מהלך הקרב על בארות יצחק (15.7.48)

דרכי הגעה -מצומת סעד נוסעים 700 מ’ מזרחה בכביש 25 ופונים דרומה (ימינה) בכביש 232. נוסעים 1.5 ק”מ ופונים ימינה לדרך סלולה על פי שילוט ההכוונה לבארות יצחק. לאחר כ-1.5 ק”מ פונים שמאלה, נוסעים כ-800 מ’ לצד החממות ופונים ימינה למגדל המים.

הקרב על בארות יצחק – (15 יולי 1948)
רקע כללי במדינה.
בארות יצחק, שכנה 5 ק”מ דרומית – מזרחית לעזה. קיבוץ שהוקם ב 1943 בידי חברי “ברית חלוצים דתיים” מגרמניה וצ’כיה. הקיבוץ חלש על שני צירי תנועה חשובים למצרים ועמד כ”עצם” בגרונם:ציר אל-עריש – עזה – תל אביב.
ציר עזה – באר שבע

יומיים לפני הסיום המוצהר של ההפוגה הראשונה, בליל ה 7-8 ביולי 1948 חידשו המצרים את התקפותיהם, כבשו מספר משלטים מסביב לפלוג’ה (צומת פלוגות) וביססו את שליטתם בצומת. בזמן קרבות “עשרת הימים” חידשו המצרים את נסיונותיהם לכבוש ישובים יהודיים. לאחר שנכשלו בנגבה ב-12 ביולי, העתיקו את לחצם דרומה, ב- 15 ביולי הם תקפו את בארות יצחק.
נרצח הרוזן ברנדוט
הוקם הועד למען החייל
יצא לאור עתון “במחנה”
פורק הפלמ”ח
מועצת המדינה הזמנית קובעת שדגל התנועה הציונית יהיה דגל הלאום.

רקע צה”לי- “מה צה”ל עשה באותה תקופה” (באופן כללי)
באותם ימים מתנהלים קרבות “עשרת הימים” (הקרבות שבין ההפוגה הראשונה להפוגה השנייה):
בצפון מתנהל מבצע “דקל” – לשחרור הגליל המרכזי.
מבצע “ברוש” – בלימת צבא סוריה בראש הגשר שלו במשמר הירדן.
קרבות מרים בסג’רה מסתיימים בנסיגת כוחות קאוקג’י.
במרכז – מבצע “דני” – כיבוש לוד ורמלה.
מבצע “בתק” – כיבוש ראש העין, מגדל י’בה (מגדל צדק) ומבצר אנטיפטריס.
בירושלים – מבצע “קדם” נסיון פריצה לעיר העתיקה.
בדרום: פונה כפר דרום.
נהדפה התקפת המצרים על בית דראס.
מבצע “אנ-פאר” לפריצת הדרך לנגב.
כוחותינו המשיכו לבלום את צבא מצרים בחזית הדרום.
נהדפו התקפות צבא מצרים על ג’וליס, נגבה ועיבדיס.

חת”מ בקרב
מהלך הקרב
ב 15.07.48  בשעה 05:30 החלה ההסתערות  בהפצצה אווירית להפתעת המתיישבים שעסקו כל הלילה בעבודות ביצורים. בשעות הצהריים המאוחרות הצליח האויב לפרוץ לתוך הישוב ולאגפו משלושה כיוונים. מגדל המים נוקב בירי נ”ט המים מילאו את החפירות העמדות והנשק הקל יצא מכלל פעולה. מצבור התחמושת בעמדה שחסמה את כניסת המצרים התפוצץ ונהרגו 4 לוחמים. תוך זמן קצר נהרגו 17 איש ונפצעו רבים ביניהם המא”ז. רק הפיאט הצליח למנוע את כיבוש הישוב, מצב המשק היה נואש.המפנה חל כאשר כוח פשיטה של חטיבת הנגב (הגדוד התשיעי של הפלמ”ח) ופלגה של 2 תותחי 65 מ”מ “נפוליונצ’יק” בפיקודו של יואל יאורי. הצליחו להגיע לישוב.
התותחים פרסו באזור סעד, בתוך שדה קוצים, דבר שהעלים את התותחים מעיני המטוסים שחגו מעל. התצפית מוקמה על שלוחה שטוחה וארוכה כ 2 ק”מ מצפון מזרח לקיבוץ. תוך כדי תצפית על המטרות נאלץ הקש”א (יואל יאורי ז”ל) להסתתר מהפגזה של תותחני המצרים שזיהו אותו.  מצפון מערב הקיבוץ היה פרדס יחיד. הקש”א שם לב לתנועה בלתי פוסקת פנימה והחוצה של מכוניות עם מפקדים. הוא הסיק מכאן כי שם נמצאת המפקדה של המצרים.
הפגז הראשון לטיווח פגע בול. הונחתה אש לתכלית ונגרמה שם מהומה רבה והחלה שם נסיגה.
האש הועתקה אל גדוד השריון שהתארגן להתקפה, האויב שכלל את  (הסמג”ד עבד-אל-נאצר) התפזר ונסוג בבהלה. וכתוצאה מכך נסוגו גם הכוחות המצריים שפרצו למשק .
הרכב והשריון של המצרים התנקזו בכניסה לעזה לרגלי תל עלי מונטר ויצרו פקק כזה שהיה מטרה אידאלית לתותחנים (ברווז נייח) אבל לנפוליונצ’יקים לא היה טווח לשם.

לסיכום: חברי הקיבוץ ראויים לציון על נחישותם ועמידתם בפני כוח, שעלה עליהם בעוצמתו פי כמה.    17 ממגני בארות יצחק נהרגו ו 15 נפצעו וכן נגרמו נזקים כבדים למשק.כ-200 מצרים נפגעו בהם הרוגים רבים.זו הפעולה היחידה בצה”ל שבה פעלו והצליחו התותחנים לבדם לסכל את התקפת האויב.על פעולה זאת כתב ד”ר זאב פון וייזל: תותחני ה-65 מ”מ ה”נפוליאונצ’יקים”, (פלגה ב’ מפקד יאורי) יצאו להגנת בארות יצחק, שם הגשימו את  אחת הפעולות המוצלחות ביותר של חיל התותחנים העברי במשך כל המלחמה .

למידע נוסף