ביום רביעי, 9 באוגוסט 2017, נערך בגן הלוחמים באוגדת עזה, ערב מורשת של גדוד “עיטם” בראשות קתמ”ר, תא”ל אלון קלוס, ובהשתתפות מפקדי הגדוד ולוחמיו בעבר ובהווה.
“מורשת היא חובתנו, חובת כולנו, ולגדוד ‘עיטם’ מורשת עשירה עוד משחר הקמתו כגדוד 874 לפני 64 שנים”, אמר מפקד הגדוד, סא”ל תומר ז’ורנו. “בנימה אישית, היום אני מגשים חלום. כשנכנסתי לתפקיד היה לי חלום לעשות ערב מורשת גדוד עיטם, והנה זה קורה. תודה למפקדי הגדוד וללוחמיו הוותיקים שהגיעו הנה לחלוק עמנו את סיפוריהם ולבנות יחדיו את שרשרת הדורות הלוחמים”.
סא”ל (מיל’) אלכס רימון, שהיה אחד ממייסדי הגדוד, שיתף בחוויותיו: “שירתי בגדוד האיכון 28 שנים, גדוד שהיה תמיד מהמתקדמים בתעשייה הצבאית. אתם צריכים להיות גאים בכך שאתם באחד החילות הכי יפים, חיל שאוהב את חייליו, חיל עם הרבה גדודים מבריקים, וגדוד האיכון הוא המבריק שבהם. אני בטוח כי תספקו לנו ביטחון בעבודתכם”.
אחריו דיבר סא”ל אורן האס, מפקד היחידה בעבר ורע”ן במחלקת ההדרכה של זרוע היבשה כיום. “אחרי (מלחמת) לבנון השנייה האיכון נהיה משמעותי וכולם דיברו על איכון, היו אז חמש נוריות, והבנו שיש צורך לאכן בעזה. מהר מאד הקמנו יחידה, שלמעשה הייתה סוללה ואני. הבאנו מפה קצין ומפה מש”ק וככה התחלנו”. סא”ל האס הרחיב בדיבורו על החתירה לחדשנות, העקשנות הבלתי פוסקת ומוכוונות המטרה של הגדוד.
סא”ל (במיל’) מנחם (מנה) דוידזון סיפר על שירותו ביחידת האיכון, כאחד שראה אותה מימיה הראשונים ולאורך השנים, כחייל וכמפקד. “גויסתי ב-1955 ונשלחתי לתותחנים, עד היום אני יותר ממרוצה ממה שקרה לי. שלחו אותי להדריך באגד 211, משם סיימתי קורס קצינים בתור חניך מצטיין, וכנראה בגלל זה נשלחתי לאיכון. מאז ועד היום אני ‘איכוניסט’. זה הגדוד היחידי בחת”ם שהוא לא עם תותחים, הוא המוח והלב של התותחנים. הגוף בלי המוח והלב לא מתקיים, מי כמוכם יודעים. הייתי בגדוד איכון, כסגן מפקד סוללה של מודדים ומגל”ר, זה היה כיף, אנשים לא הבינו מה אנחנו עשינו. הגדוד היה זה שאיכן בזמן מלחמת ששת הימים, יכולנו לזהות את הרשפים, והתקדמנו עד תעלת סואץ. היה לנו תפקיד מאוד מכובד במלחמת ההתשה. ביליתי בין 120 ל-160 יום באזור התעלה, כדי לאפשר איכון של מרגמות בתוך המעוזים. בסך הכל עשינו כיול תותחים בים, והמון דברים אחרים שצה”ל היה צריך. ואז הגיעה מלחמת יום כיפור, והגדוד התחיל להתעצם. היום אני יכול להגיד חד משמעית שהגדוד הוא הלב והמוח של חיל התותחנים”.
מפקד הגדוד הראשון במתכונתו הגדודית, סא”ל יגאל קצב (כיום רע”ן חת”ם במרכז האש והאיסוף הקרבי), פיקד על הגדוד במהלך המבצעים “עמוד ענן” ו-“צוק איתן”. “כתושב עוטף עזה אני יודע שאמנם זה פסטורלי ויפה, אבל זה יכול להתהפך בשנייה. אתם האנשים שיודעים להתריע על ההתהפכות הזו, ולדעת מתי תוקפים אותנו. דווקא כמי שלא צמח באיכון אני יכול להגיד שזה מקצוע, מקצוע שמרביתנו בחיל התותחנים לא מבינים בו”.
סא”ל קצב סיפר כי למבצע “עמוד ענן” הגיע הגדוד ראשון והיה האחרון לעזוב. מאז ועד היום, הוא אומר, גדל הגדוד פי שניים. “המשימה שלכם מצילת חיים, וחשובה ביותר, גם אם אתם לא שומעים את ‘הבום’. כאן יושבים האנשים הטובים ביותר בשכבת הגיל שלכם. המשימה היא מורכבת מאוד, ולא כל אדם יכול לעשות את זה. פה יושבת חבורה איכותית, תהיו גאים במה שאתם עושים, יש לכם עבודה באמת חשובה”, אמר סא”ל קצב.
רס”ן אסף סקיטל, לשעבר מסו”ל ג’, סיפר כי “ערב זה מסמל את דרכו המיוחדת של גדוד זה, מגדוד מפוזר לגדוד שחולש על כלל הגזרות. מעבר לטכנולוגיה המתקדמת, יש ליחידה הזו נשמה, וזה מה שהופך את היחידה הזו למכונת מלחמה כשצריך”.
את ערב המורשת חתם קתמ”ר, תא”ל אלון קלוס. “אני מאוד שמח להיות פה ולראות את הדברים מנקודת מבטכם. הגעתי לכאן גם כדי ללמוד על הגדוד. אני יודע שאתם המוח והלב של חיל התותחנים. מפקדים ומפקדות מהעבר ובהווה, תודה רבה לכם. מורשת היא ללא ספק נכס לאומי, ואין לה ערך אם לא מתעסקים בעבודת השימור שלה. אתם העוצמה האמיתית, ואני גאה לראות אתכם כאן ביחד. זו העוצמה האמיתית של הגדוד ואני שמח לשמוע אתכם מתבטאים כך. יש כאן DNA של יצירה יש מאין, כבר מהיום הראשון של הגדוד ולכל אורך קיומו. יחידה קטנה עם משמעות גדולה. אנחנו סומכים עליכם, אני סומך עליכם, בהצלחה”.