זמן קצר לפני פרוץ הקרבות הוקמה עוצבת התותחנים הסדירה של רמת הגולן, וזו היתה לה טבילת האש הראשונה.

חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים
סיכומה של מלחמה כפי שהשתקפה בפעולותיו של חיל התותחנים לשלביה השונים: בלימה, הדיפה ותקיפה.
מלחמת יום הכפורים והתקופה שלאחריה – 18 ימים, 125 שעות לחימה ועוד שבועות אחדים של “אחרי המלחמה” – מה עשה בהם חיל התותחנים?
בצהרי יום הכפורים, בשעה 13.50 לערך, פתחו, בתיאום מלא ביניהם, צבאות סוריה ומצרים בתקיפת כוחותינו, אשר בחזיתות הצפון (ברמה) והדרום (סיני). ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מצאו כוחות האויב מולם את כוחותיו הסדירים של צה”ל בלבד – כוחות מעטים שעשו מעשים גדולים.
תפקידיו של חיל התותחנים בימי הלחימה הראשונים היו רבים וחשובים ביותר. באותם ימים ראשונים למלחמה, התגלתה חשיבותו הרבה של החיל – בבלימת האויב, בחיפוי על שריונינו ובהגנת מעוזי התעלה.
סיפור המעוזים הוא סיפור-גבורה בפני עצמו: כראשונים על קו-המים ובחזית הקדמית, היו מעוזינו ראשונים לנסות ולהדוף את התקפות האויב. כאן נכנס חיל התותחנים לפעולה – לבקשת חיילי המעוזים – המטירו תותחינו אש קצופה על המעוזים וסביבותיהם ומנעו בכך מכוחות האויב להתקרב למעוזים המוכתרים משך ימים רבים, עד להתחברותם המחודשת עם כוחותינו. ידועים אף מקרים של מספר מעוזים שעמדו, בשל סיוע חיל התותחנים, משך תשעה ימים מול התקפות האויב, שתף כל מעוז ומעוז עם גדודים רבים של טנקים וחי”ר.
בו בזמן בלמו תותחינו את התקדמות הכוחות הסוריים (ברמה) והמצריים (בגזרת התעלה), כאשר הם נותנים חיפוי מלא לשריון צה”ל ולעתים אף נכנסים לקרבות-מגע עם שריון האויב. ואכן, הייתה זו המלחמה הראשונה בה ניצבו תותחינו בקו הראשון, וכראיה לכך, אף היו בין הראשונים בחציית תעלת-סואץ, ולא הסתפקו בחיפוי על כוחותינו המתקדמים.
ראוי לציין כאן כי בימי המלחמה הראשונים, היו אלה סוללות מעטות של חיילים סדירים בלבד, אשר הצליחו לבלום את התקפות האויב בהמטירם אש 24 שעות ביממה… “ואף יותר מכך” – כפי שהתבטא אחד ממפקדי החיל בשוך הקרבות.
כאשר הצטרפו אל כוחותינו הסדירים גם כוחות המילואים עבר כבר צה”ל מבלימה לתקיפה (דרך שילוב ההדיפה) וגם כאן, בסיועו הפעיל של חיל התותחנים.
*
כוחות האויב נוכחו במלחמה זו לדעת, עד כמה רב כוחו של חיל התותחנים הישראלי. הוכחה חותכת לכך היא תקיפת המטוסים המצריים והסוריים אשר ממש “חיפשו בנרות” את סוללתינו, כדי להפציצן ולהשמידן, כפי שהעיד אחד מהטייסים שנשבה בגולם: “טסנו במטרה למצוא סוללות של תותחים שלכם, וללא כוונה להפציץ שום מטרה אחרת, פרט לכך”.
גם ארטילריית האויב הופעלה הפעם באופן מוגבר נגד סוללותינו, אך יש לציין כי גם אם נפגעו רבים מחיילינו, הרי שלא שובשה פעולת תותחינו, ואלה הוסיפו להטריד ולהשמיד את כוחות האויב משך כל ימי הלחימה.
בסכמם את פעולתו של חיל התותחנים במלחמה קשה זו – אמרו מפקדיו הבכירים של החיל בין היתר: “תותחינו פעלו הפעם בקצב-אש מוכפל ומשולש מהממוצע – הם הגיעו לשיאים חדשים וגרמו אבדות כבדות לאויב”.
אחד ממפקדיו הבכירים של צה”ל אף ציין בתום המלחמה: “במלחמת יום הכיפורים התבלטו יותר ממלחמות קודמות שני חילות שהתעצמו באחרונה”. – אחד מאלה הינו חיל התותחנים. אגב, במשך ימי הלחימה אף פשטה הבדיחה ששלושה הפתיעו אותנו במלחמה: הסורים, המצרים וחיל התותחנים…
מאז הכרזת הפסקת-האש. השקט (היחסי) הנוכחי נשמר, אין כל ערובות שימשך לעד, וצה”ל ערוך ומוכן לבלום כל מתקפה מחודשת של האויב.
חיל התותחנים מאבטח כיום, במלוא כוחו (כולל מילואים), את כל קווי הפסקת-האש הארוכות ומוכן בכל רגע לחדש את האש – רק הפעם, בצביון שונה: אין זה עוד אותו חיל אפור ואלמוני – זהו חיל שהתעצם ונעשה במלחמת יום הכפורים לאחד מחילותיו המפוארים והגאים ביותר כיום של צבא ההגנה לישראל.