במבצע האחרון ברצועת עזה, פעלו כוחות התותחנים בסדיר ובמילואים באינטנסיביות והגיבו לירי הרקטי מרצועת עזה. מאות איכוני מרגמות, התרעות למערכת “צבע אדום”, מידע מטאורולוגי קריטי לכוחות התוקפים, ירי ארטילרי למטרות מדויקות בעומק האויב ומידע מודיעיני בחסות כטב”מים מתקדמים, הפכו את התותחנים לחלק בלתי נפרד מהתמונה המבצעית. שבעה חודשים לאחר המבצע, כששלב הסקת המסקנות מזמן מאחוריהם, עובדים בחיל במלוא המרץ על היכולות שיעמדו לרשותם בסבב הלחימה הבא.

אש סטטיסטית בשטח בנוי
אחד האתגרים המרכזיים איתם התמודד חיל התותחנים במערכה האחרונה הייתה הפעלת האש במרחבים עירוניים (אורבאניים), בהם קיים הסיכון לפגוע באזרחים לא מעורבים או לשגות בפילוח השטח ולירות לעבר כוחות צה”ל. “המרחק בין כוחותינו לאויב הוא מרחק שלא קיים”, מסביר מפקד עוצבת גולן, אל”מ יורם כנפו. “המורכבות של לדעת איפה בדיוק נמצאים כוחותינו היא קשה ודורשת מאיתנו התמקדות, ירידה לפרטים ושיח עם הכוחות המתמרנים. יכולה להיווצר סיטואציה שאנחנו צריכים לירות לעבר האויב, כשמעבר לכביש נמצאים כוחותינו. קושי נוסף הוא הגדלת זמני סגירת מעגל האש, כשלעתים אין ברירה וצריך לעבור את כל סדרת הדיוקים על מנת לוודא שאין בשטח אוכלוסייה אזרחית או כוחות צה”ל”.
עוצבת גולן היא הגדולה ביותר בחיל, והיא מורכבת מחמישה גדודים סדירים ושני גדודי מילואים. היא כפופה לאוגדה 36, ובסל יכולותיה כלולים כל סוגי הפעלת האש: יבשתית, מדויקת (“עד לרמה של לפגוע במישהו בפתח של חלון”, מדגיש אל”מ כנפו) וסטטיסטית. “העוצבה היא בין הראשונות שתוקפץ ותגיע לכל חזית שבה ידרשו אותנו”, הוא ממשיך, “אנחנו כפופים לאוגדה שיודעת להגיע ולהתייצב בכל גזרה שבה יבקשו אותה. בין אם זה לבנון, עזה או רמת הגולן”.
איך מונעים מצבים של פגיעה בכוחותינו?
“כדי למנוע מצב של פגיעה בכוחותינו תחילה יורים את הארטילריה במרחק גדול יותר מכוחותינו, רואים היכן הפגיעה ומה רמת הדיוק, ולאט לאט מקרבים אותה לכוחותינו כך שהיא תוכל לסייע להם. זאת מורכבות מאוד גדולה, שדורשת שליטה אבסולוטית בכוחותינו ולקיחת סיכונים. בסופו של דבר, אנו מקרבים את האש למקומות שבהם אש סטטיסטית לא אמורה לפעול”.

ייעוד המכלול מחדש
מכלולי האש החטיבתיים מימשו את ייעודם בהפעלת מגוון רחב של אמצעי האש. הם קיבלו, יצרו ותקפו מטרות, הפעילו וסנכרנו את כלל אמצעי האיסוף והתקיפה הקיימים במרחב וביקרו את תוצאות התקיפה. לאחר “צוק איתן” הגדיר הקתמ”ר במבצע, תא”ל רועי ריפטין, את ייעוד המכלול מחדש: “ביצוע תהליך שלם לתקיפת מטרות באש לאור מודיעין קיים או מתהווה, על ידי מיצוי כלל האמצעים המודיעיניים ויכולות האש לתקיפה מדויקת של מטרות איכות, תחת מפקד אחד ובמקום אחד, על מנת לתמוך את המהלך המבצעי ולסייע לעמידה במשימה”.
שינוי והרחבת אימון המכלול, הסדרת המבנה הארגוני, ביצוע קורסי הכשרה נוספים ואיוש קצין מטרות שיהווה איש קשר עם מכלול המודיעין הם רק חלק מהמאמצים שנעשים בימים אלה בנושא. “אנחנו משדרגים את המבנה של מכלול האש האוגדתי, דואגים לחיבור הדוק יותר בין האש למודיעין ומספקים לו את היכולת לתקוף מטרות בזמן אמת”, מפרט רע”ן תורת חת”ם, סא”ל צח משה. דבר נוסף שעומד על הפרק בזמן זה, הוא שינוי תחום המפקדות. “נוסף על כך, שמנו לעצמנו למטרה להביא את מפקדת האוגדה למצב בו היא תדע לתקוף פי 3 מטרות בכל זמן נתון. זה אומר לשנות לגמרי את המבנה הארגוני שלה”.
במה מתאפיינת הפעילות שלכם בימים אלה?
“בימים אלה אנו עוסקים רבות בהגנה על הגבולות. היינו מעורבים גם באירוע החדירה ברצועת עזה, וגם באירוע התקיפה שהתרחש בהר דב בינואר האחרון. עם זאת, המשימה העיקרית שלנו היא יצירת מודיעין וחידוש בנק המטרות”.

מחוברות
תהליך גדול שמתרחש בחיל בימים אלה, הוא שילוב לוחמות בכלל המערכים. “מדובר בתקדים במלוא מובן המילה”, מסביר סא”ל משה. “כלל המערכים בחיל נפתחים בפניהן, גם המסווגים ביותר, והן צפויות להשתלב בכל גדוד לוחם ולבצע בדיוק את אותה עבודה שמבצעים הלוחמים. אנחנו מקדמים את תהליך השילוב בכל דרך אפשרית, ובגיוס האחרון זכינו להיענות גדולה מאוד”. פרט מעניין נוסף הוא, שהלוחמות יתגייסו שבועיים לפני הלוחמים למעין מכינה, במהלכה יעברו הכשרה פיזית בעיקר, שמטרתה השוואת יכולותיהן הגופניות לאלו של הלוחמים.
“אנחנו גדלות במסגרת מסוימת, וזה הפיתוח הטבעי שלנו”, מגדירה זאת הסמג”דית הראשונה בחיל התותחנים (בגדוד האיכון והמטאורולוגיה), רס”ן אפרת קיקוב. “אמנם אני הסמג”דית הראשונה בחיל, ובצבא הגדול תפסו את זה כפורץ דרך, אבל אצלנו בחיל זה לא אירוע חריג. יש לנו מפקדות על כלים מבצעיים, מפל”גיות ומסו”ליות, וזו מגמה שעתידה להימשך ולהתפתח. אני חושבת שלא ירחק היום בו נראה מג”דית בחיל ולאחר מכן מפקדת אגד, ומי יודע – אולי יום אחד גם קצינת תותחנים ראשית”.
יכול להיות שהחיל, בכוונת תחילה, בוחר לקדם נשים על חשבון גברים בכדי לקיים סוג של “העצמה נשית” בין שורותיו?
“כשזה נוגע לאיוש תפקידים, החיל שם את היכולות המקצועיות ככלי השיפוט היחידי, ללא קשר למגדר או לשום אבחנה אחרת. זה לא משנה אם את אישה או אם אתה גבר – בשורה התחתונה בוחנים יכולות פיזיות ושכליות, ואת הערך מוסף שאתה מביא איתך כמנהיג וכמפקד. זה מה שמוביל ומנחה את מקבלי ההחלטות. להיותך אישה או גבר אין שום השפעה”.

החזאי מבין
כשמסתכלים על הנתונים מ”צוק איתן”, ניתן לגלות ש-99 אחוזים מירי תלול המסלול של חמאס אוכן על ידי מערך האיכון והמטאורולוגיה של חיל התותחנים. עם זאת, אחד האתגרים שאיתם התמודד המערך במהלך המבצע, היה מתן התרעה מפני פצמ”רים לכוחות בשטחי הכינוס. בזמן המבצע נכנס לשימוש מכ”ם שנועד לספק מענה לאיום זה – “מגן רוח”. “אנו נמצאים כרגע בליבת העשייה בכל הנוגע למערכת ‘מגן רוח’“, מפרט מג”ד האיכון והמטאורולוגיה, סא”ל איתי גוטרמן. “הוא מיועד לסייע לסגירת מעגלים, ולהתריע לכוחות המתמרנים מפני פצמ”רים קצרי טווח”. 
המכ”ם המרכזי בו משתמש הגדוד, הוא מכ”ם הר”ז (רב-זרועי) – האמל”ח היקר ביותר בצה”ל שבעזרתו אוכנו השיגורים של טילי החמאס במבצע “צוק איתן”. מכ”ם נוסף שנמצא בשימוש החיל הוא מכ”ם הנורית. 
אמנם ב”צוק איתן” הצלחתם לטווח את הרוב המוצק של טילי החמאס, אך המערכה העתידית טומנת בחובה אתגרים רחבים יותר. האם תצליחו להתמודד עם איומים אלה בצורה מספקת?
“בלי להיכנס לנתונים מסווגים – המכ”ם הזה באמת מפתיע אותנו בכל פעם מחדש ביכולות שלו. אנחנו מופתעים לגלות איך הוא לא רק מממש את עצמו, אלא אפילו מכפיל את הציפיות שלנו ממנו. נצליח להתמודד עם כל איום”.

שילוביות בשמיים
“האויב מתחבא כל הזמן – מה שהופך אותו למטרה עם זמן חיות קצר”, מספר מפקד יחידת “הרמס 450”, סא”ל חיים. “אחד הדגשים המרכזיים שלנו בעקבות ‘צוק איתן’, הוא הצורך לקצר את זמן סגירת המעגל. לשם כך הפעלנו מספר אמצעי איסוף חדשים, שמטרתם להעלות את כמות המטרות לתקיפה – אלו אמצעים שסופגים שטח”, הוא מוסיף. “לצד זאת, היום אנו מבינים שהקושי האמיתי הוא באיתור המטרות, ובשל אופיין נצטרך לשאוף לצמצום זמן סגירת המעגל הבין-מערכתי והבין-זרועי. מה שאומר שנצטרך לתת דגש גם על שילוביות ושיתופיות”. ואכן, אימונים משותפים של יחידת “רוכב שמיים”  ויחידת “הרמס 450” כבר נמצאים בשלבי תכנון. “אנו משפרים כעת את שיתוף הפעולה על כלל גזרות הבט”ש השונות”, מוסיף מפקד יחידת רוכ”ש, סא”ל בן ויסמן. “נשקיע בשיפור יכולות וכשירות הפעלת האש על כלל מרכיביה”. בנוסף, בחודשים הקרובים עתידה היחידה לקלוט יכולות מבצעיות חדשות, אשר ישפרו את יכולות המטוס.

רכש חדש
אמנם התותחים הנגררים הוצאו מהחיל, אך גם זמנם של התומ”תים הנוכחיים בחיל שאול. “רכישת תומ”ת חדש לחיל הוא נושא שאנו עובדים עליו כבר הרבה זמן”, ממשיך סא”ל משה. “אנו נמצאים בהכנות לקראת התר”ש (תכנית רב שנתית), ממשיכים בבחינת כל החלופות ורואים את ההצטיידות הזו באור חיובי מאוד. הבשורה הגדולה היא שלתומ”ת העתידי תהיה יכולת טעינת תחמושת אוטומטית – יתרון שיצמצם את כוח האדם הנדרש לתפעולו, יהפוך אותו לנוח יותר לשימוש, וכנדבך לכך – גם לקטלני יותר”.
אמל”ח נוסף ומרכזי בחיל, שכבר הוכיח את עצמו מספר פעמים, הן בתקיפות ממוקדות בצפון והן במבצעים “עופרת יצוקה” ו”צוק איתן”, הוא טיל התמוז. ייחודו ידוע – על ראשו מורכבת מצלמה מתקדמת שבאמצעותה ניתן לכוונו ליעד מדויק, כשעל שיגור הטילים אחראית יחידת “מיתר”. הטיל נמצא בשימוש צה”ל מתחילת שנות ה-80. ליחידה צורף לאחרונה צוות רוכ”ש אורגני. “האתגרים שהשטח הבנוי מציב בפנינו היא גם הסתכלות עילית על שדה הקרב ולא רק אופקית. היכולת הזאת מאוד חשובה לרכישת מטרות לגדוד התמוז, ולכן נתנו להם צוות אורגני. תוך זמן קצר הבנו כמה האפקטיביות שלו מתאימה לדרכי ההפעלה של הגדוד”, מפרט אל”מ כנפו.
לעומת האמצעים שעוד נמצאים בפיתוח, רקטת “רומח” שפותחה על-ידי מחלקת אמל”ח, החט”ל והתעשיות הביטחוניות, נכנסה לאחרונה לשימוש בחיל. הגדוד נמצא בתחילת ההסבה, שבסופה צפוי להפוך לרקטי דואלי, כלומר בעל יכולת תקיפה בעומק של מטרות איכות או מטרות ארטילריה, אותן יקבל מאגד העומק הפיקודי וממרכז האש האוגדתי. נוסף על כך, יידע הגדוד לתקוף באמצעות ה”רומח” בסיוע ישיר לכוחות המתמרנים. 
“הרקטה היא מדויקת מאוד”, מסביר אל”מ כנפו, “את האויב היום אפשר להשוות לבדידים בשטחים בנויים ומורכבים, ואם לא נהיה מדויקים – נהפוך פחות רלוונטיים. המטרה שלנו היא להביא את זרוע היבשה למצב בו היא תהיה אוטונומית ולא תצטרך להישען על יכולות חיל האוויר. רקטת ה’רומח’ מספיק עוצמתית ומדויקת כדי להביא לשינוי הזה. כל מי שידרוש מאיתנו רומח יקבל אותה בעוצמה הכי אפקטיבית, בזמן הכי קצר ובדיוק הגבוה ביותר”.