בשנים האחרונות משתנה מבנה מערכות הלחימה העתידיות – גם בצד האויב, כבר לא משתמשים רק בכוחות מתמרנים בעומק שטח האויב, אלא בשימוש נרחב יותר בעולם הסייבר, ירי מטחי רקטות לטווח קרוב ורחוק, שימוש בכלי טיס לא מאוישים לצורך תקיפה ואפילו נחילי רחפנים שיחדרו בבת אחת את הגבול.
במטרה להתמודד עם האיומים הללו ולמנוע מהגופים העוינים לחדור לשטחה האווירי של מדינת ישראל, בגדוד 611 של חטיבת האש 282 טיפחו והשקיעו משאבים רבים בצוותי האיכון המיוחדים שמפעילים את מכ”ם ר”ז (רב זרועי), העיניים שיראו ראשונות כל חדירה אווירית לשטח ישראל ואלה שגם יביאו לסגירת המעגל ולהשמדת הגורמים העוינים.
“הצוותים שלנו פרוסים בכל הגבולות של המדינה, ונמצאים בדריכות לאורך כל השנה כדי להיות הראשונים בצבא לזהות, להתריע ולהביא לסיכול של כל ניסיון חדירת גופים עוינים למרחב האווירי של ישראל”, מספר רס”ן אור זוהר, סגן מפקד הגדוד.
במהלך השנים הפעילו צוותי האיכון האמונים על משימה זאת את מכ”ם הנורית, שנמצא היום בשימוש על ידי לוחמי המילואים של המערך, שגם לקחו חלק פעיל במבצע “מגן צפוני” בגבול לבנון.
אולם בתחילת העשור הנוכחי, אותם צוותי האיכון שהפכו כעת לחלק מגדוד גדול וחדש, התעצמו גם מבחינת אמצעים וקלטו את מכ”ם הר”ז החדש והנייד שעולה ביכולותיו על המכ”ם הישן בכמעט כל פרמטר. לצורך הדגמה, בעוד מכ”ם הנורית ידע לזהות רקטות עד לטווח ה-30 ק”מ, המכ”ם החדש מסוגל לפעול למרחקים ארוכים פי כמה וכמה.
בנוסף, המכ”ם מסוגל לחשב נתונים מדויקים, כגון מהירות הגוף החשוד, גובהו בשמיים, סיווג סוגו וכמותו, זיהוי הנקודה ממנה הוא יצא ומה יעדו הסופי. חישוב נתונים אלה גם יסייע למנוע התרעות שווא במקרה שהגוף אינו מהווה סכנה לעורף הישראלי ולכוחות הביטחון, ואילו כן, להקפיץ את הגורמים הרלוונטיים במטרה להשמידו טרם הוא מגיע אל יעדו ואף לפגוע בנקודה ממנה הוא עלה לאוויר.

“כל התהליך של זיהוי הגוף החשוד, הפקת נתונים והעברתם הלאה – לוקח שניות בודדות”, מבהיר רס”ן זוהר. “המכ”ם שלנו מחובר למערכות השליטה והבקרה המתקדמות ביותר בצבא, וברגע שאנחנו מזהים איום מתקרב, בתוך רגעים ספורים כבר מתקבלת התרעה אצל הפיקודים הרלוונטיים, חיל האוויר והמודיעין”.
בנוסף, לצוות יש את היכולת לזהות דפוסי פעולה חוזרים אצל האויב, לנתח אותם ולהעביר את מסקנותיהם הלאה במטרה להיערך בהתאם. כך למשל במבצע “צוק איתן”, הצוותים הצליחו לזהות את כל מטחי הירי התלול מסלול לכיוון העורף הישראלי, ואף קיבלו החלטות משמעותיות, כמו היכן צריכים להיות שטחי הכינוס בהתאם לירי הפצמ”רים מהרצועה או מתי יש להתריע לפיקוד העורף בהתחשב למסלול הרקטה והמקום בו היא עשויה לנחות.
“אנחנו הראשונים בצבא שבאים במגע עם מטחי הרקטות ויתר הגופים המשוגרים לכיווננו, ולכן החשיבות האסטרטגית והאחריות שמונחת על כתפינו היא עצומה”, הוא מדגיש ומגלה כי ליחידה גם יש השפעה ניכרת על הקפצת מטוסים לצורך תקיפת מקור השיגור, ירי סוללות הגנה כמו כיפת ברזל ואף הפעלת צבע אדום. “יש עוד מכ”מים בצבא שנמצאים בשימוש חיל האוויר ופיקוד העורף, אבל אנחנו אלה שרואים ומדווחים ראשונים, והפעולות שנגזרות מכך הן בהתאם”.
כדי להדגיש עד כמה משמעותי המכ”ם, רס”ן זוהר מספר על התהליכים הנדרשים כדי “לרדת משידור” במטרה לבצע תיקונים או להזיז את המכ”ם למרחב אחר. “כדי לכבות לשנייה מכ”ם ר”ז אחד, אני צריך את האישור של ראש אגף המבצעים. גם המפקדים ברמה הגבוהה ביותר בצה”ל יודעים שאנחנו העיניים השומרות 24/7 על שמי המדינה”.
“כל אחד מהלוחמים שלנו מודע לחשיבות ולגודל המשימה שלו”, הוא מכריז ומסכם: “אנחנו ערניים מתמיד ומתכוננים לכל התרחישים, גם אלה שפגשנו וגם אלה שעוד לא. נעקוב אחרי כל דבר שמעורר אצלנו גם את החשש הכי קטן, ואם נמצא לנכון נתריע מפניו – ונדאג שהוא יסוכל”.
***
פרסום ראשון: מיכאל אוריה, אתר צה”ל