שדה הקרב המודרני כפי שבא לידי ביטוי במבצע “צוק איתן” מעמיד אתגרים מבצעיים שונים ומשמעותיים בפני צבא סדור בכלל והארטילריה בפרט. האויב שמולו אנו נלחמים מוטמע בשטח אזרחי המאופיין בבנייה רוויה, משתמש במתקנים אזרחיים לפעילותו, אינו מאובחן באופן מלא מהאוכלוסייה אשר בחסותה הוא פועל ועליה מסתמכת דוקטרינת הפעולה שלו. 
בשדה קרב מגוון מטרות בעלות אופי שונה כגון מבנים רבי קומות, צוותי שיגור, תשתית תת קרקעית בסביבה רוויית בנייה ובה חיים בלתי מעורבים באופן שוטף. משך זמן הרלוונטיות המבצעית של  המטרות הינו קצר ביותר. האויב מודע ליכולות שלנו ומנסה ככל הניתן לטשטש את נוכחותו ואת החתימה המבצעית שלו. הפעילות כולה נעשית תחת סיקור נרחב של התקשורת כאשר משך הזמן בין ההתרחשות בשטח לבין הופעה בתקשורת הוא אפסי. המהפכה התקשורתית הביאה לכך כי כמעט כל מי שמצויד במכשיר טלפון חכם משמש כתחנת תקשורת ניידת. כוחותינו פועלים במסגרות קטנות ובשטח רחב כאשר תמונת הקרב אינה ברורה ומחייבת הצמדת סד”כ בסיוע ישיר וקרוב למספר רב של מסגרות בו זמנית.
תמונת מצב מלאה
במבצע “צוק איתן” פעלה הארטילריה בתנאים טובים יחסית לצפוי במערכות אחרות. עצם העובדה כי כל המערך הופעל בזירה אחת, אפשר ריכוז מירב האמצעים הנדרשים ואת הפעלתן של יחידות סדירות בשילוב יחידות מילואים. תנאי השטח אפשרו פריסה של מספר יחידות לא רב באופן המכסה את מרחב הלחימה, וזאת ללא צורך בתוכנית פריסות ודילוגים אשר מסבכת את הפעלת האש בהיבט זמינות היחידות הפועלות והיכולת לייצר רציפות באש תוך כדי דילוג. 
במהלך המבצע הופעלו מערכות שו”ב אשר אפשרו קבלת תמונת מצב כוחותינו בצורה מדויקת, פרטנית ובזמן קצר. יכולת זו אפשרה הפעלת אש קרובה מאוד לכוחותינו, ולפחות בשני אירועים ירי לחילוץ מתחת לטווחי הירי המבצעיים בנוהל של כמעט “אש על כוחותינו”, מערכות השו”ב אפשרו קבלת איתורי אויב אותם ניתן היה להפוך במהירות למטרות ולאפשר תקיפתן בפרקי זמן קצרים כמתחייב ממתאר שכזה. תא השטח המצומצם והגיאוגרפיה שלו גם אפשרו שימוש במגוון אמצעי תצפית ואיכון הן קרקעיות והן אוויריות, אשר סיפקו תמונת מצב מטרות ובקרת אש די טובה למערך כולו.
חימוש מדויק לשדה הקרב
לארטילריה בזמן לחימה יש שתי משימות עיקריות. הראשונה, ולדעתי העיקרית, הינה לסייע בצורה ישירה וקרובה לכוחותינו. השנייה – היא יכולת תקיפת מטרות עצמאית. שתי המשימות הופעלו במהלך המבצע. במבצע זה, להבדיל ממבצעים קודמים, נעשה שימוש נרחב בתחמושת נפיצה (בעיקר בשני אירועי הירי המסיביים בסג’עייה וברפיח). 
מניתוח התחמושת שנורתה במבצע עולה כי נעשה גם שימוש נרחב בתחמושת עשן ותאורה. במהלך הירי התגלו בעיות של דיוקים ופיזורים של התחמושת אשר גרמו לנפילת פגזים לא באזור המטרות כאשר לפחות בחלק מן המקרים זה נבע מבעיות מקצועיות הקשורות לניהול התחמושת הנורית במסגרות השונות. 
חשוב לציין כי עד למלחמת לבנון השנייה (ובמהלכה) היה שימוש בפגזי מצרר אשר הם יעילים ביותר כנגד כוחות חי”ר. במהלך המבצע הנוכחי לא נעשה בהם שימוש, ובאופן כללי יש הגבלה בשימוש בהם בעיקר בשל בעיית הנפלים אשר באו לידי ביטוי באופן קיצוני במלחמת לבנון השנייה. עלי לציין כי כיום יש בעולם מספר אמנות האוסרות השימוש במצרר, ולמרות שישראל לא חתמה אליהם ישנן הגבלות רבות בשימוש בהן ומפתחים תחמושת חליפה אשר תיתן מענה לנושא הנפלים. 
בשדה הקרב המודרני מבוצע שימוש רב באמצעים מדויקים וזאת על מנת לוודא כי נפגע היעד הנכון ללא נזק לבלתי מעורבים וזאת תוך הקטנת סיכון פגיעה בכוחותינו והגברת האפקטיביות של הסיוע הקרוב. במהלך מבצע “צוק איתן” פורסם בהרחבה כי חלק מן המחלוקות העיקריות בין ממשל אובמה לראש ממשלת ישראל נסוב על השימוש בארטילריה ולא בחימוש מדויק לתקיפת מטרות.
העדר תחמושת מדויקת לארטילריה הקנית מגביל מאוד את השימוש הארטילריה במבצעים מסוג זה. הלחימה בעזה חידדה לכל את החשיבות במתן יכולת זו לארטילריה הקנית על מנת לשמר האפקטיביות של המערך גם בלחימה במתאר שכזה ונראה כי אחד השינויים הנדרשים בתוכנית הרב שנתית הוא הכנסת יכולת שכזו כבר במהלך תר”ש זה. חימוש זה הינו צורך חיוני לכל מערך ארטילרי מתקדם ויאפשר לארטילריה לשוב ולהיות גורם דומיננטי ומכריע בשדה הקרב המודרני. 
במבצע זה הוקצו לחטיבות המתמרנות אמצעים רבים ומגוונים אשר לא יהיו במבצע נרחב יותר בו יופעלו כוחות רבים. מצב כפי שתיאר אחד ממפקדי החטיבות, אשר בו על מנת להוריד בית הועברה המטרה לחיל האוויר והוא התרחק עם כוחותיו ותוך דקות הושמד הבית, מעלה את הצורך ביכולות זו כאחת מיכולות היסוד של האש היבשתית. התלות המוחלטת של היבשה ביכולות המדויקות של חיל האוויר, ללא יכולת אש מדויקת יבשתית עצמאית משמעותית, הינה אחד הנושאים העיקריים אשר אותם יש לקחת כלקח מן המבצע הזה. היעדר יכולת תקיפה מדויקת מעלה את השאלה האם הארטילריה מהווה שחקן מרכזי או כפי שאנו בחיל נוהגים לומר האם הארטילריה היא מלכת הקרב? התשובה כיום היא לא וכי הרלוונטיות שלה אינה משמעותית ועלינו לפעול על מנת לשנות זאת.
על הכוונת: תותח חדש
המערך הקני מושתת כיום על קנים אשר יוצרו לראשונה בשנות החמישים להם בוצעו שדרוגים שונים אשר שפרו במעט את הכלים אולם הבסיס נשאר אותו דבר. כיום אין עוררין כי יש צורך בתותח חדש כאשר הדרישות העיקריות הנן יכולת ירי לטווחים ארוכים, דהיינו קנה 52 קליבר, אשר תאפשר הן כיסוי שטח רחב יותר באש וכן תצמצם את הצורך בדילוגים. בהקשר זה חשוב לציין כי כדי לממש יכולת זו יש להצטייד בפגזים ארוכי טווח לטווחים של 40 עד 60 ק”מ, יכולת טעינה אוטומטית או חצי אוטומטית אשר תאפשר הקטנת צוות התותח משבעה לוחמים כיום לארבעה ואולי אף פחות. 
לאור לקחי המבצע הנוכחי יש לתת דגש ליכולת השרידות של הקנים בשדה הקרב לצורך קידום יחידות האש לתוך מרחב הלחימה ולאפשר מיגון הולם. קיימת כמובן ההתלבטות האם נכון כי זה יהיה תותח זחלי או גלגלי, כאשר ברור כי יש שיקולים שונים ולכל פתרון היתרונות והחסרונות שלו אולם הדיון בהם ובחינת החלופות השונות, בעיקר לאור המצוקה התקציבית מתחייבים.
המערך הארטילרי מופעל כמערכת המורכבת מהדרג היורה, מערך האיכון ומערך הקישור. מזה שנים רבות הוזנח מערך הקישור, כאשר מצד אחד נוספו יכולת אש משמעותיות וכשירויות נדרשות להפעלה, ואולם מערך הקישור בגדודים ובחלק מפלוגות החי”ר עדיין מושתת על קצין בודד אשר יהיה מוכשר ככל שיהיה קשה לו להתמודד עם עומס המשימות. יש צורך גם בצה”ל כמו בחלק מצבאות העולם המתקדמים לעבוד לצוות קישור ברמת הגדוד ואולי גם הפלוגה המסוגלים להפעיל מגוון אמצעי אש ברצף.
במבצע האחרון אמנם הופעלה האש הארטילרית בהיקף נרחב יחסית, אולם חשוב לזכור כי ההפעלה הייתה בתנאים טובים יחסית. חשוב להבין כי העימות הבא כבר יהיה שונה וכי זירת עזה אינה מזכירה אפילו את לבנון. לכן צריך לוודא כי אנו מפיקים הלקחים הנכונים ומכינם את המערך הארטילרי בצורה טובה לאתגר הבא ולא לאתגר שכבר היה.
דורון שלו מכהן כמנהל הפיתוח העסקי של חברת רוקאר, חברת בת של BAE העוסקת, בין היתר, גם בפיתוח תחמושת מדויקת לארטילריה