הסיוע הארטילרי לחטיבת הראל במלחמת ששת הימים
דרכי הגעה – אתר הנצחה לחטיבת “הראל”
המקום נגיש לכל. האנדרטה בהר אדר שממערב לירושלים, מצפון לכביש 1. ניצבת על פסגת גבעת הרדאר, המצויה במרכזו של היישוב הר אדר.

הסיוע הארטילרי לחטיבת “הראל” במלחמת ששת הימים
מה קרה במדינה
ראש ממשלת ישראל – לוי אשכול (מפלגת המערך); נשיא המדינה – זלמן שזר; ממשלה – ממשלת ישראל ה-13; כנסת – הכנסת השישית; שר הביטחון. – לוי אשכול עד ה-1 ביוני; שר החוץ- אבא אבן
המתיחות הביטחונית טרם מלחמת ששת הימים,. נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל – הביטחונית  באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו”מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי. כוח משקיפי האו”ם בסיני – שהוצב בעקבות מבצע “קדש” התפנה ב 19 במאי 1967. ממשלת ישראל ראתה בסגירת מיצרי טיראן – מעשה מלחמה (“קאזוס בלי”). עם זאת ניסתה למצות מו”מ מדיני שלא צלח.
הוקמה ישות רע”ם רפובליקה ערבית מיוחדת שכללה את סוריה מצריים וירדן
ב 30 ביוני הצטרפה ירדן לקואליציה נגד ישראל – בפיקוד מצרי (שכללה גם את צבאות סוריה, עיראק, כווית ואלג’ריה) – המפקד גנרל עבדול מונעים ריאד.
בוצע סיור לילה שדל מטוסים מצריים עם נורי תאורה שיצאו ממצריים ונחתו בדמשק
ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי “הנאום המגומגם”, מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

מה קרה בצה”ל
רמטכ”ל – יצחק רבין; סגן הרמטכ”ל – חיים בר לב; ראש אג”מ – עזר ויצמן
. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי;
בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי. חלק ממעך המילואים שוחרר וגויס עם תחילת הלחימה.
בגלל קשיי המלחמה מערך המילואים שוחרר והוחזר לשירות לקראת פרוץ המלחמה.

חת”מ בקרב
חטיבה ממוכנת 10 (“הראל”)ב 10.6.1967לרמת הגולן
מס”ח-רס”ן בני ארד
מכמ”ת 344 (“מסמך”) (מרגמות 120 מ”מ מתנייעות)
מג”ד-רס”ן בני ארד
סמג”ד-רס”ן (מיל) יצחק צוקרמן
גדוד 331- 120 מ”מ רס”ן יעקב נחושן(צ’ליבי)
גדוד 852- 25 ליטראות רס”ן אליכין גרנות
גדוד 322- מרגמות 160 מ”מ רס”ן בני שפי
גדוד 833- 155 נגרר מסו”ל סרן ישאי אופיר

הסיוע הארטילרי לחטיבת “הראל”

במלחמת “ששת הימים” תוך כדי תנועה נשמע באלחוט קולו של הקס”מ יוחנן דרורי: “פרוס בקסטל”.
גדוד 344 פרס למרגלות הקסטל. ושתי סוללות דגם ד’ פרסו באזור מעלה החמישה; במהלך הקרב חטף הגדוד אש נ”ס. בהפגזה זאת נהרג יוסף מורי, שהתנדב ביחד עם הרכב המגויס שלו כנהג אמבולנס, הוא חויל לאחר מותו. נפצעו שני חיילים, זחל”ם נפגע אך מפקד הצוות הוריד את המרגמה מהרכב והפעיל אותה כמרגמה נגררת. נקרעו קווי הטלפון. וידי הקשרים היו מלאות עבודה בתיקון הקווים ובסלילתם מחדש.
לכיבוש גבעת הראדאר, בידו, שיך-עבדול-עזיז, בית-איכסא. הוקצו לחטיבה בסיוע ישיר גד”ש 857 פחות סוללה, סוללת מרגמות 160 מ”מ וסוללה מגדוד מכמ”ר 331 (פרוסה בקרית ענבים). ובסיוע כללי סוללה מגד”ב 833.
בשעות המוקדמות של אחה”צ דרש המח”ט (אל”מ אורי בן ארי) לתקוף מיד כדי שלא להפסיד זמן – וקיבל אישור לכך. למרות זאת נכנסה ההתקפה ללילה. החטיבה ספגה אש ארטילרית אשר נורתה עליה משתי עמדות שהיו ידועות – על העמדה שליד חיזמא, הונחתה אש נ”ס יעילה מסוללת ה 160 מ”מ, על העמדה השנייה  הופעל חיל האוויר ולא אושרה הפעלת 155 מ”מ.
ב 17:30 רוכך  מוצב “ראדאר 2” במשך כחצי שעה. ובשעה 19.25 כובשת פלוגה א’ של גדוד 104 את המוצב.
במקביל רוכך גם מוצב שיח-עבד-אל-עזיז. גם ע”י אש מרגמות וגם ע”י צמד מטוסי “אורגן”. אחת הפצצות פגעה במצבור תחמושת. והזכירה כי ל”ג בעומר חל לפני שבוע.
לאחר חצות הגדוד דילג לעמק הארזים (ליפתא), לסייע לחטיבה בכיבוש צומת בידו, נבי סמואיל, גבעת המבתר, שועפט וארמון המלך בתל אל פול.
קשה היה לפרוס במקום שתוכנן – לא היה מקום אפילו לסוללה בודדת. בנוסף הגישה הייתה בלתי אפשרית, (שביל עיזים תלול שרוחבו הוא פחות מרוחב של זחל”ם). סוללה ב’ הובילה, את הגדוד, צוות 3 בפיקודו של אשכנזי החל לרדת לכיוון העמדה, הקע”ת (יהודה אבידורי) הזיז את המפי”ק מן השביל כדי לאפשר למכמ”תים להיכנס לעמדה. ואז – צוות 3 חתף פגיעה ישירה של פצצת מרגמה שנורתה מנבי סמואיל, הנהג איבד את השליטה על ההגה והמרגמה החלה להידרדר לתהום שעומקו כ 50 מטר.
מפקד הצוות הצליח לקפוץ החוצה שאר אנשי הצוות נפלו עם המכמ”ת ונפצעו רק במזל לא היו שם הרוגים, אשכנזי שנפצע קל, רץ להזעיק עזרה. ובינתיים נחתה גם הפצצה השנייה שנפלה על הכביש.
באותה העת הייתה שאר הסוללה על השביל בדרך ל”עמדה”, בזנבה נעו שתי משאיות אזרחיות שהובילו תחמושת. עם הפצצה השנייה “לקחו” נהגי המשאית “את הרגליים” והסתלקו. הסוללה נותרה תקועה בלי יכולת לנוע קדימה או אחורה, המפי”ק תקוע מחוץ לשביל, מנותק מן הסוללה, לא מסוגל לתמרן, ו… חושך!
שלמה נדב, משנה טכני, שמע את ההפצה הראשונה. בלי לחכות לפקודה, קפץ, רץ בעקבות שני הנהגים הבורחים ובכוח הכריח אותם להזיז את המשאיות החוצה, ואח”כ ב”רברס”, כיוון  את המכמ”תים.
דוד מושיוף, נהג מכמ”ת החנה את הזחל”מ, רץ למטה, לקח על הגב פצוע והעלה אותו למעלה, ותוך שהוא מכוון אחרים שהתאוששו, לעשות כמוהו, עלה למעלה, עצר נ”נ של המשטרה צבאית והכריח את הנהג לקחת את הפצוע לבית חולים. תוך מספר דקות הסוללה התעשתה פינוי הפצועים וחילוץ המרגמות הושלם. שלמה נדב ודוד מושיוף וקיבלו צל”ש מפקד החטיבה, שהפך בשנת 1973 ל”עיטור המופת”.
הסוללה דילגה עם כל הגדוד, ללא המפי”ק לעיר ירושלים. ומלשכת הגיוס המשיכה לסייע לחטיבה.
בשלב הבא המשיכה החטיבה לשועפת, רמאללה ויריחו. שם פוצצו הגשרים ע”י גדוד המכמ”ת. והמלחמה הסתיימה לגבי הגדוד בצומת רפיד – בוטמיה ברמת הגולן.

למידע נוסף