מחנה שבטה, בסיס ההדרכה למקצועות התותחנות, הוא המקום אליו מגיע כל לוחם לאחר גיוסו והמקום בו מועברות ההכשרות לכלל המערכים בחיל, גם למסווגים ביותר, ולכן יש לו השפעה רבה על כל לוחם שנכנס לעולם הארטילרי. לאחרונה הוחלט בחיל כי במקום שבו מתעצבת דמותו של הלוחם צריך לבצע כמה שינויים שיתאימו אותו לשדה הקרב החדש ולמלחמה בטרור, ולהכשרה נוספו תכנים כמו הגנה עצמית מפני מחבלים שיצאו מתחת לאדמה בסמוך לסוללת תותחנים, בדומה לאירוע החדירה לפילבוקס במהלך מבצע “צוק איתן”.
סא”ל יגאל קצב, מפקד בא”ח תותחנים, מספר שבעבר תהליך ההכשרה של תותחן שלנו היה מורכב משלבים. “היה את הפרק הרובאי – למעשה הטירונות, לאחריו התחיל הפרק המקצועי הבסיסי ולאחריו האימון המתקדם. היום אנחנו מתייחסים לתותחן קודם כל כלוחם. הבנו שהתותחן והצוות צריכים להגן על עצמם”. אל תתבלבלו, סא”ל קצב לא מנסה להיות ‘גולנצ’יק’: “הבנו שזה צורך, והבנו שלוחם זה לא משהו שלומדים בחודשיים-שלושה. זה משהו שדורש שיפור לאורך כל המסלול שבסופו אתה יוצא לוחם מקצועי יותר ולדעתי, גם ממושמע יותר”.
בבא”ח הבינו שהתותחנים שלהם חייבים לדעת להפעיל את הנשק האישי שלהם לא פחות טוב מהתותח, ולירות קליעים על מחבלים באותו דיוק שבו הם מעיפים פגזים לאוויר. ההבנה הזו הביאה לשינוי נרחב בבסיס ההדרכה, שהפך כעת לאגד לוחם, כוח מקביל לחטיבה ופועל ככזה במצבי חירום. “פרצנו את גבולות הגזרה והקיבעון שהצבנו לעצמנו. התחום הרובאי נמשך לאורך כל המסלול, בניגוד למצב שהיה קיים עד עכשיו, שבו את פרק החי”ר הלוחמים סיימו כבר בטירונות”, מסביר סא”ל קצב. אין שום כוונה להפוך את התותחנים לכוח רגלי במבצע, מבהירים בחיל, רק לחזק את הכשירות שלהם. “המסוגלות של הלוחם תהיה גבוהה יותר. אם עכשיו יצא מחבל מהאדמה, הלוחמים ידעו להילחם בו כצוות ולא רק לירות במטווחים”, הוא מוסיף. החל מהגיוס הקרוב, ישולבו בשלב המקצועות אימוני חי”ר ותרגילי רובאות לצד לימודים על תחמושת ותרגול מקצועי בתותח.

בשביל לירות 200 פגזים צריך להיות בכושר
מרכיב בלתי נפרד מהכשירות המבצעית הנדרשת מהתותחן הוא הכושר הקרבי. “יצרנו איזון ורצף שלא יפגע בהכשרת המקצוע. כושר הוא משהו שאנחנו מאוד מקפידים עליו בשנה האחרונה באמצעות הרבה מסעות עם משקלים על הגב. תותחן שצריך לירות 200 פגזים יפרוש אחרי 20 פגזים אם הוא לא יהיה מספיק בכושר. אנחנו מבינים כמה זה חשוב”, אומר קצב.
אחרי כל השינויים הללו, הבינו בחיל התותחנים שצריך גם מבחן הולם, כזה שיהפוך אולי להתחלה של מסורת חדשה שתוסיף הרבה כבוד וגאוות יחידה. עד לפני שבוע, בוחן תותחן כלל מבחנים שנמשכו לאורך כל היום, אבל התמקד רק בתחום המקצועי, “המסורתי”, כפי שמגדיר זאת סא”ל קצב. בשבוע המסע כומתה עבר כל לוחם רצף בחנים שהיו מתחילים מוקדם בבוקר ונמשכים עד שעות הלילה המאוחרות, בנושאי תחמושת, כוונים, טענים, קשר ולבסוף מבחן ערכים. עכשיו, היום המתיש מתחיל בבוחן הרובאי. “האירועים מחוברים באופן מכוון – שיבינו שהם מתחילים קודם כל בזה שהם לוחמים”, מסביר סא”ל קצב.
הבוחן החדש כולל קילומטר של ריצת אלונקות, ממשיך בריצה מהירה (ספרינט), זחילה וירי לאחר מאמץ – והכל כמובן, קצוב בזמן. בסיום הבוחן הלוחמים רצים בחזרה לבא”ח לכלים עליהם יבחנו, כולל סימולטור, לא לפני שהם עוברים מכשול נוסף בדמות קיר. למתחם הכלים נכנסים רק אחרי שכל הצוות עבר את הקיר, כשהמסר ברור: עוברים את הקיר רק אם כולם עוזרים אחד לשני. “השינויים האלה לא באו כדי להגיד ‘הנה, גם אנחנו עושים’. עד עכשיו לא היינו מתרגלים תרגיל צוות חי”ר רטוב, היינו עוצרים בתרגיל חוליה, אבל הבנו שבהתקלות צריך להילחם כצוות, לא כזאב בודד”, מסכם סא”ל קצב.
ב-30 לנובמבר יתגייס מחזור חדש של תותחנים שיהיה ראשון לעבור את המסלול החדש, כאשר בתום שמונת חודשי ההכשרה הוא יעבור שיפורים בהתאם לתוצאות שיתקבלו. התותחן החדש לא צריך להיות לוחם חי”ר שירוץ עשרה ק”מ בקלילות: מה שכן נדרש ממנו זה לסחוב משקלים, להיות עם שרירים וגב חזק מספיק להרים פעם אחר פעם פגזים. משקל של פגז אחד אגב, הוא לא פחות מ-45 קילו, ככה שקל, זה לא הולך להיות.
הכתבה התפרסמה במקור באתר פז”ם (מבית מאקו).