גבעת אורחה-ג’וחאדר גדוד נמר 6-7.10.73

גבעת אורחה-ג’וחאדרגדוד נמר 6-7.10.73דרכי הגעה
המקום נגיש לכל. כקילומטר ומחצה מדרום מערב לצומת אורחה (ג’וחדר) בכביש 98, ברמת הגולן – כ 200 מטר דרומית לצומת יש פניה מערבה לאתר.יש שילוט.
האתר משתרע על שטח של 3 דונם וצופה על מרכז רמת הגולן ודרומה. וממוקם בשלוחה סמוך לעמדת סוללה ב’ של הגדוד משלוחה זו ירו הטנקים הסורים והרגו 15 מחייליה.
מתל אביב
דרך צמח בכביש 98. בחמת גדר שמאלה, ליד רמת מגשימים לפנות ימינה בשלט (דרך המערכת) בק”מ ה46 מול תל ג’וחדר פנייה לדרך עפר מערבה כ 2 ק”מ.
מחיפה
דרך צומת גולני, דרך גשר אריק כביש 87 עד לצומת הבשן – ימינה בכביש 98 ליד תל ג’וחדר לפנות ימינה בדרך העפר.


1.רקע כללי במדינה.

ישראל מתכוננת לבחירות – בחודש נובמבר.
הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה”ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח”ל (“חרות” והמפלגה הליברלית), ה”רשימה הממלכתית” (לעם), “המרכז החופשי” ו”המרכז העצמאי”. שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
פרופ’ אפרים קציר נבחר להיות הנשיא הרביעי של מדינת ישראל.
ההרגשה הכללית: “מעולם לא היה מצבנו טוב יותר”.

 

2.רקע צה”לי- “מה צה”ל עשה באותה תקופה” (באופן כללי)

בסוף 71 ובנובמבר 72 נערך הצבא המצרי לצליחת תעלת סואץ, ההכנות התגלו. הערכת אמ”ן: “אלו תרגילי מפקדות, סבירות נמוכה למלחמה”.
ב 1973 קיבל המודיעין התרעות רבות על היערכות למלחמה במאי – ראש אמ”ן (אלוף אליהו זעירא) העריך כי אין סבירות למלחמה.
ה”מוסד” קבע שיש חשש סביר למלחמה.
התקבלה החלטה לא לגייס מילואים ולאור סדק קטן בצפון מועלות יחידות מהתעלה צפונה-גדוד 55 גדוד 405 וביסל”ת-שבטה.

 

3.חת”מ בקרב

בוטלו סוללות הדגם ד’ בגדודי החרמ”ש.
חיל התותחנים נדרש “לסגור” את גדוד 405.ולצמצם את הסד”כ.
האמריקאים הסכימו לראשונה למכור תותחנים שני גדודי M109  קצר  ו שני גדודי M107 (203/175 מ”מ)
הושלם פיתוח רקטה ארטילרית “עיברי 1” מורכב על נגמש.
קצב המלחמה ואופייה המעורב – ממיגננה ממושכת לפריצה ולניצול הבקעה – איפשרו לחיל התותחנים להפגין את דינמיקת התנועה שלו. בכמות נהנו הסורים מעדיפות עצומה על צה”ל.44 קנים מול 1000. לסגירת הפער הפעיל חיל התותחנים של צה”ל את ניידותו הרבה; העתיק במהירות את האש מגיזרה לגיזרה, תוך שימוש בצריחים המסתובבים; ודייק בפגיעותיו, תודות לעזרים מתוחכמים.

סד”כ
אגד ארטילרי – 212  בפיקוד אל”מ בני ארד.מפקדת סיוע חטיבה 7 בפיקוד סא”ל אריה מזרחי.
מפקדת סיוע חטיבת “ברק-188” בפיקוד סא”ל אריה שחם (שוורץ).
גד”ב תומ”ת “נמר”  155 מ”מ 1A-109-M בפיקוד הסמג”ד – רס”ן אורי מנוס.
גד”ב ביסל”ת (צוערים, אימון תותחן שלב ב’ וסגל בית הספר) 155 מ”מ 50-M בפיקוד סא”ל בן עמי כהן והסמג”ד רס”ן שמואל גולן.
גדוד “הרעם” בהרכב: 2 סוללות מכמ”ת 160 מ”מ וסוללה תומ”ת 155 מ”מ 50-M, בפיקוד – הסמג”ד רס”ן שמואל רשף.
גד”כ תומ”ת מוקטן – “דרקון” –  “רומח” 175 מ”מ 107-M , בפיקוד סא”ל שרגא בן צבי (קוסובסקי)  והסמג”ד רס”ן איציק גזית.

 

קישור:
סרן דודי הרמתי (מסו”ל ב’ “נמר”) קש”א גדוד “געש” חטיבה 7
סרן אברהם שניר ז”ל (מסו”ל ג’ “נמר”) קש”א גדוד “עוז” בחטיבה 7
סרן הרצל כהן ז”ל (קמב”ץ מפס”ח 7) התנדב להיות קש”א בכיבוש החרמון.
סגן רון חקלי ז”ל – קש”א גדוד “גדעון” חטיבת “גולני”.
תצפיות ארוכות טווח
סא”ל בן עמי כהן

 

מהלך הקרב:7/6 באוקטובר 1973
גדוד “נמר” עלה לגולן לאחר ראש השנה תשל”ד.בהיותו הגדוד הסדיר היחיד עם תותחי 109-M.
לאחר הפריסה נערכו בגדוד הכנות לפתיחה באש, שכללו הכנה של נתונים מחושבים לסוללות אוייב ולמוצביו, של משימות אש סכנה בפתחי המוצבים ושל עמדות חליפין. לראשונה נעשה אז שימוש במחשב “משפר” לעיבוד נתוני ירי-המחשב היחיד שהיה ברשות החיל במועד זה.
מפקדת הגדוד בפיקודו של הסמג”ד רס”ן אורי מנוס פרסה ליד תל ג’וחדר, סוללת המפקדה עם דרגי התחמושת פרסה ליד קצביה. סוללה ג’ פרסה כסוללה עצמית בחרמונית, סוללות א’ ו-ב’ ליד תל-ג’וחדר.
ב7.6.73 בשעה 14:00 בערך פתחו הסורים באש ארטילרית חזקה ובתקיפת מטוסים לאורך כל גיזרת רמת הגולן, לרבות הישובים. בשטח הגדוד היו פגיעות בקרבת התותחים. הסמג”ד החליט שלא לדלג לעמדת חליפין, כי כל השטח היה מוכה והתלקחו בו דליקות עקב שריפת קוצים ושדות מרעה.
הסמג”ד הורה לירות במדפים סגורים וריכז את פקודות האש מהמנ”א לקנים. בגדוד התקבלו בו זמנית דרישות אש מכמה מוצבים לכן נקבעה מטרה לכל קנה, ולא לסוללה או לגדוד כמקובל. עד לשעות הערב המשיך הגדוד לירות בהתאם לדרישות מן המוצבים .היה קשר ישיר בין עמדות האש למוצבים.
בסביבות השעה 21:00 ביקש קע”ת ב’, לדעת מה הם נהלי ההתקשרות בחרום חש”ן, כיוון שהוא שומע רעש שרשראות טנקים. הסמג”ד הסביר לו את הנוהל ובמקביל דיווח לאוגדה. מהאוגדה הרגיעו אותו כי אלה טנקים ישראליים.
בשעה 22:00 החלו פצצות מרגמה ליפול בעמדה של סוללה ב’, ומפקד צוות 1 דיווח על רעש מנועים מכיוון הרכס הצמוד לו. עד אז ירתה הסוללה יותר מ 600 פגז. ועם התקדמות הסורים אש הנ”ס על הגדוד הייתה בלתי מדוייקת.
הק”ס, סג”מ יששכר ברוק, החליט לבדוק אישית מה פשר הדבר, הוא צעד לעבר הרכס וראה 4 טנקים שתותחיהם מופנים לאחור, לעבר סוריה. הוא סבר שאלה טנקים של חטיבת “ברק” והתכוון לבקש מהם לפנות את הרכס. בהמצאו 10 מטר מאחד הטנקים נורה זיקוק ירוק, שהאיר את הסוללה וחשף אותה לאש מדוייקת של טנקי אוייב. סג”מ ברוק רץ להזהיר את הסוללה, אך היה מאוחר. הסורים פתחו באש ופגעו פגיעה ישירה במפי”ק, שכל יושביו נהרגו. נפגעו גם 3 תומ”תים, זחל”ד ו 2 משאיות תחמושת ורבים מן החילים נפגעו.סג”מ חנן אנדרמן – קצין העמדה, נפגע, התאושש במהירות, תפס פיקוד על זחל”ד שלא נפגע, אסף ניצולים ודהר לעבר מפקדת הגדוד, כשכל העת יורים הטנקים לעברו אש תותחים ונק”ל. גם סג”מ ברוק ריכז מספר ניצולים וצעד איתם ברגל לעבר מפקדת הגדוד.
הסמג”ד הורה לסג”מ אנדרמן לרכז את כל ניצולי סוללה ב’, הבריאים והפגועים, על משאית וזחל”ד ולנוע דרך נחל דליות ומעלה גמלא מערבה בנתיב שהתווה לו. השיירה טעתה בדרכה בחשכה. כאשר האיר היום בהיותה ליד נח”ל- גשור נתקלה שוב באש טנקים ונגמ”שים סוריים. מאש זאת נהרג סמל המפי”ק סמ”ר משה צימרמן ז”ל, ורבים אחרים נפצעו. סג”מ אנדרמן התעשת והוביל את הניצולים בהליכה ברגל דרך נחל דליות עד לכינרת.
עם שחר של יום א’ 7 באוקטובר, פרס רס”ן מנוס את הכוח למרגלות תל בזק והמשיך לסייע לכוחותינו, בין היתר בחילוץ לכודים במוצב תל-אל-סאקי. בשעה 09:00 בערך הבחין הסמג”ד בנגמ”ש וטנק שנע מדרום. הסמג”ד זיהה בתוך הטנק את מח”ט “ברק”, אל”מ יצחק בן שוהם ז”ל. שהפציר בו לעזוב את המקום ולנוע בעקבותיו לעמק בטיחה.
הסמג”ד הורה לעזוב את העמדה. תוך כדי תנועה לעבר מעלה גמלא, הוא הכניס את הגדוד למסתור בשיפולי נחל דליות והמתין במקום עד לקבלת תמונת מצב על מיקומו וכיוונו של הכח הסורי. בשעה 10:30 זיהה בגבעת “קובת קרע”,ה במרחק 2000 מטר כוח טנקים. הסמג”ד הורה לסוללה א’ להכין את התומ”תים לירי .
כשהתברר כי לא נשקפת סכנה, הורה לכוח להמשיך בעקבותיו לעבר הבטיחה. אלא שתלאות הדרך לא הסתיימו. במורד מעלה גמלא התפוצצו 3 פגזי טנקים לפני הנגמ”ש של הסמג”ד. כפי שהתברר היו אלה הפגזים הראשונים שירתה חטיבת שריון (מילואים), שאנשיה לא זיהו את שיירת הגדוד וסברו שזהו כוח סורי, למרבית המזל הקש”א היה בעבר מסו”ל בגדוד “נמר” והוא זיהה את הכלים והצליח להפסיק את האש.

 

למידע נוסף

לצפיה
בסמרטפון

ברקוד לצפיה במסרטפון