על ההצגה “המפקד” נכתב כבר באחד מגיליונות “תמיד תותחן”, אבל הפעם האירוע היה שונה –  ההצגה הוצגה באולם “בית ניר” במתחם בית התותחן, בפני קבוצה גדולה של קציני חיל התותחנים בסדיר.
ההצגה נכתבה על ידי אסף זינר לזכרו של אחיו סא”ל יאיר זינר, שנהרג בהיותו סגן מפקד אגד ארטילרי “עמוד האש”, כאשר רכבו עלה על מוקש בלבנון בשנת 1984.
המחזה מבוסס על סיפור חייו ונפילתו של זינר. דרך דמותו המרתקת ותפיסת המנהיגות המיוחדת  שלו, המחזה מעלה דילמות ערכיות על רקע מלחמת לבנון הראשונה.
עקבתי אחר המפקדים והקצינים הצעירים שצפו בהצגה. הם הקשיבו בשקיקה לכל משפט ומילה שיצאה מפי יאיר זינר, שאותו גילם בהצלחה השחקן צחי עמר.
הם לא יכלו להכיר את יאיר זינר, בטוח שמרביתם עוד לא נולדו. אני הכרתי היטב את זינר, הוא שירת איתי במשך שנה מלאת פעילות בהכנות למלחמת שלום הגליל כקצין אג”ם, בהיותי מת”פ צפון.
השחקן צחי עמר, שאין בינו לבין יאיר זינר שום דמיון חיצוני, הצליח במשך 50 הדקות של ההצגה להביא לידי ביטוי מושלם את אישיותו, ערכיו ודרך מנהיגותו של זינר. 
בתום ההצגה נפתחה שיחה חופשית בלתי מתוכננת מראש.
פתח תא”ל (מיל’) יעקב זיגדון, מפקד המכללות לשעבר. “במחזה מתגלה זינר המאמין בשני ערכים שיש לפעמים ניגוד ביניהם. האחד – הדבקות במשימה וצדקת הדרך במאבקנו פה בארץ, וחובה עלינו להלחם עלייה ללא היסוס, והשני – אהבת האדם שמתחייבת ממנה השמירה על חיי אדם. זינר חי בסתירה הזאת בשלום. היא הייתה טבועה בו ללא זיוף. זינר דיבר על ציונות ואהבת הארץ כאילו זה הדבר הכי טבעי שבעולם. רק לאחר שהכרנו את המשפחה הבנו מהיכן שאב זינר את המטען הערכי הציוני. לנו, חבריו לשירות, היה מוזר היה לשמוע את אביו אומר ליד קברו של זינר ‘אני לא אבכה על קברו של בני’. 
“ניתן ללמוד מזינר את אמנות הפיקוד שבסיסה אהבת המפקד את חייליו. ראינו בהצגה כיצד זינר, כמג”ד בלבנון היוצא לחופשה לעיתים נדירות, מגיע לכלא כדי לבקר חייל שלו שהוא עצמו שפטו והכניסו לכלא. זינר היה מפקד קשוח לחייליו עם דרישות מבצעיות ומקצועיות ומאידך אוהבם ודואג להם”.
אלוף (מיל’) דן הראל, מנכ”ל משרד הביטחון, שנכח אף הוא בהצגה, סיכם: “ההצגה עשתה שני דברים – הראשון, העלתה בחזרה את הדמות של זינר והשני, העלתה את הערכים שהניעו אותו. זינר דיבר תמיד על דברים מאוד גבוהים כגון ציונות ושליחות, כמעט ולא דיבר בסלנג. הוא נתן את כל כולו לצבא ולמדינה כאילו לא היו לו ספיקות בכלל.
“הערכים שעלו בהצגה מייצגים שורה של אנשים ששירתו ב-73′ וחשו שהמדינה ‘מתנדנדת’, ולאחר מכן הקדישו את חייהם מתוך תחושת שליחות להבטיח את קיומה.
“בעיניי יש בהצגה הרבה מאוד טעם וחשיבות להעביר את הערכים הללו הלאה. חשוב להביא את ההצגה ליחידות צה”ל ולקיים לאחריה דיון בתחומים ערכיים רבים”.
קתמ”ר תא”ל רועי ריפטין, שלא הכיר את זינר, אמר: “שמעתי על זינר סיפורים רבים אבל ההצגה ‘מפקד’ המחישה לי את דמותו ותאמה את התיאור שציירתי לי בדמיוני”.
“הייתי בסך בכל בן 14 שאחי יאיר נהרג”, סיפר אסף זינר, מחבר המחזה. היום במרחק זמן של 30 שנה השלמתי איתו וסלחתי לו על כי הלך לו ככה. ניסתי לרקום את דמותו ולהחיות אותו מחדש על הבמה”.
בדברו אל מנכ”ל משרד הביטחון, הפנה אסף בקשה מרגשת. לקרוא את מחנה מפקדת האגד “עמוד האש” במרכז הארץ בשם “מחנה יאיר”. אסף הזכיר לנוכחים כי כשיאיר אחיו נפל, מחנה מפקדת האגד במבוא שילה נקרא “מחנה יאיר”, לפני שהועתק המחנה ממבוא שילה לנחל שורק. למרבה הצער קיימת תקנה מזה עשר שנים שאין לקרוא מחנות על שם הנופלים.
אסף נימק הבקשה בחשיבות נשיאת השם “יאיר” ובטוח כי השם יהווה זרז לדבר על מורשתו של יאיר זינר. אנו תקווה שמשאלה זו של אסף זינר תתגשם. 