפקד אגד ארטילרי 215

מאת תא"ל (מיל') יעקב זיגדון

צילום: דו"צ

סא"ל אהוד ביבי עבר דרך ארוכה מאז התגייס לחיל התותחנים בשנת 1999. כעת הוא מסיים תפקיד כסגן מפקד אגד ארטילרי 215 ופניו מועדות לעבר תפקיד ראש מחלקת תורת חיל התותחנים ומפקד אגד ארטילרי 454. תפקידים שיעניקו לו כמובן את דרגת אלוף המשנה עם אופק צפונה.

אהוד, בן 38, נשוי לרופאת משפחה עם ארבעה ילדים, מוסמך תואר שני של אוניברסיטת תל אביב בדיפלומטיה וביטחון. את חלקו הראשון של שירותו הצבאי העביר בעיקר בגדוד 405 בסוללה א' המיתולוגית. בסוללה זו ביצע אהוד שורת תפקידים: קצין סיור, מפקד פלגה, סגן מפקד הסוללה ומפקד הסוללה. אהוד הוא בוגר המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) והמכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) בהצטיינות. את מלחמת לבנון השנייה עובר אהוד כמפקד סוללה ולאחר מכן כקצין אג"ם בגדוד וכסמג"ד. את שירותו באגד ארטילרי 282 מסיים אהוד כקצין אג"ם אגד כשמפקד האגד הוא אל"מ (מיל') ירון פורמוזה. אהוד מספר כי למד ממנו פרקים שלמים בפיקוד מוכוון משימה, מקצועיות, קידום תהליכים ותחומים נוספים.

סא"ל ביבי מגיע לאגד ארטילרי 215 כמפקד גדוד 402. הוא חווה טראומה אישית ורפואית ממנה הוא יוצא מחוזק ונחוש יותר, עובר למערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ושב לאגד כסגן מפקד האגד.

אהוד, כיצד הגעת לחיל התותחנים?

"שנות נעוריי הן השנים המאתגרות של צה"ל בלבנון. חבריי ואני התכוננו לגיוס וציפינו לו. כששובצתי בחיל התותחנים שמחתי. לא היה לי רצון אחר או התנגדות ולכן הצטרפתי לחיל בחדווה".

בשנת 2001 נהרגו 5 לוחמים מגדוד 411 בתאונה מבצעית כשנגמ"ש התהפך בפני חבר בדרום הר חברון. כיצד זה השפיע עליך?

"אירוע נגמ"ש פני חבר התרחש שבועות ספורים לאחר שאני ומספר קטן של חבריי סיימנו את קורס היסוד לקציני תותחנים ושובצנו כמפקדי פלגות בסוללות המבצעיות של החיל. האירוע התרחש בפלגתו של אחד מחבריי הטובים ולכן השפיע מאוד על כולנו. מהאירוע עצמו הסקנו מסקנות על הפעילות באיו"ש והאיזונים הנדרשים בה".

היכן מוצאת אותך מלחמת לבנון השנייה?

"סוללה א' של גדוד 405, הסוללה שלי, ירתה במלחמה 6107 פגזים. רובם המכריע בגזרה הדרומית, באיכונים מדויקים של מכ"ם ה'נורית'. במלחמה למדתי על פיקוד ומנהיגות, על מיקוד מפקד הגדוד ומטה הגדוד ועל העצמאות הסוללתית. למדתי על לכידות סוללתית מול הפילוג שיוצרים יחסי ותיקים-צעירים. במלחמה ראיתי את חשיבות דרג מפקד הפלגה והשפעתו המכרעת על הסטנדרט המבצעי".

היכן הייתה טבילת האש הראשונה שלך?

"טבילת האש הראשונה הייתה במהלכה של תעסוקה מבצעית בגזרת החטיבה המרחבית 'יהודה' (חברון). במהלך פריסת מחסום יזום ירו עליו מכיוון הכפר יטא. השבנו אש למקורות הירי והגענו עד קו שטח A, אותו אסור היה לנו לחצות. שם נעצרנו".

כיצד השפיעה עליך ההכשרה הצבאית במלט"ק ובפו"ם?

"מתחם המכללות הצבאיות בגלילות מאפשר ללומדים ולנמצאים בו תשתית ללמידה והעמקה במקצוע הצבאי. היקף החומרים המקצועיים הקיים, הניתוח הצבאי, עבודות קודמות של חניכים והיועצים האקדמיים מאפשרים ליצור ידע חדש, יש מאין, בתחומי המקצוע הצבאי. ניתן בשנות הלימוד לחשוב ולכתוב בנושאי התפתחות המחשבה הצבאית בהקשרי הפעלת האש היבשתית, יחידות האש וכיו"ב. שנות הלימוד תרמו רבות למקצועיות שלי כאיש צבא וכתותחן".

מה היה התפקיד הכי משמעותי בעיניך עד כה?

"התפקיד הכי משמעותי מבחינתי הוא מג"ד 402. שנים רבות התכוננתי לתפקיד הזה ברמה האישית. אספתי חומרים, תכננתי את הכניסה לתפקיד ואת הפעולות שאבצע כמג"ד בתחום האימונים, בתחום האופרטיבי וכו'. המג"ד הוא הדמות הבכירה שהחיילים רואים ביום-יום. הוא המערכת הצבאית עבורם. המג"ד הוא קובע התוצאה בשגרה ובחירום. המג"ד הוא היחיד שיודע להכין את הגדוד למלחמה ולהביא את המקצוע הצבאי ליישום רב מדרגי מערכתי-טקטי. המג"ד שותף בעשייה המבצעית בשגרה ומשפיע הלכה למעשה על ביטחון ישראל. לדעתי תפקיד המג"ד הוא מדהים, מלא חוויות סוערות וריגושים בלתי נגמרים. כמג"ד היכולת להשפיע ולעצב מציאות היא אדירה ואפשרית. לצערי הרב תפקידי כמג"ד נגדע באיבו".

מהי החוויה המעצבת שלך כקצין וכמפקד?

"החוויה שעיצבה אותי היא אירוע שהתרחש כשהייתי מפל"ג. פרסתי מחסום באיו"ש. האלוף (מיל')  נעם תיבון שהיה אז המח"ט בגזרה הגיע למחסום וציין אותו לחיוב. כמה דקות לאחר מכן הגיע המסו"ל, ירד מהג'יפ, צרח עליי שהמחסום גרוע ושאני מפקיר חיי חיילים, ופקד שאחזור עמם למוצב מייד. בנוסף, פקד שאיני יוצא יותר לפעילות מבצעית. האירוע התרחש כשלושה שבועות לאחר כניסתי לתפקיד מפל"ג.

"התקשרתי למג"ד, אל"מ (מיל') אמנון מאיר, וסיפרתי לו מה קרה. סיפרתי לו על הדיכוטומיה שבין המח"ט למסו"ל. המג"ד אמר לי 'אל תדאג, מחר בבוקר אני אצלך במוצב' (פני חבר). למחרת ב-08:00 הגיע המג"ד למוצב, נכנס לחדר של המסו"ל ופקד שיבוא עימו. באותו יום המסו"ל עזב את הסוללה ולא נראה עוד.

"האירוע הזה עיצב את אמונתי במפקדים. את אמונתי במערכת ובמפקדיה. את אמונתי לדבוק באמת המקצועית. מאירוע זה למדתי את חשיבות המעורבות של המפקד. את חשיבות הנגישות שלו לפקודיו. לאחר מספר שנים דיברתי על זה עם אמנון ושמעתי ממנו כיצד הוא הבין את המתרחש בסוללה".

כיצד אתה משלב את חיי המשפחה עם חיי הצבא?

"השילוב בין צבא למשפחה הוא בין תפקידים. תפקידי הפיקוד בצבא הם טוטאליים. כשאתה מג"ד אתה מאה אחוז מג"ד. כל הווייתך הינה כמפקד גדוד. אם שואלים אותך מי אתה, בדרך כלל תענה 'אני מג"ד'. התפקיד הוא אתה, זו לא כהונה זו הווייה.

"לכן, בתפקידי הפיקוד אין שילוב אמיתי בין צבא למשפחה. כפועל יוצא כדאי לתכנן את השירות הצבאי בפרקים מאתגרים ומאפשרים. למשל, לאחר תקופת פיקוד משמעותית לבצע תפקיד שמאפשר יותר שילוב בין בית לצבא או שילוב שנות לימודים בין תפקידי פיקוד".

מה האתגרים שלך כרמ"ח תח"ם?

"אנו נדרשים לפתח קציני אש ביבשה. קצינים שמבינים לעומק ויודעים להפעיל את כלל האמצעים ביבשה. מתוך עובדה זו יש לפתח את הקצינים בצורה רב מערכית. עם זאת, ברב מערכיות זו יש טעם לפגם במקצועיות ברמה הטקטית ולכן יש לאזנה.

"כרמ"ח תח"ם אעסוק בעיקר בשלושת הנושאים הבאים: פיתוח תפיסה המאפשרת את מיצוי התותח החדש, המשך פיתוח תפיסות מתקדמות להפעלת הרום הקרוב לקרקע ושילובו בקרב החטיבתי, וכתיבת תוכנית עבודה חילית ומימושה".

אין ספק שאהוד נמצא במסלול המראה מבחינת הקריירה הצבאית שלו וסביר מאוד להניח שנראה אותו בתפקידים משמעותיים הן בחיל התותחנים והן בכלל הצבא. נאחל לו הצלחה בהמשך דרכו.