התא בו עומד סא”ל חיים אינו שונה מכל ‘קרון טיסה’ אחר של חיל האוויר – חדר באורך ורוחב של מטרים ספורים, ובו מספר עמדות ממוחשבות מהן נשלט הכטב”ם (כלי טיס בלתי מאויש) בעת מעופו. “ההבדל היחיד”, הוא אומר, “זה הבוץ על הרצפה. את זה אין בחיל האוויר”. כומתת התותחנים שעל כתפו מסגירה כי סא”ל חיים לא שייך לחיל הכחול, וכשהוא יוצא מהתא הוא אינו דורך על אדמת בטון בבסיס ‘פלמחים’, אלא בקרקע הבוצית של הגליל התחתון. נדמה כי הסיטואציה בה הוא נמצא, בעיצומו של תרגיל בצפון, מסבירה יותר מכל את מהות היחידה עליה הוא מפקד – הרגליים נטועות באדמה, העיניים סורקות את השטח מלמעלה. סא”ל חיים הוא מפקדה של יחידה של חיל התותחנים המפעילה כלי טיס בלתי מאוישים ואשר נחשפת לראשונה בכתבה זו, שפורסמה באתר צה”ל.
כמו יחידות דומות בחיל האוויר, היחידה מהווה את העיניים של הכוחות בשטח. באמצעות אמצעי צילום ותצפית מתקדמים היא יכולה להעביר תמונה של שדה הקרב מלמעלה בזמן אמת לחטיבות ולאוגדות הלוחמות. בנוסף, מסייעת היחידה ב’סגירת מעגלים’ על מטרות קרקעיות. מפעילי המטוס מדווחים לכוחות בשטח על מטרה שזוהתה כאפשרית לתקיפה, והכוח הרלוונטי בשטח תוקף אותה.
בין מפקד הטייסת למפקד הגדוד
ההבדל העיקרי המפריד בין היחידה לבין שכנותיה, טייסות הכטב”ם של חיל האוויר, הוא בקרבה לקרקע – החל ממסלול ההכשרה של לוחמי וקציני היחידה, שעובר דרך בסיס שבטה של חיל התותחנים ובה”ד 1, ועד לפעילות המבצעית. בניגוד לטייסות חיל האוויר, ליחידה יש את היכולת להגיע עם מערכות השליטה של הכטב”מים עד לשטח הפעילות, ‘לפרוש’ את הכלים בשטח ולפעול במרחק קילומטרים ספורים מהפעילות המתנהלת בעומק שטח הלחימה. “רוב הפעילות שלנו נעשית מבסיס היחידה, אולם במתארים מסוימים אנחנו נדרשים לרדת עם הכלים לשטח כדי להביא את היכולות שלנו לידי מיצוי”, מסביר מפקד היחידה. בנוסף, הירידה לשטח מאפשרת גם שיתוף פעולה הדוק יותר עם הכוחות הקרקעיים להם מסייעת היחידה מלמעלה.
“הלוחמים שלנו לומדים איך חושב החי”רניק”, מספר סא”ל חיים. “אנחנו מהווים חוליה מקשרת בין מפקד הטייסת למג”ד. כשאני מדבר עם מפקד חטיבה מרחבית ברצועת עזה אנחנו מדברים את אותה ה’שפה'”. בשנים האחרונות הופנתה ביקורת לא פעם כלפי טייסי חיל האוויר על כך שפעילותם, המתבצעת קילומטרים רבים מעל שטח הלחימה, מנותקת למעשה מהמתרחש באמת בשדה הקרב; קל וחומר כאשר מדובר במטוסים שמפעיליהם אינם נמצאים אפילו בתא שטח הלחימה, אלא בבסיס בשטח הארץ.
לדברי סא”ל חיים, יש בניתוק דווקא יתרון מסוים. “המפעיל יכול לקבל החלטה שקולה ונכונה מול הסיטואציה – החלטה שלא תלויה בלחץ, בפחד, בהמולת הקרב”, הוא אומר. “אתה מבין שמדובר בכלי שיכול להשפיע בצורה ניכרת על הקרב והניתוק של הצוות דווקא מביא להחלטה יותר נכונה”. בנוסף, הוא מסביר, מערכות השליטה והבקרה המתקדמות מונעות מהמפעיל להיות באמת מנותק, אפילו אם היה רוצה. “אתה שומע את מה שקורה בשדה הקרב ברשתות הקשר ורואה דרך המטוס ודרך מערכות השו”ב את הקרב כפי שהוא מתרחש. בנוסף, אנחנו מנסים להתחבר מראש עם אימונים משותפים עם הכוחות, גם על הקרקע”, הוא מגלה.
“מחפשים את המודיעין לקראת המבצע הבא”
מבצע “צוק איתן” היווה הזדמנות עבור היחידה להראות את הוורסטיליות שלה – החל מהשלב האווירי, אז התרכזו באיתור משגרי רקטות ופצמ”רים, והשתתפות בנוהל ‘הקש בגג’, שנועד למנוע פגיעה באוכלוסיות חפות מפשע. “היו כמה מקרים בהם חדלנו תקיפות בגלל שהיה חשש לפגיעה בבלתי מעורבים”, מספר סא”ל חיים.
משנכנסו כוחות קרקעיים סייעה להם היחידה מקרוב, במודיעין אווירי שהגיע לכוחות בזמן אמת. בזכות סריקות שביצעה היחידה במהלך המבצע אותרו 7 פירי מנהרות טרור של החמאס. “סרקנו צירי תנועה לפני הכניסה, להבין איפה יש נקודות חשודות, משגרים, ירי נ”ט, צירים חסומים, ואיתרנו פירים בגזרת הגדר”, מספר סא”ל חיים. “יש לי שכן שבנו משרת בצנחנים, והוא סיפר שבזמן המבצע, כל פעם שהוא שמע את הזמזום של כלי הטיס שלנו והרים את הראש לראות שאנחנו שם – הוא הרגיש שיש מי ששומר עליו מלמעלה”.
בעתות שגרה עובדת היחידה, כמו יתר מערך הכטב”ם, ביצירת מודיעין “על מנת לסכל את הירי או את הפיגוע הבא”, כפי שמגדיר זאת מפקד היחידה. “אנחנו מחפשים את המודיעין לקראת המבצע הבא – איפה נמצאים עכשיו מבוקשים, איפה מייצרים משגרים, איפה בונים עוד מנהרה”, הוא מפרט. “אנחנו עושים בט”ש כל יום בשנה. בצפון תמיד יש מה לעשות ועל פי צורך מבצעי אנחנו יוצאים לגיחות גם בגבולות”.
לוחמים מסוג אחר
היחידה קולטת מערכות שליטה ובקרה חדשות. “הפעילות של הלוחמים שלנו הופכת להיות יותר ויותר מוכוונת טכנולוגיה”, מספר סא”ל חיים. “זה לא אומר שאני מחפש ‘גיקים’ שיודעים לשבת מול מחשב – אלא בן אדם שמבין את המשימה המבצעית ויודע איפה הוא יוכל להשפיע בצורה הטובה ביותר בשדה הקרב. זה סוג אחר של לוחם, שיודע לתת תמונת מצב לכוחות, ויודע איזה שטח לסרוק כדי לצייר את הסיטואציה למקבלי ההחלטות בחפ”ק”.
מאז הקמת היחידה הגיעו מרבית לוחמיה לאחר שיצאו מקורסי טיס או חובלים, אולם ב-5 השנים האחרונות החל תהליך של מיון לוחמים ליחידה מטירונות חיל התותחנים, לאחר שעוברים גיבוש וראיונות ייעודיים. “פעם חשבנו שקריטי לנו חיילים שהם יוצאי קורס טיס”, מודה מפקד היחידה, “אבל בשנים האחרונות אנחנו מבינים שגם חיילים שלא עברנו את ה’מסננת’ של הקורס יכולים להיות מפעילים טובים מאוד”.
לאחר טירונות בשבטה והכשרה בתוך היחידה, מגיעים הלוחמים לשירותם הסדיר. הלוחמים הסדירים הם לא אלו שמפעילים את הכטב”ם עצמו, אולם הם עובדים בצמוד למפעילים ודואגים למערכות השונות בתא. כשני שליש מהם יוצאים לקורס קצינים, שעובר דרך בה”ד 1 ובית הספר לכטב”ם של חיל האוויר, ואז מחליפים את מדי הב’ בסרבל הטיסה ומגיעים לתפקיד מפעיל הכטב”ם.
הכתבה פורסמה במקור באתר צה”ל