מתחילת מלחמת העצמאות לחמה חטיבת גבעתי במרכז הארץ ובדרך לירושלים. ממחצית שנת 1948 התמקדה החטיבה בלחימה בגזרת הדרום והנגב מול המצרים שפלשו לארץ.במקום זה שכנה משטרת עיראק סואידן, אשר כיבושה ע”י החטיבה בנובמבר 1948 אפשר את פריצת הדרך לנגב. עד 1983 היה כאן בסיס צבאי, ומאז משמש המקום כבית חטיבת גבעתי ובו מוצגת מורשת החטיבה ומונצחים חלליה. שם המקום – על שם הלוחם יצחק דובנו, שיואב היה שם הצופן שלו, אשר נפל בנגבה במלחמת העצמאות.
האתר כולל את מבנה המשטרה בו אולמות תצוגה והנצחה, וכן אנדרטה על במה בקצה רחבת טקסים מרוצפת בחצר הבניין. האנדרטה מורכבת משלושה משולשי בטון גדולים, שניים ניצבים זה מול זה כאשר קודקודיהם פונים למבנה והשלישי ניצב ביניהם, ראשו קטום ועל חזיתו סמלי כל יחידות גבעתי. לפני האנדרטה מעמד אבן להנחת נר יזכור ולצידה דגלי ישראל.שני הקירות הגבוהים כאילו בוקעים את המבצר בהפניית קודקודיהם אליו, ומבנם נוגד את הבניין שמולם: המשטרה שטוחה ואופקית, כהה ואפלולית – ומנגד קירות ההנצחה גבוהים, אנכיים, לבנים ומוארים. ביד הזיכרון חידוש וצמיחה – לעומת הקיפאון הדומם של בניין המשטרה.בצידה השמאלי של האנדרטה חדר הנצחה ובו, על קיר אבן, שמות הנופלים באותיות מתכת, מסודרים על פי שנות הנפילה. מחוץ למבנה תערוכת נשק ורק”ם ששימשו את הכוח שכבש את המצודה. בהם תותחים (תותח נ”ט 17 ליטראות, תותח נ”ט 6 ליטראות, תותח נ”ט 23 מ”מ 4-קני.
ההנצחה ביוזמת חטיבת גבעתי. האנדרטה ברחבת המבנה נבנתה ע”י יחיאל ערד.
המקום נגיש לכל.ההנצחה במצודת יואב, בית חטיבת גבעתי, כמאה מטר ממזרח למחלף נגבה בצד כביש 35, המוליך מאשקלון לקריית גת.