חמישה חודשים. זה משך הזמן שהספיק איתי שגב, זוכה הישרדות VIP הטרי, לשרת בתותחנים עד שנפצע ברגלו ועבר לשרת בלהקה צבאית, ייעודו האמיתי. עם זאת, כשביקשנו לדבר איתו שלושה ימים בערך לפני הגמר הגדול כשהוא בעיצומו של הטירוף, טלפונים, סמסים, צילומים וראיונות, היה לו דבר אחד להגיד “בטח. תותחנים עבורי זה קדוש!”.
השיחה התעכבה אמנם בכמה ימים, בהם הספיק לזכות בגמר הישרדות ולהביס את ענת הראל ואנה אהרונוב, אך כאמור שגב התעקש לקחת חלק בביטאון של התותחנים. “עד היום יש לי פינה מאוד חמה בלב לתותחנים”, אומר שגב. “התלבטתי בין שריון לתותחנים, ואמרו לי באיזשהו שלב שבתותחנים יש קידום מהיר ואפשר להפוך למפקדים יותר מהר. הייתי מיועד להתחיל את השירות בנובמבר, בסוף יצא  ששבוע וחצי בערך אחרי הבגרויות כבר גויסתי ולאחר הטירונות הגעתי לעוצבת עמוד האש”.
“תוריד פרופיל וישר תגיע ללהקה” שגב, כיום בן 40, התגייס לצה”ל לפני 22 שנה. כבר אז הוא נמשך לתחום הבידור ואף נבחן ללהקה צבאית. בלהקה התרשמו משגב לטובה אולם מכיוון שהפרופיל שלו היה גבוה הוא יועד לתפקידי לחימה. “הייתי יכול ללכת ללהקה כבר מההתחלה. היו איתי שניים שאמרו לי תוריד פרופיל וישר תגיע ללהקה. הם באמת הורידו פרופיל והגיעו לשם, אני לא הייתי מסוגל לעשות את זה”, מספר שגב.
“אני זוכר ששאלו אותנו בטירונות מי בחר בתותחנים ואמרו להרים את היד. מעט מאוד הרימו את הידיים. יש משהו מאוד מתסכל בתותחנים מבחינת התדמית של החיל, אני זוכר גם שהייתי חוזר הביתה בשישי-שבת ואנשים היו שואלים איפה אני משרת וכשעניתי ‘תותחנים’, לא מעט פעמים אנשים היו בטוחים שאמרתי ‘צנחנים’ והתרשמו לטובה, אולם אחרי שתיקנתי אותם בדרך כלל התגובות היו די מסויגות. זה נורא תסכל אותי. מה? בתותחנים קורעים את התחת בדיוק כמו כולם.

“בתקופתי גם הכומתה הייתה עדיין כומתה צבאית ולא כומתת הטורקיז שיש היום, והמדים היו מכנסי דקרון כאלה עם כיסים בצדדים, הכי קריה שיש. אבל בסופו של דבר חיל התותחנים זה חיל מדהים ואני הייתי אמור להגיע לגדוד רשף  ולהיות ביחידת האיכון והמטאורולוגיה”. היית שטותניק כבר אז? “הייתי מנסה להצחיק את החבר’ה, אבל הצחוקים שעשיתי היו ממקום של הלם וחוסר מודעות. הייתי ממש מבוהל ופחדתי נורא מהמפקדים, הייתי כזה פחדן, בלילות הייתי בוכה המון. הייתי חייל טוב והיה לי מאוד חשוב להיות בסדר. לדוגמא, אם מישהו לא היה מתעורר לשמירה אז לא הייתי מעיר אותו אלא שומר במקומו. “עשינו טירונות בשבי שומרון וזו הייתה טירונות מאוד קשה, אני זוכר גם באחד מהתרגילים המ”מ אמר לי נצור אש ואני יריתי בטעות ולכן נשארתי שבת. זה היה אחד הקטעים הכי טראומטיים עבורי בצבא. עם זאת, כשקרעתי את הרצועות בקרסול ונאלצתי לעזוב את החיל, אחד מהמפקדים שלי העניק לי את סיכתו האישית. לקבל את הסיכה מהמפקד היה בשבילי כבוד גדול ועדיין אני מחזיק בסיכה הזו”.
אותם חודשים בתותחנים סייעו במשהו על האי? “בצבא ובחיל בפרט הבנתי שאני יכול להיות שורד, אין לי כושר ואין לי הרבה סיבולת אבל זה נתן לי את הכוח להבין שאני כן יכול להיות גבר גבר. אני חושב שהצבא עושה את זה לכמעט כל אחד. ‘הישרדות’, ואמרו את זה גם אנשים שהיו קרביים – זה משול לטירונות של סיירת מטכ”ל. גם שירות בתותחנים זה כמו להיות ג’ובניק בקריה לעומת מה שקורה ב’הישרדות'”.

הפציעה ברגלו של שגב גדעה אמנם את קריירת התותחנות שלו אך הוא לא ויתר על ביקורים דחופים בתותחנים. “אחרי הפציעה עברתי ללהקה הצבאית של מפקדת זרוע היבשה, אז עוד היו להקות צבאיות במרבית החילות והמפקדות, ובלהקה כל הזמן ביקשתי שניסע לתותחנים כי אהבתי נורא את החיל. גם הרבה אחרי השחרור כשהשתתפתי במשדר ערב יום העצמאות בערוץ הראשון לפני כמה שנים אז שלחו אותי לבסיס של חיל התותחנים ומאוד שמחתי על כך. בלהקה הצבאית הבינו באיזה שהוא שלב שאני דביל ושלחו אותי לכל מיני מוצבים רחוקים לערוך מופע סטנד-אפ בפני החיילים”.
יום אחרי שהשתחרר שגב כבר עשה אודישנים לתוכנית “תוסס” והתקבל להופיע בתוכנית. אגב, במקביל הוא גם התקבל ללימודי פסיכולוגיה אך החליט להמתין עם הלימודים. כיום הוא עובד על מופע סטנד-אפ חדש, עורך ומביים. “למרות שהייתי זמן קצר יחסית בחיל, הייתה לזה השפעה גדולה. עדיין החיל הזה בליבי, ויצא לי לחפש הרבה בפייסבוק אנשים שהיו איתי בתותחנים, דבר שלא עשיתי בתחומים אחרים”.