מזה תשע שנים מתנהל הפורום העסקי-חברתי של יוצאי חיל התותחנים וחברים בו מספר לא מבוטל של יוצאי החיל. הפורום נפגש מידי כמה חודשים ובמפגשים אלו נהנים החברים מהרצאות וביקורים במגוון רחב של מקומות כגון מפעלי תעשייה מצליחים, חברות שונות ואירועי תרבות. הפורום הקיים הינו מועדון חברים המכירים אחד את השני ופועלים כרשת חברתית, התומכת את חבריה בתחומים שונים כמו, קשרים עסקיים, המלצות מקצועיות ועזרה חברתית בתחומים שונים.” 
במילים אלו פתחתי את מכתב הפניה האישית שנשלח ליוצאי החיל ובו ביקשתי מהם להצטרף לפורום הצעיר אותו ביקשנו להקים. מטרתו של פורום זה ליצור את דור ההמשך במשפחה, להסתמך על הוותיקים המעוניינים לתמוך ולסייע לעמיתים החדשים במתן הכלים והיכולות להשתלב בעולם האזרחי-עסקי, ומעל לכל – לעבות ולרענן את השורות של יוצאי החיל הפעילים בעמותה לשימור המורשת של חיל התותחנים.
ההיענות לקריאה לא איחרה לבוא ורובם המכריע של האנשים שפניתי אליהם הסכימו לקחת חלק, והביעו רצון להיות שייכים. תחושתי הייתה כי למרות הזמן הרב שעבר משרותם הצבאי – החברים עדיין קשורים ומרגישים חלק ממשהו גדול יותר, משהו שחשוב להם והם היו שמחים להמשיך ולתרום כפי שעשו זאת שנים רבות.
את המפגש הראשון של הפורום אירחה חברת ס.ל.א מקבוצת טבע במרכז הלוגיסטי החדש שלהם בשוהם. כבר ברגעי ההתכנסות הראשונים ניתן היה לחוש את אותו הדבק המחבר בין המוזמנים, הרעות והחברות של האנשים שלא נפגשו שנים וכה שמחו להיפגש שוב. חיבוקים, שאלות של “מה אתה עושה היום ואיך אתה מרגיש?” ובהמשך החלפת כרטיסי ביקור וטלפונים. כל אלו הפיגו בי את החששות ופינו מקום לשמחה וגאווה! אז הבנתי מה עושה את הפורום הוותיק למה שהוא ומה הפוטנציאל של הפורום הצעיר. לאחר מפגש החברים הקצר, מנכ”ל החברה אביעד בוסי, שגם הוא יוצא החיל, סקר בפנינו את עולם התרופות בארץ ובעולם באופן כללי ולאחר מכן צלל לפרטים וסקר בפנינו את פעילות חברת טבע. בסיום ההרצאה נתבקשנו ללבוש אפודים זוהרים ויצאנו לרצפת היצור. 
עם ההגעה לקומת הקרקע, פתאום הרגשנו שזה הדבר האמיתי – כ-400 מטר של רציפי פריקת מטעני תרופות, מנוהלים באופן ממחושב ומאורגן בצורה מרשימה, קווי הסעה של קרטונים ושל חבילות, והכל נעשה באופן אוטומטי כמעט מלא. המשכנו בסיור לחדר הקירור, ול”בית המרקחת” של טבע – כן, יש דבר כזה… הזמנת תרופות און-ליין לחולים כרוניים וכפי שאומר אביעד, “זה העתיד..”.
המשכנו לראות את מגדלי האחסון האוטומטיים של התרופות, התמיסות והחומרים המתנשאים לגובה של 42 מטר ונשלטים על ידי עגורנים חשמליים הרצים על המסילות ובין המעברים ובשניות מאתרים את מבוקשם. ואם זה לא היה מספיק מרשים, ירדנו קומה ופגשנו את הרובוט שמכין את ההזמנות. הרובוט הוא מסוע ארוך מאוד, עליו מסודרים מאות סוגים שונים של תרופות ובהתאם להזמנות המתקבלות מ-1200 לקוחות שונים, הרובוט אוסף את התרופות הנדרשות מהמחסניות ובשניות מכין קופסא למשלוח בהתאם לבקשת בית המרקחת. אותן הזמנות שכבר מחר בבוקר יצאו לכל רחבי הארץ. 
בסיום עלינו חזרה לחדר הישיבות ושמענו את דברי הסיכום של יו”ר העמותה, דני כסיף, שסיפר מעט על פעילות העמותה, בירך על היוזמה להקמת הפורום, על ההיענות ונתן את בירכתו להמשך הפעילות.
בדרך חזרה הביתה בנסיעה על כביש 6 צפונה עלו במוחי שתי מחשבות שהייתי רוצה לחלוק אתכם הקוראים: הראשונה היא על המאמצים והמחשבה שמשקיעה חברה כמו ס.ל.א בהערכות לשעת חרום וזאת מעבר למה שמחייבים אותה המשרדים השונים אלא מתוך מחויבות עצמית גדולה לנו – הציבור. אי אפשר שלו לזהות את טביעות האצבעות של כל אותם מנהלים בעבר ובהווה שעברו כברת דרך במערכת הביטחון ועל כך הם ראויים להערכה.
המחשבה השנייה הייתה על כל אותם אנשים, חברים שבאו למפגש. בבואם הם למעשה אמרו “אני בפנים! אני רוצה להיות חלק מזה, אני רוצה להיות שותף ואני חושב שזה נכון לעשות.” מחשבה זו הציפה אותי אושר וסימנה לי את הכיוון להמשך. 
כאן המקום להודות לכל אלו שבאו, השתתפו והביאו אמון. אני אישית מאוד נהניתי וכולי תקווה שגם אתם. כאן גם המקום לקרוא לחברים חדשים לבוא ולהצטרף אלינו. המפגש הבא מתוכנן לחודש אוקטובר ונשמח לראות אתכם אתנו. צרו קשר עם מיכל מזכירות העמותה ואתם בפנים.
ולסיום, אבקש שוב להודות לאביעד בוסי וחברת ס.ל.א. על האירוח, לחברים שהגיעו וכמובן למר יעקב ארז על ההכוונה והתמיכה.