שינויים ארגוניים בחת”ם
במסגרת השינויים האסטרטגיים וקיצוצי התקציב במשרד הביטחון, שכוללים ארגון מחדש של סד"כ צה"ל, הוחלט על סגירת עוצבת השלהבת ועוצבת הרעם במתכונתם הנוכחית וארגון מחדש של הגדודים
מאת מערכת תמיד תותחן 2016/08/30 - 14:40:30
מאת מערכת תמיד תותחן 2016/08/30 - 14:40:30
במהלך חודש מרץ 2016 הוחלט על סגירת אגד 219 – “עוצבת הרעם” – במתכונתו הנוכחית וארגון מחדש של גדודיו במסגרת ארגון סד”כ צה”ל. מפקדו הראשון של האגד, אל”מ (מיל’) אמנון אופק, נפרד:
“אגד219 הוקם באפריל 1976 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. בתחילה התבסס האגד על גדודי תותחנים במילואים של פיקוד הצפון, שהפעילו תותחנים מתנייעים M-107 (“רומח”), תותחים נגררים מדגם M-71 ותותחים מתנייעים M-6. מחנות הקבע של יחידות האגד היו במחנה יפתח ובמחנה כורדני.
“בשנת 1995 החלו להיקלט בצה”ל משגרי רקטות M-270 MLRS (“מנתץ”), האגד קיבל תחת אחריותו את הגדוד הסדיר (“גדוד הרעם”) ושני גדודים מילואים נוספים של משגרי מנתץ והפך לאגד עומק של פיקוד צפון, שייעודו תקיפת יעדים בעומק האויב. האגד היה אגד מילואים שלחם במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה. במסגרת שינויים אסטרטגיים בצה”ל, הוחלט לסגור את האגד.
“התמזל מזלי הטוב בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומוניתי לסגן מפקד אגד 219, לתקופה קצרה, ובהמשך למפקד האגד לתקופה ארוכה יחסית. לתפקיד הסגן שלי מונה סא”ל חנניה קדוש ז”ל, שטוב ומתאים ממנו לא היה באותו הזמן בצה”ל.
“בזמנו, מבנהו של אגד ארטילרי 219 שימש כ”מחסן” של גדודי ארטילריה, שבשעת חירום הפיקוד המרחבי היה מקצה לסד”כ המגננה או המתקפה, בעיקר לגזרות של לבנון וסוריה. לימים, ובזכותו של קתמ”ר דאז תא”ל (מיל’) אריה מזרחי, עבר האגד ארגון מבצעי מחדש. דהיינו, אימון אגד של גדוד ה”רומח” – 175 מ”מ המתנייעים, במתכונת זהה לאגדי ה- 155 מ”מ שבאוגדות. הוקמו שתי מפקדות סגן, שהופעלו בשני מרחבים נפרדים בפיקוד: מפי”ק א’ בפיקודי ומפי”ק ב’ בפיקודו של סא”ל (מיל’) ראובן לוי ז”ל (שלימים נבחר להחליף אותי כמפקד האגד).
“אין באפשרותי לפרט את כל הנעשה באגד הארטילרי 219 במהלך שבע השנים בהן שירתי בו, אך אבקש לשתף במטרות אותן הצבתי בפניי:
“המטרה הראשונה הייתה להכין את הימ”חים ואת היחידות, למוכנות וכוננות לשעת חירום ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. בעזרתו של סא”ל חנניה קדוש ז”ל, ובסיוע של צוותי הימ”חים הסדירים שמנו אז פחות מ-100 איש. מטרה זו הושגה, בעיקר בזכותו של חנניה, שקידם ושימר את רמת המוכנות בימ”חים שהיו מלאים בציוד מוכן, מזווד, מאורגן, שדבר לא היה חסר בהם.
“מטרה נוספת הייתה לאייש את כל היחידות בקצינים, נגדים ולוחמי אש מהרמה הכי טובה שאפשר. הפעלנו איסוף מודיעיני לאיתור שמותיהם של קצינים צעירים ומוכשרים החל מקורס יסוד ו/או מיחידות חת”ם אחרות. בגיבוי המפקדות הממונות, ניסינו להעבירם לשיבוץ אצלנו. אני שמח להגיד שהצלחנו במשימה. בעזרתם של המג”דים והסמג”דים הנפלאים ששירתו איתי, בעיקר מה”רומחים”, זכיתי להימנות ביחד עם השורה הראשונה של מפקדי המילואים, מהמוכשרים ביותר שפגשתי בצה”ל.
“מטרתי השלישית הייתה להיות הכי מאומנים והכי בקיאים, מתוך היכרות פיזית של צירי תנועה ועמדות פריסה – בכל הגזרות המתוכננות. שמנו דגש על ביקורות בימ”חים (גם שלנו וגם של הפיקוד), לארגון ולתרגול של הגעת “חלוצים” מהגדודים. עם כל גדוד שהגיע לאימון בשבטה או ברמת הגולן, הצטרפנו אני וחנניה, יחד עם סגל מטה האגד, על מנת ללות אותם באופן רצוף ולדאוג לכל מחסור או דרישה.
“המטרה הרביעית והחשובה ביותר עבורי, הייתה לזכות באמונם המוחלט של כלל המפקדים, הנגדים והחיילים שבאגד, בין אם בגדודים או ביחידות האגד האחרות. כך שבגיוס לשעת חירום, בהגיעם אל הימ”חים, ימצאו את כל מה שדרוש להם, בלי יוצא מן הכלל, מוכן, מאורגן, במצב הטכני התקין והראוי ביותר. זאת ועוד, שיידעו כולם שבמהלך הפעילות המבצעית או בלחימה נעשה כל שביכולתנו על מנת להחזיר אותם הביתה אל משפחותיהם כשהם בריאים, שלמים ומרוצים”.
השלהבת כבתה
במסגרת השינויים האסטרטגיים וקיצוצי התקציב במשרד הביטחון, הוחלט גם על סגירת אגד 632 – “עוצבת השלהבת”. אל”מ דובי כהן, המפקד האחרון של האגד, מסכם את תקופת כהונתו:
“נפלה בידי הזכות להיות מפקדו האחרון של אגד 632, בתום 42 שנות פעילות של האגד בלחימה, בבט”ש, באימונים ובבניין הכוח.
“אנשי האגד לדורותיו לקחו חלק משמעותי בהיסטוריה ובבניית חיל התותחנים בתקופה שלפני ואחרי קום המדינה. אחד הגדודים היה גדוד התותחים הראשון בצה”ל! גדודי האגד נטלו חלק במלחמת העצמאות, סיני, ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. כמו כן, עסקו כל השנים במוכנות ובאימונים למצבי חרום בפעילויות בט”ש לאורך גבולותיה השונים של המדינה במשך פרק זמן משמעותי זה.
“עבורי, הייתה זו עבודה אינטנסיבית ומאתגרת, נהניתי להכיר אנשי מילואים איכותיים ומקצועיים, חדורי רוח התנדבות, יזמה וחדוות עשייה תוך הירתמות מלאה של מפקדי הגדודים להתאמן כמה שרק ניתן מתוך ההבנה כי האימונים הינם הציר המרכזי דרכו תישמר ותשתפר המוכנות המבצעית והכשירות המקצועית הנדרשת לאגד למען פיתוח מסוגלות אשר תביאו לעמידה במשימותיו.
“ואמנם, מאמץ זה נשא פירות בפעולות בהן נטלו יחידות האגד במאמץ הלאומי למיגור הטרור, בתעסוקות המבצעיות ובמשימות הביטחוניות שהוטלו עליו במסגרת צה”ל וכוחות הביטחון תוך שהם מפגינים רמה מקצועית גבוהה ושאיפה למצוינות שבאה לידי ביטוי בקבלת תעודת הוקרה והערכה על הצטיינות ותפקוד איכותי כיחידה מצטיינת מהרמטכ”ל.
“על פי מורשתו של האגד, ניתן לראות כי לאורך השנים צה”ל ביצע תהליכים ארגוניים רבים הכוללים הקמה, סגירה ואיחוד של יחידות לוחמות רבות וכל זאת כחלק ממאמץ רציף להישאר מותאם ורלוונטי לאיומים המשתנים סביבנו.
“עובדת ההחלטה על סגירת האגד כיום, עלולה להטעות ולטשטש את נחיצותו ותרומתו העצומה של האגד שהיווה בסיס למורשת מפוארת, להוקיר ולהצדיע לנופלים, ללוחמים והמפקדים אשר לקחו חלק בכל האתגרים המבצעיים שהוצבו בפניהם.
“אמנם מפקדת האגד נסגרת, אבל הסוללות והגדודים האיכותיים ימשיכו ויספקו את שרותיהם הטובים ביחידות אחרות בצה”ל וימשיכו לתרום לחוסנה ולביטחונה של מדינת ישראל.
“אני מבקש להודות למפקדים וללוחמים על תקופה נפלאה שהיוותה עבורי ציון דרך.
“אני גאה על הזכות שניתנה לי לפקד על אגד 632 ולהיות חלק ממורשתו”.
**מתוך הספר: “אגד 632 – 42 שנה של שלהבת אש”, בעריכת אבי וולף