במהלך מבצע “צוק איתן”, עבר קצין התותחנים הראשי, תת-אלוף רועי ריפטין, בין יחידות החיל וראה את כלל המערכים ערוכים במרחב הלחימה – תוקפים באש מטרות אויב ומסייעים לכוחות המתמרנים במשימותיהם. “יכולות האש הינן מגוונות, מדויקות וקטלניות – ומאפשרות רצף תקיפה בכל סוגי השטחים, בכל מזג אוויר ובעוצמות הנדרשות”, אמר תא”ל ריפטין בזמן הלחימה.
במבצע, התותחים רעמו והביאו להישגים משמעותיים בשדה הקרב. הישגים אשר בלעדיהם המערכה הייתה נראית אחרת לחלוטין. במהלך 50 ימי הלחימה ברצועת עזה, יחידת “רוכב שמיים” סיפקה חוזי עילי לכוחות המתמרנים ואספה מודיעין מקדים למבצע, ומערך האיכון זיהה את שיגורי הרקטות לעבר שטח מדינת ישראל בכל רגע נתון. “הלוחמים והמפקדים פעלו ברציפות במשך כל ימי הלחימה, בתקיפת יעדי אויב ובסיוע לחטיבות המתמרנות”, מספר תא”ל ריפטין. “הם ירו אש ביום ובלילה כדי להוביל לניצחון ברור ומוחשי במערכה”.
מנתקים את החסמים
כשמתייחסים לחיל התותחנים, חשוב להבין כי מדובר בחיל מגוון, המכיל מערכים רבים המשמשים בשדה הקרב במגוון תפקידים. החיל אחראי על הפעלת הארטילריה בשדה הקרב, ויחד עם זאת משלב מערכים נוספים, כגון מערך האיכון, אשר מאתר ומסמן את ארטילריית האויב כמטרה (למשל, שיגורי טילים לכיוון שטח ישראל), מערך המטאורולוגיה, שמספק נתוני מזג אוויר החשובים לפעילות מערך התותחים, מערך החימוש המדויק אשר אחראי על הפעלת טיל ה”תמוז”, ומערך כטב”מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מתקדם, אשר נותן את החוזי לכוחות היבשה מרמת היחידה ועד לרמת האוגדה.
כחלק מהשינוי בחיל התותחנים שהחל כבר מזמן, החיל מפעיל אמצעי לחימה מתקדמים שמאפשרים לחיל להשתמש ביכולות חדשות ולתת מענה מדויק וקטלני למגוון איומים. “האויב משתנה, ואנו נדרשים לשנות תפיסה כדי להתמודד עם האתגרים שהתפתחו במהלך השנים האחרונות”, טוען תא”ל ריפטין בראיון מיוחד לאתר צה”ל. “מלחמת לבנון השנייה הייתה נקודת מפנה. בזמן המלחמה הופעלה אש מסיבית. היו לנו יכולות חדשות אבל עוד לא ידענו להפעיל אותן באופן שיביא הישג מבצעי מספק בשדה הקרב”.
אז, מצאו הכוחות אויב חמקמק בעל חתימה נמוכה בשטח, שנטמע בקרב האוכלוסייה האזרחית. “היו מטרות שהן קטנות מדי”, הוא נזכר. “בשנים האחרונות הבשילה ההבנה שצריך לעשות התאמות על מנת להתמודד עם האויב בצורה נכונה”.
למעשה, הדרך אל התפיסה החדשה עוברת בשבירת חסמים מבחינת המערכים. “הטענה שלי היא ששדה הקרב השתנה לחלוטין”, חורץ תא”ל ריפטין. “אם אתה מנתק את החסמים ומסתכל על שדה הקרב, אתה יכול להפעיל כמעט כל סוג אמצעי לכל סוג מטרה. המבחן הוא היתרון היחסי של המפעיל ושל אמצעי הלחימה”.
בתור חיל אשר מפעיל אש ואוסף מודיעין בזמן אמת, היתרון של הורדת החסמים הוא ברור. “היתרון היחסי שהחיל יכול להביא לשדה הקרב הוא דרך מגעים קצרים, הורדה של כל המחיצות”, הוא מבהיר. “החיבור של כל אמצעי האש הוא זה שיביא את סגירת המעגלים הקצרים, ויביא יכולות טובות יותר”.
תומ”ת, רקטה וכטב”ם: אמצעי הלחימה החדשים של התותחנים
ההתאמות לשדה הקרב המשתנה אינן תפיסתיות בלבד, אלא מצריכות גם שינויים באמצעי הלחימה בהם משתמש החיל. רקטה חדשה, “רומח”, צפויה להיכנס לשימוש במערך המנתץ כבר בנובמבר 2014. “מדובר ברקטה למרחב האוגדתי, שייעודה הוא פגיעה נקודתית בבתים בשדה הקרב, עד כדי סיכול אדם בתוך מבנה”, מספר תא”ל ריפטין. “זו רקטה מדויקת מאוד שפותחת תחום חדש בעולם הרקטות הצה”לי”.
הדיוק של הרקטה אינו מובן מאליו. כיום, הרקטות בהן משתמש החיל משמשות למטרות שטח, בעיקר נגד סוללות, מכיוון שהן סטטיסטיות. ה’רומח’ מביאה לחיל התותחנים את היכולת להיות מדויק יותר מאי פעם, ולהשתלב בצורה משמעותית יותר בלחימה בשטח אורבאני. “מבחינה מבצעית היא תאפשר לנו להיות אפקטיביים מאוד בשטח הבנוי בסיוע ישיר לכוחות, בזמינות גבוהה מאוד”, מציין תא”ל ריפטין. “שיטת ההפעלה מאפשרת לנו לסייע לכוחות רבים, מכיוון שכל משגר יוכל לירות במספר מטרות בו זמנית. כך יהיה מיצוי מרבי – גדוד תותחנים אחד יוכל לסייע לאוגדה באופן מהיר ויעיל”. יש לציין כי רכישת הרקטה אושרה בתוכנית רב-שנתית קודמת, מתוך הבנת תרומתה המכרעת בשדה הקרב.
לצד הרקטה החדשה, החיל עתיד להצטייד גם בגרסה חדשה של סמל החיל  – התותח. “שנותיו של התותח הנוכחי הן ספורות. התותחים כיום הם בני בערך 45 שנים ולא משנה כמה ניתוחים פלסטיים והתאמות נעשה להם כדי לשמור עליהם עדכניים, הם מזדקנים”, מסביר תא”ל ריפטין. “אם נחליט לא ללכת למהלך הזה, זו החלטה לוותר על יכולות התותחים, שהוכיחו את הרלוונטיות שלהם פעם נוספת במהלך המערכה האחרונה ברצועת עזה. כל עוד צה”ל נסמך ביבשה על אוגדות, הוא חייב סיוע קרבי של תותחים”. הדיונים על סוג התותח שייבחר נמצאים בעיצומם, וכרגע ישנן שתי אפשרויות לסוג התותח שיירכש.
התותח החדש מיועד להחליף את תותח ה”דוהר”, M-109, שנמצא בשירות צה”ל כבר עשרות שנים, ומסוגל לירות לטווח של כ-27 ק”מ בלבד. התותח החדש עתיד להיכנס לשימוש בשנת 2019, כשטווח הירי שלו יעמוד על כ-40 ק”מ, ויביא למהפכה בתחום התותחנות בצה”ל. “מבחינת המאפיינים, אנחנו רואים תותח מתקדם שיביא אותנו לדור הבא של הטכנולוגיה. שמנו כדרישה מבצעית טווח גדול יותר, ירי אוטומטי שיגדיל את קצב האש ויאפשר ניצול מיטבי של כוח האדם”, מוסיף תא”ל ריפטין.
למעשה, כניסת התותח החדש מתכתבת עם קיצור שירות הגברים שצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2015. “התותח החדש יאפשר צמצום של 40% מהצוות הקיים, שזה שינוי משמעותי מאוד”, מעריך תא”ל ריפטין. “זה יצמצם את היקף התותחים ואת היקף האנשים הנדרש בהתאם לצרכים המבצעיים”.
כשמסתכלים על אמצעי הלחימה המתקדמים שקולט החיל, אי אפשר להתעלם מממזל”ט מסוג “סקיילארק” המספק מודיעין מלמעלה עבור הגדודים, ומופעל על ידי היחידה המיוחדת “רוכב שמיים”. כבר כמה שנים מדברים בעולם הצבאי על כניסת כטב”ם חדש, “דוהר שמיים”, לרמת החטיבה – אך הרעיון טרם הפך למציאות. “הפרויקט תודלק מחדש בחודשים האחרונים, אנחנו מאוד מקווים שהוא יקרום עור וגידים כבר בשלוש שנים הקרובות”, מגלה תא”ל ריפטין. “ההבנה ששדה הקרב הבנוי שאיתו אנחנו מתמודדים דורש מאיתנו יכולת חוזי ותצפית מהשמיים, היא עניין שכולם כבר הבינו. איסוף המודיעין לרמת הגדוד והיחידה הוא טוב מאוד, והוכיח את יעילותו ואת חשיבותו במהלך המבצע – אך אך עדיין קיים חלל ריק ברמת החטיבה, אותו נדאג למלא”.
לדברי תא”ל ריפטין, “דוהר שמיים” יידע לתת מענה גם בתחומים בהם רוכב שמיים פחות אפקטיבי. “תהיה לו יכולת ממסר ותקשורת טובה, הוא יידע לסחוב משקלים יותר גדולים, יורכבו עליו מצלמות יום ולילה טובות יותר”, הוא מפרט. “כשמסתכלים על התועלת המבצעית ועל התרומה של ‘רוכב שמיים’ מבינים שיש בזה פוטנציאל עצום שמצריך פיתוח”.
“מפקדת הגדוד הבאה יכולה להיות אצלנו”
כמפקד החיל, אחת מהסוגיות הרבות שנמצאות על שולחנו של קתמ”ר היא כוח האדם. כבר היום חיל התותחנים הוא אחד החילות בהם לוחמות משתלבות בצורה נרחבת. בזמן מלחמת לבנון השנייה, הבין קתמ”ר את הצורך במיצוי שירות הלוחמות, כשביקר במשגר עליו פיקדה לוחמת. “רקטות רבות נורו לעבר המשגר, אך הלוחמת המשיכה במשימת הירי בדבקות וללא פחד”, מספר תא”ל ריפטין. “באותם רגעים הבנתי שלא צריך להיות גבר כדי להיות לוחם טוב – זה הכל בראש”. בעקבות האירוע, התחדדה אצל קתמ”ר ההבנה אודות תעצומות הנפש בקרב לוחמות החיל, וכן הצורך במיצוי שירות הלוחמות במגוון תפקידים נוספים.
לפני כשנתיים, כשנכנס לתפקידו כקצין התותחנים הראשי, הציג תא”ל ריפטין את העבודה המתוכננת לקליטת לוחמות בחיל. “זה לא היה פשוט. האווירה לא תמיד הייתה אוהדת. היו שפחדו שזה ייפגע בלוחמנות”, הוא נזכר בחיוך. “היכולת לספוג ולהילחם היא לא נחלתו של גבר. מדובר באופי וביכולות שהאדם מביא איתו, ללא קשר למגדר. אנחנו צריכים להשקיע ולפתוח חסמים שטבועים בנו כדי לקבל את זה”.
כבר בגיוס אוגוסט האחרון לחיל, נפתח לראשונה הגיבוש ליחידות מיוחדות בחיל התותחנים ללוחמות. את הגיבוש עברו בהצלחה מספר מלש”ביות, שנמצאות כעת בטירונות בבית הספר לתותחנות שדה. בין היחידות המיוחדות של החיל נמצאות יחידת “מורן”, יחידת “רוכב שמיים” ובית הספר לחימוש מונחה מדויק (חמ”ם), בו מוכשרים לוחמי יחידת “מיתר”. “אני מאמין שבחברה מודרנית שילוב הנשים צריך להיות בכל הרבדים ובכל המקומות. הלוחמות הן מקור כוח אדם חשוב שלא מוצה עד תום, הניסיון שלנו בזה הוא מאוד מוצלח ואנחנו יודעים לאתגר אותן באופן המתאים”, מוסיף קתמ”ר.
כשמסתכל תא”ל ריפטין קדימה, הוא בהחלט רואה את החיל מכיל בין 20 ל-30 אחוזים לוחמות מסך כלל הלוחמים. “מפקדת הגדוד הלוחמת הבאה יכולה להיות אצלנו, אם היא רק תרצה”, הוא מגלה. “לא מדובר באפליה מתקנת, אלא בסוג חשיבה אחר. כיום יש בחיל הרבה מפקדות סוללות וסגנית מפקד גדוד. כולן פה בזכות, הן התמודדו מול גיבורים רציניים על התפקידים”.
את העלייה במוטיבציה לגיוס לחיל מרגישים לא רק בגיוס הלוחמות. “בגיוסים האחרונים אנחנו מבוקשים הרבה יותר” חושף תא”ל ריפטין. “כיום אני מגייס 80% מאלה שאמרו שהם רוצים להתגייס לתותחנים. העובדה שאני מכניס לשערי שבטה אנשים שאומרים ‘אני רוצה להיות תותחן’ זו מהפכה”.
“תמיד אמרתי לאנשים שמה שחשוב זה שמי שמגיע יהיה בסוף מרוצה, שנגרום לו לרצות להשאר כאן”, מוסיף קתמ”ר. “כיום אנשים מגיעים מראש עם רצון לשרת כתותחנים בכלל המערכים – זה משהו שלא היה לפני שנתיים ואני מקווה שימשיך להתעצם עם התפתחות החיל”.
הכתבה פורסמה במקור באתר צה”ל.