מאז תחילת מבצע “צוק איתן” ירו כוחות התותחנים למעלה מ-30,000 פגזים לעבר רצועת עזה (נכון לתחילת חודש אוגוסט – בתום המבצע, נורו כ-50 אלף פגזים). “אנחנו משתמשים בשלל אמצעים טכנולוגיים על מנת לוודא שרק מטרות הטרור נפגעות מהירי שלנו”, הסביר מפקד אחד מגדודי התותחנים המשתתפים במבצע. “אבל מעל הכל חשוב שיקול הדעת והשמירה על הוראות הבטיחות, שני דברים שנאכפו בקפידה בשבוע החולף”.
לדבריו של המג”ד, הפרמטר הראשון שנבדק לפני הירי הוא האם המטרה נמצאת במרחק אשר תואם את הנחיות המרחק והבטיחות אליהם מותר לכוח התותחנים לירות. מאחר וירי התותח המתנייע (תומ”ת) הוא מטבעו מדויק פחות מזה של מטוס קרב, הגדוד מקבל מטרות איכות שנמצאות במרחק בטוח מאוכלוסייה לא מעורבת.
לאחר מכן, בודקים את נקודות הציון של המטרה על מפה על מנת לוודא שהיא לא נמצאת באזור בו יש סיכון משמעותי לחיי אדם אם יתבצע טיווח ארטילרי. לבסוף מסתייעים בתצפיות אנוש או רוכב שמיים על מנת לוודא כי הירי לא מסכן בלתי מעורבים.
גורם נוסף אשר מאפשר פגיעה הוא היתרון שמעניק להם תוואי השטח בו הם מחזיקים במקום מושבם. “היתרון שלנו בגזרה הזו היא שאנחנו לא צריכים להיכנס לתוך רצועת עזה על מנת לספק ירי. כמו כן אין לנו בעיות של מזג אוויר, תוואי שטח או דלק שמפריעים לנו”, ציין המג”ד. “היתרון הגדול ביותר של כוח תותחנים הוא שמרגע שמגיעה דרישה אנחנו מסוגלים לשחרר ירי לעבר המטרה בתוך בזמן קצר”.
לוחמי הגדוד הוקפצו בעת שהיו באימון ברמת הגולן – וביום לאחר מכן כבר ביצעו ירי לעבר מטרות ברצועת עזה. על אף המעבר המהיר משגרה לחירום ואולי אף בגללו, בגדוד נשמרת מוטיבציה ומתח מבצעי ברמה גבוהה. “החיילים מתחרים מי יירה גם בשלוש לפנות בוקר”, תיאר מפקד סוללה המשתתף במבצע. “הם עולים בקשר ואומרים ‘תן לי משימת אש’. זה קורה בערך פעם בשעה, ואני שומע את זה מכל הצוותים שלי”.
פורסם באתר צה”ל.