מרביתו של הציבור אינו מבדיל בין המונחים טיל ורקטה, פגז ופצצה. במהלך מבצע “צוק איתן” הארטילריה של האויב – וכן שלנו – הייתה בכותרות, וניכר כי גם התקשורת אינה מבדילה בין המושגים הללו, ולכן אנו ניזונים חזור ושנות מאינפורמציה שגוייה. 
לדוגמא, הדיווח כי “רוב שטחה של מדינת ישראל נמצא בטווח ה’טילים’ של החמאס והחיזבאללה” הינו דיווח שגוי. מה שצריך היה להיות מדווח, הוא שרוב שטחה של מדינת ישראל נמצא בטווח ה”רקטות” של הארגונים המדוברים. 
בתחנת הרכבת “השמונה” שבחיפה, מוצב שלט המנציח את זכרם של עובדי רכבת ישראל שנפלו בעת “מתקפת טילים” שנערכה על ישראל בזמן מלחמת לבנון השנייה. אולם, לחמאס ולחיזבאללה אין “טילים” המכסים את שטחה של מדינת ישראל.
לחמאס ולחיזבאללה יש רקטות המכוונות למטרות שטח בעומק מדינת ישראל. הטילים המצויים בידיהם הינם טילים המיועדים לירי כנגד טנקים בלבד, וטווחם מוגבל לקילומטרים ספורים.
הרקטה היא “גולם”. היא ניתנת לכינון לעבר המטרה בעת הצבתה על הקרקע, אבל אינה ניתנת ל”כיוונון” בעת מעופה.
הטיל הוא ”חכם”. הוא אינו זקוק לכינון לעברה של המטרה, אבל מרגע שיגורו ועד לרגע פגיעתו במטרה, הוא ניתן ל”כיוונון”.
בין פגז תותח ארטילרי לפצצת מרגמה יש שוני מהותי. לפגז התותח הארטילרי מבנה הדומה לקליע רובה והוא נורה מתוך קנה מחורק.
לפצצת מרגמה יש מבנה סגלגל, בלתי אחיד בקוטרו, ולכן בחלקה האחורי של הפצצה ישנם כנפונים שמתפקידם לייצב אותה בעת השיגור ובזמן מעופה לעבר המטרה. קנה המרגמה הוא חלק – בניגוד לקנה התותח הארטילרי שהוא מחורק.
אנו חשופים לדיווחים שגויים בתקשורת על “פגזי מרגמה” או על “טילים”, הנורים לעבר שטחנו.

הארטילריה של האויב
אזור “עוטף עזה” ספג במהלך “צוק איתן” ירי של פצצות מרגמה מקוטר 120 מ”מ שטווחם אינו עולה על 10 ק”מ, ושוגרו רקטות מקוטר 107 מ”מ ו-122 מ”מ לטווחים מ-10 ועד 20 ק”מ.
הערים אשדוד, אשקלון, יבנה ובאר שבע, הנמצאות בקשת הטווחים  ב”קו השני”, ספגו ירי רקטות “גראד” בקוטר 122 מ”מ, המגיעות לטווחים של עד 40 ק”מ.
השיגורים שהתבצעו לטווחים הרחוקים יותר, לעבר ערי גוש דן ואף צפונית להן, התבססו על רקטות מסוג “פאג’ר” ופיתוחים של רקטות שטווח הירי שלהן שופר. 
ראוי לציין שמירב הפגיעות ברכוש ובנפש בשטח מדינת ישראל, נגרמו במרחב “עוטף עזה” על ידי פצצות מרגמה ורקטות לטווח קצר, אשר נכון למבצע “צוק איתן” לא ניתן להן המענה ההגנתי האקטיבי והמתאים. 
הרקטות לטווח הבינוני והארוך לא גרמו לנזק משמעותי יותר שהיה יכול להיגרם, בין היתר בגלל המענה שניתן להם בתחום ההגנה האקטיבית.
הירי ארוך הטווח לעומק שטחה של  מדינת ישראל, הגם שלא גרם ב”צוק איתן” לפגיעה בחיי אדם ולנזקים ברכוש, היה בו כדי לגרום ל”אפקט מורלי” המשפיע על כוח עמידתו של העורף.
רקטות ומרגמות הן נשק נפוץ בשימוש אירגוני הטרור. ניתן לייצר רקטות  מייצור עצמי ולהפעילן  בגמישות רבה. קל  לשגר אותן,  לעתים  ללא המשגרים,  על ידי הצבתם על גבי תלוליות עפר ברחבי השטחים הפתוחים  ובפתחי מנהרות.
החמאס זיהה את נקודות התורפה שלנו ב”צוק איתן” בתחום ההגנה האקטיבית כנגד רקטות ומרגמות, כמו גם הכיר בכישלונותיו ובמגבלותיו בתחום הרקטי. יש להניח שהלקחים נלמדו והם יבואו לידי ביטוי במבחנים שעוד נכונו לנו.