השנה היא 1992. דרום לבנון, עמדת תל שרייפה, לילה. מפקד הסוללה, אלון קלוס, מקבל פקודת דילוג לעבר עישייה במסגרת מבצע “כנרת גועשת” שתכליתו חיפוי באש לטובת כניסת מפקד יחידת הקישור ללבנון, תא”ל מיכה תמיר, למובלעת הנוצרית בג’זין.
בכניסה לעמדה בעישייה, הסלעים והחושך מחייבים את אלון לרדת ממרומי המפי”ק ולהוליך רגלית את התומ”תים לעמדתם. שוורצמן, קצין עמדת התותחים שלו, נשאר במפי”ק. ברשת הקשר נשמעת לפתע הקריאה “אש לחילוץ!” מסתבר שכוח של ‘גבעתי’ נתקל באזור כוכבא והוא זקוק לאש הארטילרית שתחלץ אותו.
שתי משימות אש במקביל אינה בעיה כל-כך מורכבת לסוללה טובה. הנקודה היא שמדובר על שתי משימות בשתי גזרות שונות לחלוטין שמחייבות צידוד רחב. זאת, בכניסה לעמדה לא מוכרת, בלילה ובשטח מאוים. אלון מתעשת ומאשר לשוורצמן הקע”ת את הירי. הוא בודק מקבילות מלפנים והסוללה יורה במקביל לשתי המשימות.
האירוע הזה צרוב אצל אלון כאירוע מכונן לצופן הגנטי של התותחנים. עמידה במשימה בכל מחיר, בזמן, בעוצמה, ובדיוק הנדרש – אלו הן בדיוק המאפיינים שליוו אותו בבניית החיל בקדנציה שלו.
ככה בונים קתמ”ר
דומה שכל תחנה בחייו המקצועיים של אלון הכינה והביאה אותו לפסגת הקריירה המקצועית שלו – קצין תותחנים ראשי. אלון מיצה את תפקידי הפיקוד כמפקד סוללה בגדוד 405, כמפקד גדוד ה”מנתץ” וכמפקד אגד ארטילרי 215. הוא עסק בהטמעת אמל”ח כראש מדור “דוהר” ופיתח אמצעי לחימה כראש ענף במחלקת אמל”ח במז”י, תוך מימוש יתרון השכלתו כמהנדס מכונות. אלון גם “נגע” ברכיבים השונים שמרכיבים היום את החיל – מתותחים, דרך פיקוד על מערך רקטי וכמפקד יחידת כטב”מ יבשתית. את עומק ההבנה בזירה הצה”לית רכש אלון כראש מחלקת תכנון באג”ת שסיפק לו גם את מימד הטווח הארוך – לאו דווקא בקילומטרים, אלא בשנות בניין כוח.
הניסיון המבצעי שרכש בזירות השונות, שהגיע לשיא בתפקידו כמפקד התותחנים של פיקוד הצפון, העניקו לאלון את המימד של הלחימה המשולבת והבין זרועית עם האוויר והמודיעין.
נפגשתי עם הקתמ”ר היוצא לשיחת סיכום בבניין ה’מרגנית’ בקריה בתל אביב, מלווה בעיניה הבוחנות של קצינה מדובר צה”ל. מעת לעת הבחנתי שהקצינה פוערת עיניים ואוזניים כשהיא לא מבינה את השפה התותחנית של “מקבילות מלפנים”, “3200”, קע”ת ועוד. מדי פעם אף הבליעה פיהוק קל, מנומס וחינני כשצללנו למעמקי הנוסטלגיה, כשברקע מנהלת הלשכה מאיצה בנו לעמוד במסגרת לוח הזמנים.
תא”ל אלון קלוס יסיים 32 שנות שירות ארוכות וממצות כשיהיה בן 50, או כהגדרתו הוא “מסיים פרק א’ בחיים של 50 שנה, עובר לפרק ב’ של עוד 50 שנה ואח”כ כנראה אנוח בפנסיה עוד שני עשורים…” אלון מסיים את תפקיד קצין תותחנים ראשי ומעביר למחליפו תא”ל אבירם סלע את החיל עם אחריות מורחבת וסמכות לבניין מערך האיסוף והתקיפה מבוססי הרשת ביבשה. משימה מורכבת שטומנת בחובה עולם ומלואו. הרעיון הוא, שחיבור והידוק הקשר בין איסוף לתמרון והאש, יש בו פוטנציאל גדול לאפקטיביות המבצעית. אולם השם המקוצר “את”ר” קשה לעיכול, בטח כשמדובר בנוער לפני גיוס. אבירם עוד יידרש לשם שיווקי יותר כדי למשוך את הנוער המתגייס לשירות בחיל התותחנים.
“סיירת או ניירת”, גרסת 2018
לא עשיתי לאלון הנחות של סיכום תפקיד חגיגי כמקובל. הקשיתי עליו שיפרט במה הוא לא הצליח בתפקידו. אלון, קצין ערכי ואיכותי, לא היסס לרגע והודה כי “יש הרבה, אבל בעל המשמעות לעתיד הוא ביעד של מוטיבציה לגיוס לחיל התותחנים. היעד שלי היה להגיע למצב של חיל התנדבותי שבו כל מועמד לגיוס קרבי המגיע לחיל מימש את רצונו בעדיפות ראשונה. המצב היום הוא 0.6. דהיינו, רק שישה מתוך עשרה אכן ביקשו להגיע לחיל התותחנים. “והסיבות?”, העמקתי את החפירות. “חי”ר או טכנולוגיה”, השיב אלון ופירט: “המועמדים האיכותיים לגיוס היום רוצים להיות הכי קרביים שיש, כלומר לוחמי חי”ר, ואם לא – אז להיות במערך טכנולוגי ממוחשב וממוזג כמו יחידה 8200 ומקביליה”.
אז אין חדש תחת השמש. אם פעם זה היה “סיירת או ניירת” – אז הניירת הפכה להיות דיגיטלית יותר אבל הרעיון אותו רעיון. אלון אופטימי ובטוח שיורשיו ימשיכו את מגמת השיפור במוטיבציה לגיוס לחיל התותחנים. חשיפה גדולה יותר של הפעילות המלאה של המערכים השונים מבלי לגלוש לבעיות של ביטחון מידע והסגרת יכולות תשפר מאוד את המצב. חלק גדול מלוחמי התותחנים מוגדרים כבר היום כ-“לוחמי חוד”, הפועלים במרחב הלחימה במשמעות של לוחם שיש לו את היכולת והסמכות להרוג עם רמת סיכון, חלילה, להיהרג. המתגייס הצעיר שרוצה להיות קרבי ולשרת באופן משמעותי יוכל לבטא עצמו היטב במסגרת חיל התותחנים המתרחב.
כמובן שאלון אינו מוותר על האיכות. “אם פעם היו אומרים ‘פעם טייס תמיד תותחן’, הרי שהיום אנחנו מקצרים לחבר’ה הטובים את הדרך ומביאים ישר לחיל התותחנים צעירים בעלי כשירות, יכולות, תכונות ומיומנות הנדרשים מטייסים”. כך שמועמדים לגיוס יקרים – אין צורך ללכת לקורס טיס, ליפול באחד הצ’קים ולהגיע לחיל התותחנים, אפשר בהחלט לקצר את הדרך. תקצר היריעה והצנזורה מלפרט אילו רכיבים מתקדמים קיימים היום במערך האש והאיסוף ופועלים באופן מבצעי מלא.
“הכי חשוב זה להיות מותאם ורלוונטי”
“תכנית אלון” היא לארגן את חיל התותחנים כחיל ומערך, מחיל התותחנים גם למערך האיסוף והתקיפה הרשתי. את הבסיס והתשתית הוא לקח על עצמו, את היישום הוא משאיר לאבירם, מחליפו. “הדגש הוא על קיצור זמני התגובה מאיתור אויב ועד להשמדתו, להיות יעיל ואפקטיבי”, מסביר אלון. “לחזק את דרג הקישור הקדמי (מפעילי האש הפועלים בכוחות המסתערים) שידע למצות נכון את היכולת ובאופן לא בזבזני, כאשר האפקטיביות שלו תמדד במענה שיינתן לצרכי המסתייע למילוי משימותיו בעיתוי המתאים ובמינימום נפגעים”.
“אנחנו משתפרים”, מסביר הקתמ”ר היוצא, “בכך שאנחנו ממצים את הפוטנציאל הקיים היום באמצעי הלחימה המתקדמים באמצעות שינוי דפוס ההפעלה לשילוב מיטבי בין מערכות מודיעין ותקיפה בסיוע אוטומציה, אוטונומיה, דיוק ותפיסה רשתית”. במילים יותר מובנות לוותיקים, אותה הגברת עם אדרת שונה. כאשר אחד החידושים הוא באבחנה בין היחידות המשגרות לבין הצוותים המקשרים שמקבלים תעדוף.
המקשרים הם מפעילי האש המשולבים בדרגים השונים של המסתייע ומשגרים הם אמצעי הלחימה השונים והמגוונים העומדים היום לרשות חיל התותחנים או מערך האיסוף והתקיפה הרשתי: תותחים, רקטות, טילים, מכ”מים וכלי טיס בלתי מאוישים. אלון אבחן שמערך המקשרים הוא הבעייתי יותר ואין זה מספיק שיהיו אמצעי ייצור אש יעילים וקטלניים – המשגרים, והוא שם דגש על מי שמתווך אותם לצרכי המסתייע – המקשרים. הדגש יצא לפועל באמצעות התאמת ההכשרות, האימונים, איוש נכון הן בכמות והן באיכות, שינוי המינון בקורס הקצינים והכשרת לוחמים מהמסתייע שיהיו מודעים ובעלי כשירות לקבל ולקלוט את כל הטוב שמרעיף עליהם חיל התותחנים בתפקידיו השונים. “ומעבר לכל זה, הכי חשוב זה להיות מותאם ורלוונטי”, מסכם אלון.
“במציאות הנוכחית, כדי להכריע את האויב נדרש להכנס למרחבי המחיה שלו. במרחב החיכוך עם האויב, רק האש הרציפה, המגוונת, הזמינה והקטלנית היא האש הרלוונטית. הרלוונטיות של האש מבוטאת בכך שהיא מופעלת בזמני תגובה קצרים מאוד למקום המדויק ובזמן לדרישת המסתייע כדי שיוכל לעמוד במשימותיו”, מסביר אלון. “קידמנו עוד שינוי משמעותי בחיזוק הדרג הטקטי לשפר ולחזק את המרכיב הזה של מאמץ האש. בהכשרות, באימונים ובאמצעים. מג”ד המסתייע יהיה מודע יותר ליתרון המבצעי שהאש תביא בהפעלה נכונה למימוש משימותיו. בנוסף לקש”א על הקרקע יש לו גם קש”א בשמיים לסגירת מעגלי תקיפה. יש לו יכולות מדויקות, כולל רקטות מדויקות ומרעומים מתאימים, שישפרו לאין ערוך את הדיוק כדי לעמוד בחלום הדורות התותחני של פגז ראשון במטרה”.
האתגר הנוסף בשדה הקרב שהשתנה הוא הרצון שלא לפגוע בבלתי מעורבים, כשבדרך כלל זה קורה בסביבה אורבנית מאוכלסת שמשמשת מגן אנושי לאויב פוטנציאלי. האתגר המורכב יותר על מנת להישאר רלוונטי זה לדעת לזהות דפוס פעולה של האויב כמערכת ולהשמיד אותו כמערכת. לכן, תפיסה, מבנה ארגוני, תהליכי עבודה, אמצעי לחימה, הכשרות, תרגולים ואימונים לא מותאמים להשתנות האויב ויכולותיו הופכים כבר ללא אפקטיביים. על זה נאמר כבר שתהליך של בניין כוח אמור להקדים מענה לבעיה שעוד לא נוצרה בכלל.
“לסיכום הנושא הזה”, מציין אלון, “אחת היכולות הנדרשות מהמפקדים זה להבין מתי תורת לחימה אינה רלוונטית ואין לפעול על-פיה אלא לגבש תו”ל מעודכן למצב שהשתנה”. לא נותר לי אלא להסכים עם אלון ולחדד את התובנה שנרכשה מהניסיון, לפיה ערך הניצחון גובר על כל דבר אחר.
מדויק יותר, מהיר יותר, קטלני יותר
את גולת הכותרת של תפקידו רואה תא”ל קלוס כסלילת הדרך במגוון מהלכי ארגון והתעצמות לחיזוק מאמץ האש לדרג הטקטי. לשינוי הדרמטי שהחיל עומד לעבור בשנים הקרובות. מחיל למערך, מתותחנים לאוספים ותוקפים מבוססי רשת. זאת, על מנת לתת מענה לאתגרים שצוינו כבר בהשתנות המתמדת של שדה הקרב והמחויבות להישאר רלוונטיים כל הזמן.
תנופת החדשנות אותה האיץ אלון תעבור גם ליורשיו. גיבוש תפיסה מתכללת למערך האש והאיסוף. תותח חדש ומתקדם מאוד. שיפור יכולת הדיוק בירי ארטילרי באמצעות מרעומים חדשניים, שיפור הנתונים המטאורולוגיים ויכולת איכון טובה יותר. את היכולות הללו “מדרים” אלון לרמה הטקטית על מנת להשיג את האפקטיביות הגבוהה ביותר. הביטוי הטוב ביותר לכך הוא גם העובדה שאחרי שחיקה באמצעים מדויקים, סוכם גם על הצטיידות בנשק אלקטרו-אופטי לרמת הגדוד והחטיבה.
גם בתווך האווירי אלון מתכוון להעניק יכולות שלא היו לרמת החטיבה באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים שישמשו הן את המשגרים והן את המקשרים והאוספים. “זאת מהפכה באפקטיביות הפעלת האיסוף והאש”, מציין אלון בהתלהבות שקשה להסתירה למרות המצג המאופק שלו. “למפקד החטיבה תהיה יכולת עצמאית ברום הקרוב לקרקע שלא קיימות לו כיום, מבלי לאבד את השילוביות אלא כתוספת לה”.
“מערך האש יהיה מדויק יותר, מהיר יותר ובהכרח גם קטלני יותר”, מסכם הקתמ”ר היוצא. “המוטו ‘תותחנים – משפחה ממוקדת מטרה’ מבטא היטב את השילוב בין הגורם האנושי, שהוא סוד ההצלחה, למרכיב הטכנולוגי שישיגו את ההכרעה והניצחון”.
הסיכום של הסיכום
כסיכום של סיכום תפקיד הקתמ”ר, אני מביא את הציטטה אותה רשם אלון בפתיח של מסמך סיכום התפקיד שלו ואף נשא אותה בנאומו במסדר ההחלפה כמבטאת את האתגר שחווה בתקופת הובלתו את החיל. הדברים נאמרו על-ידי הוגה הדעות ברל כצנלסון, ובלי שום הקשר פוליטי במקרה הזה: “אחד ממבחנינו הגדולים הוא באיזו מידה נצליח להיות בעת ובעונה אחת, סוללי הדרך וההולכים בה, בונים מציאות ונבנים ממנה”.
דומה שאין להכביר מילים ופירוש על כך שזהו בדיוק המתווה שאלון צעד בו. לבנות את העתיד מבלי להתעלם מההווה. נאחל לאלון שאכן יצליח להיגמל משלושים ושתיים שנות שירות צבאי תובעני ויעשה לביתו ולמשפחתו ובבוא העת יפתח בקריירה שנייה בחיים.