חיל התותחנים הוא ככל הנראה לא החיל הכי פופולרי בקרב המועמדים לגיוס. בני הנוער שמגיעים לבקו”ם לא מכירים את החיל ותפקידיו, ומשום כך לא ששים להצטרף לחובשי כומתת הטורקיז.
למעשה, גם אם תשאלו חיילים ותיקים שמשרתים בחי”ר או בשריון, הם יתקשו לספר לכם מה התותחנים עושים במלחמה, זאת למרות שהשתתפו בכל מלחמות ישראל, וב’צוק איתן’ אף היה להם תפקיד משמעותי בהפצצות הכבדות על רצועת עזה.
חלק אחר בקושי התדמיתי של התותחנים נובע מהשילוב בין העורף והשטח. מי שרוצים ללכת לקרבי רוצים לשרת ממש מול האויב, ואילו חיל התותחנים הוא מעין שילוב של השניים.
המשרתים בו נקראים לוחמים משום שהם בשטח, אך מצד שני הם אינם נפגשים ישירות מול האויב ו”רואים לו את הלבן בעיניים”. הם יורים אש ארטילרית שתפקידה בעיקר לייצר מעטפת הגנה לכוח הלוחם.
מי שמתמודד מול הקושי הזה הוא קצין תותחנים ראשי, תא”ל אלון קלוס. בשיחה איתו לקראת גיוס חיל התותחנים שנערך בסוף חודש יולי, הוא מספר על חיל שבניגוד לתדמית האפרורית אחראי להפעלתן של טכנולוגיות מהמשוכללות שיש בידי צה”ל. “חיל התותחנים הוא חיל בתנועה, וצריך להבין שהוא כל הזמן מתחדש ומשתנה”, אומר תא”ל קלוס.
“כשהתגייסתי לחיל התותחנים זה היה מאוד פשוט, והחיל כלל באמת בעיקר תותחים. היום, לעומת זאת, הכלים של החיל כוללים גם כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מ), מכ”מים מתוחכמים, נשק רקטי ואלקטרו-אופטי מדויק, ועוד יכולות נוספות שאני לא יכול לדבר עליהן. זאת כמובן לצד מערך האש של התותחים שפועל מהקמת החיל ב-1948 ומוטמע עמוק בדנ”א של החיל גם לעתיד”.

כפי שמסביר תא”ל קלוס, חיל התותחנים מורכב מכמה מערכים. “הראשון הוא קני התותחים, מערך קטלני עם טווח שמגיע ל‑20 ק”מ, וכיום הולך לעבור שינוי מאוד משמעותי מן היסוד. המערך השני הוא ה-MLRS, מערך משגרי רקטות לטווחים של עד 40 קילומטרים, שבהן יש יותר מ‑600 פצצות קטנות. למעשה, הרקטה נפתחת מעל המטרה ומפזרת את הפצצות במרחב, דבר שדומה לנזק של כמות גדולה של רימונים.
“גם המערך הזה השתפר מאוד, ובשנים האחרונות הגענו לדיוק ברמה של עד 5 מטרים. משתמשים בזה לפגוע במבנים ובמטרות מדויקות, בדגש על תשתיות אויב. זה נובע מהחשיבה שצריך לפגוע במי שצריך ולא לפגוע בחפים מפשע ובלתי מעורבים. זה פיתוח ישראלי שנכנס למערך לאחר ‘צוק איתן’.
“בנוסף לכך, יש לחיל מערך של כטב”מים – מטוסים ללא טייס שמלווים כוחות ומכוונים אותם לאויב, למטרות או למקומות שצריכים להגיע, ומערך מכ”מים שמזהה ומאתר ירי תלול מסלול (רקטות וכדומה), ומאפשר לכוון לשם את כוח האש הנכון. פרט לאלו, חיל התותחנים מפעיל גם שתי יחידות מסווגות, רוכב שמיים ומורן, שמפעילות מערכות נשק מתוחכמות שמסוגלות לפגוע במדויק במטרות נעות, כך שהאויב יכול לברוח אחרי שהוא ירה עליך, אבל לא להסתתר”.
תא”ל קלוס מדגיש כי הקבלה לחלק מיחידות התותחנים דורשת מיון מיוחד שנערך לאחר ההגעה לחיל, בדומה לגיבוש של יחידות הסיירת בחטיבות החי”ר השונות, זאת כדי לבחור בקפידה את מי שיש לו את הכישורים והתכונות לשרת בהם.
“אנחנו חיל צנוע”
בשיחה איתו, נראה תא”ל קלוס כמו תוצר מובהק של חיל התותחנים – מצד אחד הוא איש שטח שמחובר לארץ ולאדמה, ומצד שני יכול להסביר על הטכנולוגיות הכי מתקדמות בחיל עם ניצוץ בעיניים. הוא בן 48, נשוי ואב לשתי בנות ובן, ועבר את כל המסלול בתותחנים, בתפקידי פיקוד ושדה במטה, ממפקד סוללה בלבנון ועד מפקד יחידת הכטב”ם, רמ”ח אגף תכנון ומפקד תותחנים פיקודי בפיקוד צפון. בנוסף לכך הוא מחזיק בתואר שני מטעם אוניברסיטת חיפה במכללה לביטחון לאומי.
איך מתמודדים עם הפער בין העשייה המשמעותית שלכם לבין התדמית הציבורית, הפחות נוצצת?
“חלק מהאתגר נובע מכך שאנחנו חיל צנוע. אנחנו רואים את עצמנו כמרכיב חשוב ביכולת לממש משימות, ואנחנו חלק מהותי והכרחי מההכרעה, אבל לבדנו אנחנו לא יכולים להכריע. בנוסף לכך, אנחנו משולבים בכל הפעולות המבצעיות ולא יכולים לחשוף הרבה מהפעולות שלנו. איך משלימים את זה? משתדלים לחשוף מה שאפשר מהפעילות, מייצרים מפגשים עם בתי ספר ומועמדים לגיוס כדי לספר להם בצורה בלתי אמצעית את החוויות שלנו כדי שתהיה להם מודעות. חשוב לנו שהצעירים לא יקבלו רושם מוטעה מסיפורים שאולי היו נכונים בעבר, אלא יקבלו מידע על הפעילות המתקדמת של חיל התותחנים כיום”.
רבים אינם יודעים, אך חיל התותחנים היה למעשה החיל הראשון בצה”ל שכבר בתחילת שנות האלפיים החליט על שילוב מלא של נשים לוחמות בכלל מערכי החיל, גם כאשר היו שם חיילים דתיים.
תא”ל קלוס מודע לכך שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, בוודאי בציבור הדתי, אך עמדתו בנושא ברורה. “השיקול הראשון בשאלת שילוב לוחמות בחיל התותחנים הוא מבצעי ומקצועי. איפה שאפשר לשלב נשים וזה משרת את החיל – אז זה צריך לקרות. חלק מהעניין של להיות בצבא זה לקבל על עצמנו הנחיות, נהלים ופקודות”.
פסיפס אנושי מורכב
כאשר נשאל תא”ל קלוס על הבעייתיות הכרוכה בשילוב של נשים לוחמות במקביל לשילוב חיילים דתיים במערכי החיל, השיב כי “זה נושא שאנחנו לוקחים אותו בחשבון. אני רוצה שחיילים מהציבור הדתי ישרתו בצה”ל ובטח בתותחנים, ואנחנו משקיעים הרבה מאוד כדי לאפשר את זה. הצבא שלנו הוא צבא העם והוא אמור לאפשר לכולם להביא את עצמם לידי ביטוי. יש חייל דתי ויש חייל חילוני, ויש נשים חיילות, ואנחנו פועלים כדי שמצד אחד נוכל לממש את המשימות בצורה מקצועית, ומצד שני שכל אחד יביא את עצמו לידי ביטוי.
“כדי שזה יקרה יש את הנחיות השירות המשותף שאנחנו מקפידים עליהן. פרט לכך אנחנו כחיל מעבירים את המסר הרחב יותר שבו אנחנו כעם וכצבא עושים הרבה דברים ביחד ומנצחים ביחד, ולכן פרט להנחיות יש עניין של כבוד הדדי, של ואהבת לרעך כמוך. זה עניין בסיסי שאני מאוד מאמין בו”.
“לי אישית כקצין בכיר בצבא חשוב שכולם ישרתו, ולכן אנחנו משקיעים הרבה בשמירה על הסטטוס-קוו. יש מתח, אבל אני חושב שאנחנו יודעים לנהל אותו ואנחנו מאפשרים לכל אחד למצוא את מקומו. צריך להבין שהצבא הוא שירות חובה, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה.
“באופן אישי החוויה הכי גדולה שלי בצבא היא לראות את הפסיפס האנושי של מדינת ישראל וזה מדהים אותי כל פעם מחדש, הביחד. אני מבקר במשפחות דתיות, בקיבוצים, במושבים ובכל מקום בארץ וזו נקודת החוזק שלנו. אנחנו חיים בשסע ויש ויכוחים בחברה, אבל בצבא בהקשר המשימה אין ויכוחים, אנחנו עובדים לפי פקודות. חיל התותחנים מבסס את העוצמה שלו על הפסיפס האנושי שלו. הייתי רוצה לראות שהציבור הדתי תופס בחיל נפח יותר גדול, שנוכל ליהנות מהרוח שלו ומהאיכות שהוא מביא”.
 
הריאיון המלא פורסם לראשונה באתר ערוץ 7