הר צפיה

הר צפיה
מבצע ליטני-15-21.3.78
מבצע שלג-10.6.81
מבצע דין וחשבון-25-26.7.93
מבצע ענבי זעם-11-27.4.96

 

דרכי הגעה

הר צפיה נקודת התצפית נמצאת בקצה רחוב, בשכונה החדשה של מטולה. הכניסה חופשית
יוצאים מהשער המערבי של מטולה ,על פי השילוט, עד למפגש עם גדר הגבול,שבעבר נקראה הגדר הטובה,משם פונים מערבה ,שמאלה, ועולים במעלה דרך רחוב מעלה הצפייה, לפי השילוט למצפור,בנקודה גבוה של השכונה נעצרים במצפור דדו, במצפה פונים מזרחה ,ימינה, בשלוחת הר צפייה עד מצפור הנוף ונקודת התצפית.מבצע ליטני-15-21.3.78

 

רקע כללי במדינה
ב27 במאי 1977 מהפך פוליטי בישראל-הליכוד מנצח בבחירות.
מנחם בגין -ראש הממשלה,משה דיין- שר החוץ,עזר וייצמן -שר הביטחון,שמחה ארליך- שר האוצר ומ”מ ראש הממשלה.
ב19 בנובמבר 1977 נשיא מצריים אנוער סאדאת,מבקש בירושליים. מצב המלחמה בין ישראל למצריים הגיע לסיומו לאחר 29 שנים.
שר האוצר-שמחה ארליך מכריז על המהפך הכלכלי.
ב11 למרץ 1978 השתלטו מחבלים על אוטובוס בכביש החוף-35 הרוגים,71 פצועים,תשעה מחבלים הרוגים ו2 שבויים.
הנוצרי בלבנון ביקשו להסתפח למדינת ישראל.

 

רקע צה”לי- “מה צה”ל עשה באותה תקופה” (באופן כללי)
אלוף משה נתיב ראש אכ”א.
חיל הים קיבל טילי ים-ים – “הרפון”.
אלוף דוד עברי – מפקד חיל האויר.
צה”ל רכש בארה”ב מטוסי 15-F; ו S16-F.
חיל האוויר המליץ על ייצור מטוס קרב בישראל (“לביא”)
הוקם צד”ל.

 

חת”מ בקרב
מבצע ליטני בהקפו היה המבצע הגדול ביותר של צה”ל מאז מלחמת יום הכיפורים. אך אסור לראות בו דגם כלשהוא למלחמה עתידית מול אוייב פוטנציאלי בזירה.
במהלך המבצע באו לידי ביטוי תכנון האש ובעיקר התיכנון החפוז, היה לחץ על הדרג הקדמי מבחינת מתן פתרונות לדרישות המסתייע, ובהתאם לחץ על הדרג היורה למתן האש, כל זאת כאשר פעלנו ללא הפרעה מבחינת אש נ”ס.
מבחינת חת”מ – הצלחנו לשלב במבצע זה את כל האמצעים שעמדו לרשותנו אז.
הוקמה מפקדת סיוע אוגדתית לאוגדת קצח”ר.
מטרה
השתלטות על המרחב שמצפון לקו הסגול בעומק של כ-10 ק”מ על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין המובלעות הנוצריות.
השמדת המחבלים במרחב.
הריסת תשתית המחבלים במרחב.
סד”כ
קתמ”ר – תא”ל אברהם בר-דוד.
מת”פ צפון – אל”מ אריה מזרחי.
גזרה מערבית:
השתלטות על משולש הצלחני, קישור גד”ב “איל” בפיקודו של סא”ל שמעון שחם.
בסיוע ישיר: מפקדת גד”ב 9260 בהרכב: סוללה מהגדוד וסוללה מגד”ב “קרן”. סוללה מגד”ב “נמר”. סוללת מכמ”ת 8199.
גזרה מרכזית: השתלטות על מרחב בינת-א-ג’בל, אגד קצח”ר – סא”ל יעקב צור. מס”ח – מג”ד “קרן”. לחטיבת ביה”ס למ”כים. מס”ח – ביה”ס למ”כים – לכוח יה-יה קש”א כוח לאור : סרן שרי. בסיוע ישיר: גד”ב “אייל”, מכמ”ת 8199 פחות סוללה. סוללת תומ”ת 50-M מגד”ב 7115. סוללת תומ”ת מגד”ב 9260.  גזרה מזרחית (“פאתחלנד”):
א”א “הגולן” בפיקוד אל”מ יצחק שלו (פריד)
מס”ח – מג”ד “הרעם” – לחטיבת “גולני”
מס”ח – מג”ד “נמר” – לחטיבת “ברק”
בסיוע ישיר גד”ב “קרן” פחות סוללה. סוללת תומ”ת מגד”ב 9260. גד”ב “נמר” פחות סוללה. פלגה מכמ”ת (160 מ”מ) מגדוד 419 – בהר דב.
קש”א כח דורון – סגן משה בינדר
על ציר משגב עם – ע’רנדוריה: גדוד מכמ”ת  419 (פחות פלגה) בסיוע ישיר לכח דורון.
עתודה פיקודית:    גד”כ “הרעם” פחות סוללה. סוללה מגד”כ 7095
שליטה: מפקדת סגן “הגולן” – כל היחידות בגזרה הצפונית.  מפקדת סגן מפס”א קצח”ר –  כל היחידות בגזרה המערבית.
מהלך הקרב מבצע “אבני החוכמה”  ליטני .
בחצות החל הטיווח הארטילרי, אלוף הפיקוד קבע כשעתיים לטיווח הארטילרי במטרה לוודא פגיעות מדוייקות וגם כדי לאפשר לתושבים האזרחים להכנס למקלטים שבכפרים או למצוא מחסה בקרבת הכפרים.הגזרה המזרחית:אל-חיאם
עקב עננים נמוכים עיכב מפקד האוגדה, אורי אור, את התקיפה האוירית והארטילרית, וכוח צוקר נאלץ להמתין בשטח בתחום בטחון מהפצצה ומחוץ לטווח התאורה שסייעה להפצצה.
באיחור של 45 דקות מהתוכנית, ולאחר הפצצה מדוייקת ויעילה, קיבל צוקר אישור להמשיך. במרחק של 1200 מטר מהמבצר קיבל הקש”א של צוקר לידיו את הפעלת האש הארטילרית להטרדה. מפקד האגד העמיד לרשותו את כל הסיוע הארטילרי, כדי להשיג תוצאות מרביות מהאש. בטווח 450 מטר מהמבצר הפעיל הקש”א של צוקר אש לשיתוק היעד ובחיפוייה התקרב עד לטווח 200 מטר מהמבצר. בשלב זה העתיק הקש”א את האש צפונה.
לטובת כח ציון ,שתקף את מבצר אל-חיאם  ,הפעיל מס”ח “גולני” אש ארטילרית על צפון הכפר. פעולת הטיהור של אל-חיאם, התבססה על מסך אש מתגלגל.

 

הקרב על תל-עכוש
כוח מנו התקדם רגלית לתל-עכוש- הקש”א הפעיל אש ארטילרית, ובחיפויה המשיך עד 250 מטר מהיעד.הקרב על תל-דהור
הכוח של מנו נכנס לקרב באור יום וחטף ממוצב ה”נקרים” אש מקלעים ומרגמות. מפקד האגד הארטילרי הפעיל את כל האש הארטילרית עבור הכח והקש”א הפעיל אותה למתן חיפוי של אש ועשן כל זמן ההתקדמות.רכס ה”נקרים”
הרכס שולט הייטב על הכביש היורד מרכסי – מרג’-עיון וברור היה, כי ללא ריכוך אוירי וארטילרי עלול הכוח התוקף להפגע. מפקד האוגדה אישר למח”ט יום-טוב לדחות את ההתקפה, ובאישור פיקוד צפון הפנה אל יעדי המחבלים מטוסים להפצצה וריכז לשם את כל הארטילריה שבגזרתו.
גדוד הצנחנים בפיקודו של רס”ן צל, אבטח את אגפו מירי טילים נגד טנקים – על ידי הפעלת מרגמות 81 מ”מ הגדודיות. הפלוגה שתקפה את המוצב האחרון הסתייעה תוך התקדמות בכל האש הארטילרית ומרגמות 81 מ”מ.אבל-א-סאקי
הארטילריה הנחיתה אש 200 מטר לפני הכוחות.הלחימה ב”פתח-לנד”
כוח גוצ’י נע מהר דב אל רשיא-אל-פוח’ר. מפקד האגד ריכז עבור גוצ’י הפצצה אוירית והפגזה ארטילרית ובעקבותיהן נמלטו המחבלים שבאזור.
בעמדת התותחנים באל-מרי התלבטו התותחנים בשאלה: כמה זמן אפשר לירות בקור הזה. היה ברור כי הפעם עומדים לירות הרבה מאד תחמושת. באזור הפריסה היה קר מאד ואז קיבלו את פקודת הירי על תל-עכוש ותל-דהור.
כוח דורון:
דורון בחר בשיטה של תנועה רגלית אוגפת בתקיפת חלק מהמוצבים במקביל ומהעורף ובסיוע ארטילרי.
ההתקפה על מכון המים
כוח פרקש – התקרב עד טווח 600 מטר במרוכז ובחיפוי ארטילרי.

 

ההתקפה על רב-תלתין
כח איתן התקרב בסתר עד לקרבת הגדרות של רב-תלתין. בשעה 03:30 הפעיל הקת”ק של איתן את הארטילריה, אך עקב אי הבנה, נפלה האש על הכפר ולא על המוצב. איתן החליט לא לתקן את האש, כאשר הכוח קרוב כל-כך אל היעד, ועלול להפגע בעצמו. והוא החל להתקדם ללא סיוע.כפר טייבה
ההחלטה הייתה לתקוף את הכפר באיגוף עמוק אל אזור החסימה ולתקוף את הכפר מכיוון מערב ובסיוע מרוכז של טנקים וארטילריה.
כיוון שההיערכות של המחבלים בכפר הייתה ידועה בפירוט, הפעיל דורון לעבר הכפר אש מכוונת ומדוייקת בארטילריה ובטנקים.באזור טייבה, במכון המים, הקש”א סגן משה בינדר, חש הרגשה משונה. מעולם לא ירו כמויות אדירות של תחמושת על מטרות שלא הייתה בהם נפש חיה. ירו על קנטרה מאסות של ארטילריה, אך קנטרה הייתה ריקה. עוצמת האש הביכה את קציני התותחנים, הכוח של הארטילריה לפורר כפרים הבהיל אותם במעט.הגזרה המרכזית
התוכנית של תא”ל שמחוני הייתה: לכתר את בינת-א-ג’ביל לקראת אור יום. ותוך פעולת ריכוך ותקיפה כמעט מכל הכוונים, להשתלט על בינת-א-ג’ביל ולטהר אותה.

 

ההתקפה על מרון-א-ראס
בשעה 00:30 החל הטיווח הארטילרי והסימון למטוסים. בעוד הכח מתחיל לטפס במעלה ההר נשמעו הדי התפוצצויות על המחבלים במרון-א-ראס, ואז קיבל המס”ח של איציק מרדכי לידיו את המשך ניהול האש הארטילרית.
כוח יה-יה
כוח “גולני” בפיקודו של סא”ל שלמה, ירד מהנגמ”שים והחל לנוע ברגל לעבר היעדים. המס”ח של יה-יה הפעיל את הארטילריה על היעדים, ולאחר איתור וזיהוי מדוייקים הפעיל גם את מרגמות ה-81 מ”מ ומחלקת הטנקים. בשעה 04:00 תיקן הקש”א של סא”ל שלמה את האש הארטילרית והנחית אותה ביתר דיוק על המוצבים.
המס”ח של יה-יה הפנה גם אש מרוכזת על תל-שעלבון וסביבתו ואת מרגמות ה-81 מ”מ הפעיל לעבר חורשה משמאל לכביש. לקראת ההסתערות ריכז המס”ח את כל האש הארטילרית ואת אש הטנקים.
סרן שרי קש”א כוח לאור – לא ידע על מי לירות ועל מה לרכז את האש. ורק כשהנגמ”ש הראשון נפגע בפצצת RPG הבין שהוא נמצא במלחמה. היעדים היו כפרים, חורשות וריכוזי מחבלים, לא ידעו לאן הולכים, ולא ניתן לצפות מהיכן תבוא המכה.
ההוראות שקיבל מהמס”ח – סא”ל יצחק היו כי על הקש”אים לירות כמויות גדולות ככל האפשר של תחמושת, כדי לבער קיני מחבלים.
הקרב לא היה נגד אוייב ברור הנערך בשדרות, בגדודים או בחטיבות. אוייב שיש להבקיע את מערכיו, אלא כפרים, ובתוכם מחבלים המסתתרים בבתים. האוייב היה חבוי בתוך כפרים אזרחיים. הפקודה הייתה לפורר כפר.
פלוגת הטנקים (שבה נמצא הקש”א) נעה לפני חיל הרגלים. הטנקים נכנסו פנימה – היה ברור כי יתקלו במחבלים. ועל השריון הוטל לפוצץ כל בית או כל קיר חשוד. על התותחנים הוטל לירות על כל ריכוז מחבלים אפשרי – וללא רחמנות. כך הגדיר סא”ל ליאור המג”ד. אך למעשה לא היו בכפרים מחבלים. רובם הגדול ברח וכל המלחמה מכאן ואילך התבססה על ירי מסיבי של ארטילריה אשר החלה מרעישה בכמויות אדירות את האזור.הגזרה המערבית
בשעה 00:45 החל הטיווח הארטילרי על הכפר ג’ובין. בעוד ההסתערות על ג’ובין נמשכת נתן המח”ט אל”מ אמנון ליפקין שחק הוראה ללחוץ לעבר תל-ארמיס. לכל יעד ריכז המס”ח סיוע ארטילרי ובשעה 10:00 נכבשו היעדים. 600 מטר לפני ראס ביידה עצר הכוח והפעיל את האש הארטילרית.
שלב ב’
בסביבות הצהריים קיבל סגן בינדר משימה להלום במפקדת המחבלים הגדולה בע’נדוריה. היה מסובך להגיע לכפר. היה חשש שהמחבלים יפעילו בורות ייקוש, כך שלא ניתן יהיה להגיע. סגן בינדר נע עם כוח דורון. הכוח הארטילרי שעמד לטובת כיבוש ע’נדוריה היה גדוד מכמ”ת וגד”ב תומ”ת 155 מ”מ. ואדי סאלוקי היה מלא צמחיה וקשה לנוע בו. מכשיר הקשר (מ”ק 25) לא תפקד. את הטיווח ביצע גורם איכון. לפנות בוקר כשהגיעו לשערי ע’נדוריה הופעלה תוכנית האש, ירדה כמות אדירה של ארטילריה, הצנחנים היו שבעי רצון. התברר כי הטנקים שנראו בצילומי אויר היו טנקי דמה. כל הכפר נהרס לחלוטין.
הירי לאזור קרית שמונה המשיך מאזור נבטיה. כתגובה ירו חת”מ וחיל האויר לשתק את האש.

 

מלחמת של”ג-10.6.81
מה קרה במדינה:
ב-3 ביוני מנסים מחבלים פלסטינים מארגון אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה. יומיים אחר כך מורה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על פתיחת “מבצע שלום הגליל”, שמטרתו המוצהרת נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון.
ראש ממשלת ישראל – מנחם בגין, שר הביטחון – אריאל שרון. שר החוץ – יצחק שמיר. נשיא המדינה – יצחק נבון, ממשלת ישראל ה-19, הכנסת העשירית.
19-21 באפריל – מפונה העיר הישראלית ימית,בהתאם להסכם השלום בין ישראל למצריים.
ב-11 באפריל עלה לרחבת הר הבית עולה מארצות הברית, אלן גודמן, ופותח באש מנשק צבאי. שומר של הווקף נהרג ושוטרים נפצעים. גודמן שוחרר ב-1997, לאחר שריצה מאסר של 15.5 שנים, וגורש לארצות הברית.
משה מנדלבאום ממונה לנגיד בנק ישראל ; גליה מאור ממונה לתפקיד המפקחת על הבנקים והיא האישה הראשונה שממונה לתפקיד זה
סטף ורטהיימר יוזם את הקמת “גוש תפן”; יהודה וזהר זיסאפל מקימים את חברת “רד תקשורת מחשבים”
14 בינואר – מבקר המדינה יצחק טוניק נכנס לתפקידו
14 במרץ – מוקמת ועדת בכור, ועדת חקירה ממלכתית בנושא חקירת רצח ארלוזורוב
30 באפריל – יצחק כהן מתחיל כהונה כנשיא בית המשפט העליון
מוקם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
האוניברסיטה הפתוחה חוגגת טקס סיום והענקת תוארי “בוגר אוניברסיטה” לראשונה.

 

מה קרה בצה”ל
רפאל איתן (“רפול”) – רמטכ”ל
הוקם חיל השלישות.
הטייס אהרון אחיעז נשבה בלבנון.
ביוני הופך הנח”ל לחטיבת הנח”ל.
ב-6 ביוני מתקיים הקרב העיקרי הראשון במבצע, הקרב על הבופור. למרות שבקרב נופלים שישה מאנשי צה”ל, שר הביטחון אריאל שרון מדווח לציבור כי הקרב הסתיים ללא נפגעים. התנהלותו של שרון, כמו גם השאלה שהציב בגין על המחבלים לאחר הקרב, “האם הם השתמשו במכונות ירייה?”, הפכו לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה.
ב-10 ביוני מתרחש קרב דמים נוסף, קרב סולטאן יעקוב. באותו יום, מותקף כוח צה”ל בטעות על ידי מטוסי חיל האוויר, באחת התקריות הקשות ביותר של ירי-כוחותינו-על-כוחותינו בתולדות צה”ל. ב-13 ביוני מגיעים כוחות צה”ל לביירות. ב-20 באוגוסט נחת כוח רב-לאומי בלבנון, כדי להשגיח על נסיגת אש”ף מלבנון.
ב-16 בספטמבר מתחיל טבח סברה ושתילה במחנות הפליטים במערב ביירות. את הטבח מבצעים אנשי הפלנגות הנוצריות. אף שהטבח לא בוצע על ידי ישראל, מתעוררת ביקורת ציבורית ועולמית חריפה, שהרי צה”ל שלט באזור והפלנגות נכנסו למחנות באישורו. בגין מקבל תמונת מצב חלקית רק ב-18 בספטמבר, בהאזינו לדיווח ה-BBC בנושא. כוחות אמריקאים וצרפתים נכנסים לביירות בניסיון להרגיע את המצב. הזעזוע הציבורי מן הטבח בישראל מוביל גם להפגנת ה-400 אלף ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועדת כהן.
ב-11 בנובמבר מתרחש אסון צור הראשון ומביא למותם של שבעים וחמישה חיילי צה”ל ואנשי כוחות הביטחון.

 

חת”מ בקרב
קתמ”ר-תא”ל אריה מזרחי
סגן קתמ”ר-אל”מ רמי זיו (במקביל – מפקד ביסל”ת)
·אגד מטכ”לי 8505  -מפקד: סא”ל משה טל
מפקדת התותחנים בפיקוד הצפון מת”פ אל”מ אורי מנוס
·אגד ארטילרי 219, עוצבת “הרעם” מפיקוד הצפון  אל”מ אמנון אופק
·אגד ארטילרי 442 מפיקוד הדרום אל”מ משה הראל
·אגד ארטילרי 218 (“יהודה”)  אל”מ ד”ר אהוד אבירן (אברמסון)

 

מפקדת סיוע גיס 446
מפקד סיוע-אל”מ יוסף שעיה
אגד ארט’ 209 מאוגדה 252, עוצבת ‘כידון’ אל”מ דורון קדמיאל
אגד ארטילרי 454 מאוגדה 90, עוצבת ‘התבור’ אל”מ אהוד בֶּכֶר
אגד ארטילרי 449 מאוגדה 880  אל”מ פרנקו גונן.
אגד ארטילרי 215 מאוגדה 162, עוצבת ‘עמוד האש’  אל”מ אליהו ברק (“אופו”)
אגד ארטילרי 282 מאוגדה 36, עוצבת ‘הגולן’   אל”מ איציק גזית
אגד ארטילרי 7338 מאוגדה 91, עוצבת ‘אדירים’   אל”מ עמוס תור / אל”מ פיני דורון (מ 11.6.1982)
א”א 9693 מאוגדה 96, עוצבת ‘כדור האש’  אל”מ שמעון רום / אל”מ ארנון בן עמי  (מסוף יולי 1982)
אגד ארטילרי 216, עוצבת ‘לוז’    אל”מ יעקב יפה
מפקדת סיוע 425 (“שלהבת”) אוגדה 220   סא”ל בני גאולה
אגד ארטילרי 7023 “אשדות” (אוגדה 611)  סגן – אריה מאיר

 

מלחמת של”ג – אירועים מרכזייםהכנה ארטילרית
לפני  תקיפת כוחות הפיקוד את מוצבי המחבלים בוצע  ירי מכין על מטרות קו ראשון איתורי מטל”רים ומפקדות. ע”י היחידות הסדירות, תותחי 155 מ”מ, ו175 מ”מ, תוך הפעלת גורמי האיכון. לאיכון מטרות וטיווח מטרות. אופן הירי  ריכוז למטרה אחת, וכן פיצול למטרות בודדות. ירי מתוך עירומי קרקע. יחידות האש פרסו וירו מאותן העמדות בפתחי הצירים ובמגמה למוכנות לתנועה בתוך שדרות האוגדות.הקרב על המיוערת
בגזרה המזרחית-סמוך לגבול סוריה נדרשה סיירת מטכ”ל_(חיילי חי”ר) להשתלט על ה”גבעה המיוערת” המהווה שטח מפתח בטרם יספיקו הכוחות הסורים לתפוס אותה. תוך כדי  האחזותם בגבעה הותקפו ע”י כוח משוריין סורי(במפ), הכוח היחידי שיכול היה מידית לסייע להם היה גדוד 404 שדילג לתוך לבנון לקצר טווח. מפקד הכוח שי אביטל פנה לקש”א אודי קפלנסקי וזה הפעיל לראשונה בתולדות צה”ל בירי מבצעי – פגזי מצרר שחור. התקפת הסורים נבלמה והם נסוגו -למחרת ניתן היה לראות את פגיעות המצרר השחור(נ.ט)  שחדרו את נגמ”שי הסורים.

 

“סולטן יעקב”
גזרה מזרחית- גייס 446 –אוגדה 90-ביום 10 יוני במגמה להגיע ולהשתלט על כביש בירות דמשק נשלח גדוד טנקים בפיקודו שלעירא עפרון  להתייצב ולהגיע לכביש בירות דמשק ולנתק אותו בתנועת לילה. הכוחות הסורים הוכו אמנם מכה קשה וכוחותינו הניחו שעדיין לא התארגנו להגנה במרחב זה. אולם בציר התמונה ב”משלוש טובלנו”  כבר ציפה לגדודו של עירה חטיבת ממוכנת סורית המצוייד בטנקים וכלי נ.ט ,ערוך בעמדות. גדוד עירא נכנס למארב שהוכן לו ונמצא במלכודת אש מצפון ןממזרח. הוא זעק לסיוע לחלצו- אולם  שום כוח קרקעי או אווירי לא היה זמין בטווח המידי. בגדוד באותה שעה לא היה קש”א או קת”ק, המס”ח היה נטול קשר.בצר לו דרש סיוע ארטילרי. אבל עירא לא ידע לציין את מיקומו. פגז זרחן ופגז תאורה רסיק קרקע שנורה בפקודת מפקד האגד אהוד בכר. ציינו לו  את מיקומו המדוייק. עירא נקלע בשטח נמוך הנשלט משני צדדיו מרכסים שולטים. אהוד הפעיל לטובתו  שני גדודי האגד. עם שחר במפקדת הגייס  פקד אריה מזרחי לקדם את יחידות האש להשגת טווח לחילוץ הגדוד והציבם לרשות אהוד בכר.קמ”ן גד’ השריון ניסה מזלו בטווח התותחים ללא הצלחה יתרה. מזרחי הכניס למערכה את מכ”ם  הטיווח” השילם ” שפרס ברכס מנרה. כדור ביקורת אחד מכל אחד מהאגדים סיים את טיווח המטרות בזמן מיזערי. אהוד תכנן ארגז אש צמוד לכוחות עירא .עם בוקר 11 יוני. ניתנה פקודת הנסיגה של עירא , כאשר את פקודת האש במילת הפעלה אחת ניתנה ע”ימזרחי ומכת אש מדהימה של  18 גדודים,כ-200 קנים היורים כ8000 פגז- נפיץ וזרחן. ומצטרף לחגיגה גדוד ה”עברי ”  שזו הופעת הבכורה של בשדה הקרב המבצעי. כמות התחמושת הרבה שנורתה השאירה מספר גדודים ללא תחמושת וזו סופקה ישירות לקנים ע”י מסוקים במתלה מטען. הגדוד החל  לנוע כאשר חומת אש ועשן מגינה עליו ,עירא יוצא משדה התופת שהוא משאיר אחריו פצועים והרוגים. תוך כדי התנועה אומר המג”ד  בקשר לאהוד : “מעיל, עכשיו אתה שומר עלי, עכשיו אני רגוע יותר” .ציורי יותר היה קמב”ץ הגדוד עמי זגורי  שתיאר את תחושתו באותו מעמד:”הרגשתי כאילן אני נמצא עם משה רבנו בעת קריעת ים סוף משני צידינו היו קירות שחורים ואנחנו נסענו על ציר נקי מאש אוייב”.

 

איגוף ארטילרי מהים
הים נוצל להנעת כוחות לקיצור טווחים ולתצפית במלחמה נעשו מספר פעולות  :
1..נחיתת סוללה מ402 עם כוח חט’ 35   בקרבות להגעה לבירות ובלחימה בבירות.
2. אגד 216  בהרכב 72 תותחי רועם נחת בג’וניה ופרס מצפון לבירות.
3.  פלגת תותחי 175 מ”מ גד’ 412 נחתה מהים והפתיעה את הסורים כאשר היא יורה לעומק לעבר כביש בירות דמשק-הכינון הישיר
הכינון הישיר הופעל בלחימה בפאתי השטח הבנוי של בירות ותוך כדי ובצמוד לכניסת הכוחות. לכל כוח פורץ אל העיר הוצמדה סוללה /פלגת  “רוכב”:. אשר נעה בראש הכוח הפורץ .התומת”ים ללא מיגון אפקטיבי נגד נ”ט. ולמעט אילתור של מיגון חזיתי באמצעות ארגזי תחמושת ממולאים בחול ירוט מטווחים קצרים ומוטטו בתים. השבויים הפלשתינים העידו ששבעת המצור על בירות הפחד הנוראי שלהם היה מפצצות חיל האוויר. כינון ישיר של הרוכב ופגזי המצרר.תנועות לעומק ולרוחב
המחשת  תנועות בשטח הררי כמו: גד’ 175 מ”מ רפי יזהר מאזור הר דוב ללבנון.הנעת אגד ארטילרי 282 מגזרת בירות מזרחה לסיוע לכוחות גייס 446.  קרב עין זחלתא
ירי מצררים על “המסולעת” חילוץ כוח גולני.

 

מבצע “דין-וחשבון” נגד החיזבאללה  (25 עד 31 ביולי 1993) רקע
רקע כללי במדינה.
מטחי קטיושות על קריית שמונה, אזור הביטחון ועל הגליל; תושבי הגליל ירדו למקלטים; גבי שמעוני (32) ומוטי בן-דוד (23) ז”ל, מקריית שמונה, נהרגו, שלושה עשר אנשים נפצעו וכמספר הזה לקו בהלם –  ראש העיר קריית שמונה, פרוספר עזרן, קרא לתושבים לעזוב את העיר. תוך הבטחה שלא יקרא להם “עריקים”. בעקבות ההסלמה התכנסה הממשלה  בראשות יצחק רבין, לישיבה מיוחדת.
רקטת קטיושה נפלה במרחק של כמה מאות מטרים מהנשיא, עזר ויצמן, שביקר באצבע הגליל.
ב 13.7.1993 פנתה ארה”ב אל ממשלת ישראל וביקשה שתנהג באיפוק בלבנון.
ב 20.7.1993 שיגרו המחבלים, שוב,  רקטות “קטיושה” לקריית שמונה ולישובים אחרים בגבול הצפון.
כל הילדים מישובי הצפון פונו אל מרכז הארץ.
נחשף מעצרו של המרגל מרקוס קלינגברג.

 

רקע צה”לי- “מה צה”ל עשה באותה תקופה” (באופן כללי)
במשך שבועיים איימה ישראל “לסגור חשבון” עם המחבלים. ב 25.7.1993 תמה ההמתנה.
ב 8.7.1993 נהרגו 2 חיילי “גבעתי” מירי חולית מחבלים. (סמל אייל לוי וסמל ליאור כביר ז”ל).
ב 9.7.1993 נהרגו 3 צנחנים מאש מחבלים על מוצב סוג’ור. ( סגן אברהם מילר, סמל שחר רפאלי, וסמל דניאל ריי ז”ל) חייל נוסף, (סמל יונתן בוידן ז”ל) שנפצע קשה בתקרית מת ב 25 ביולי 1993, מפצעיו.
ב 22.7.1993 נהרג חובש בנ”מ (סמל גד ליפסקי ז”ל) בפעולת סיוע למוצב צד”ל שהותקף בידי מחבלים. (לחייל ההרוג הוענק צל”ש מפקד חיל האוויר על גילוי אומץ לב ודבקות במשימה תחת אש אויב).
ה”לוף” הוצא ממנות הקרב.
צל”ש ליחידת המסתערבים.
אלוף נחמיה תמרי אלוף פקמ”ז.
אפודי קרב חדשים.
תא”ל שאול מופז – מפקד יו”ש.

 

חת”מ בקרב
צה”ל וצד”ל החדירו ארטילריה כבדה אל עמדות המחבלים מחוץ לרצועת הביטחון. והמתינו לראות אם המחבלים הבינו את המסר או שימשיכו להפגיז.
ירי ארטילרי לגזרת הכפרים צפונית לקו-אדום על מנת לגרום לתושבים לצאת ול”לחוץ” את מנהיגיהם לגרש מחבלים.
מטרה
להביא את אוכלוסיית דרום לבנון לידי הפעלת לחץ על ארגונים העוינים כדי להפסיק ירי לשטחינו ולאזור הביטחון, וביחד עם זאת אין כוונה לפגוע באזרחים. (“זעקה מרה”).
סד”כ
טבק –
גד”ב “נמר” (2 סוללות + סוללה מגד”ב “שפיפון”)
סוללת רומח מגד”כ 8194 (א”א 219)
ואדי הונין – גד”ב “קרן” (2 סוללות + פלגת “קרדום”)
מה”ס מרג’ עיון – גד”ב “אייל” (2 סוללות) סוללת “רומח” מגד”כ “הרעם”.

שרייפה–
גד”ב “רשף (2 סוללות).
אבו קמחא– סוללה מגד”ב “שפיפון”.
מג’דיה – גד”כ “הרעם” (2 סוללות).
רקפת – גד”כ “דרקון” (2 סוללות)
גדוד איכון בהרכב:נוריות; 3 – שילם;  7 – תצפיות ארוכות טווח; 3 – צוותי מטאורולוגיה.

 

מהלך הקרב:
מטרת הקרב להביא להפסקת ירי מטולי רקטות נגדי ישובי הגליל. ביום ראשון 25.7.73 התחיל חיל האוויר לתקוף יעדי חיזבאללה בחזית העממית של ג’יבריל לאחר ירי נוסף של קטיושות על ישובי הצפון,החלו התותחנים להפגיז בירי מסיבי. כוחות הארטילריה כמעט כולם,עולים קדימה כדי להשתתף במצע ובעצם חלקו המרכזי של המצבע מסתמך על הארטילריה . ביום השני למבצע ניתן אישור להפציץ כפרים לבנונים בפגזי זרחן ועשן זאת במטרה להביא לבריחה המונית של תושבי הכפרים אל פרפרי בירות ואכן אזרחים רבים עזבו את בתיהם. ביום הרביעי התחילו לירות לכיוון הערים צור וצידון וניתנה לתושבי המקום הוראה מלבנון לעזוב מיידית את עריהם. במבצע דין וחשבון לא הופעלו כלל יחידות חיר שריון או הנדסה. המבצע השיג את מטרתו ונקבעו (הבנות בע”פ בין צה”ל לארגון חיזבאללה בידיעה ובהסכמה של הסורים) סוכם לצמצם את פעילות חיזבאללה ברצועת הביטחון ופעילות כנגד יעדים ולוחמים של צה”ל וצד”ל בלבד זאת במטרה להוציא את האזרחים והאוכלוסייה הכפרית לרצועת ביטחון.

 

מבצע “ענבי-זעם”  (11 עד 27 באפריל 1996)  רקע
רקע כללי במדינה.
ב 4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין.
שמעון פרס הוא ראש הממשלה ושר הביטחון.
נחשפה זהותו של ראש השב”כ.
כמעט חוסל ה”מהנדס” יחיא עייש.
30 במארס 1996: שלושה מטחי קטיושות נורו לעבר הגליל. אזרחית נפצעה בקרית שמונה.
9 באפריל 1996: 25 רקטות קטיושה נורו לעבר הגליל; 32 אזרחים ו-4 חיילים נפצעו.
ארצות הברית פעלה לארגעת הרוחות, בעקבות פניית מזכיר המדינה הבטיחה סוריה לפעול להרגעה וישראל הבטיחה לנהוג באיפוק, אך ההפגזות המשיכו. נשיא צרפת, ז’ק שירק, ביקר בלבנון אך גם הפעילות שלו לא נשאה פרי.

 

רקע צה”לי- “מה צה”ל עשה באותה תקופה” (באופן כללי)
נחשפו כלי לחימה חדשים: כוונת אופטית לרובה 16-M , רובה צלפים חדש 24-M; ה”מאג” הוחלף במקלע “נגב” תוצרת תעש; מערכת בקרת אש חדשה “בז” לטנק המרכבה 3; חיילות חיב”ה עברו ל”משמר הגבול”.
“דולפין”, “רהב” ו”לוויתן” שמות הצוללות החדשות של צה”ל.
האלוף שלמה ינאי – אלוף פיקוד דרום.4 במארס: נפתחה אש לעבר כוח צה”ל שנע באזור הכפר חולה בדרום לבנון. כתוצאה מכך נפצע חיל צה”ל. הכוח רדף אחרי המחבלים ובמהלך המרדף עלה על מטען, בהתפוצצות נהרגו 4 חיילים ועוד תשעה נפצעו.
במארס 1996: מטען חבלה הופעל בעת מעבר שיירה ללבנון, באזור מטולה. בפיצוץ נהרג חיל ועוד 4 נהרגו.
20 במארס 1996: מחבל מתאבד הפעיל מטען ליד שירה באזור טייבה. חייל נהרג ואזרח נפצע. לצה”ל היו עוד 10 פצועים במשך החודש באזור הביטחון.
10 באפריל 1996: פצצות מרגמה נורו לעבר מוצב צה”ל באזור הביטחון. חיל נהרג ושנים אחרים נפצעו. עוד 2 חיילים נפצעו בפעילות מבצעית במהלך החודש.
רמטכ”ל-אמנון ליפקין שחק,קתמ”ר-דן הראל,מפקד פצ”ן-עמירם לוין ומת”פ צפון-דני כסיף.

 

חת”מ בקרב
הגזרה חולקה לשתים: גזרה מערבית בשליטת עוצבת “עמוד האש”. וגזרה מזרחית בשליטת עוצבת “הגולן”.
המבצע  כלל ירי מסיבי של התותחנים (כ-24,000 פגזים)
מטרה
להביא להפסקת ירי הקטיושות לשטח ישראל ולהבטיח את בטחון ישובי הצפון. באמצעות פגיעה ביעדי תשתית ומטרות מחבלים בלבנון
שיבוש החיים האזרחיים בדרום לבנון והפעלת לחץ על הממשל הלבנוני וגורמי הכוח האחרים בלבנון.
סד”כ
מרחב טבק:סוללת בט”ש מגד”ב “איל”.  מפג”ד + סוללה מגד”ב “קרן” – מרמת הגולן. סוללה נוספת מגד”ב “קרן” – הגיעה מפרג לאחר הגעת גד”ב “רשף”.
מרחב שומרה:מפג”ד + 2 סוללות מגד”ב “שפיפון” הגיעו מרמת הגולן בכוננות ל”דריסת רגל-1″ .  מפקדת סגן מפקד עוצבת “עמוד האש” הגיעה ממבו”ש עם הגעת גד”ב “שפיפון” לגזרה. מטאורולוגיה בט”ש של עוצבת “עמוד האש” בשומרה – דילגה מבירנית עם הגעת גד”ב “שפיפון” וסגן מפקד עוצבת “עמוד האש”.
סחלב (ק.ד. 145):סוללת “רומח” מילואים מגד”כ 8194 (א”א 219).   מרחב רקפת: סוללת בט”ש מגד”ב “איל”מפג”ד + סוללה מגד”ב “איל” (המפג”ד הגיע מפרג לאחר הגעת “רשף”).
מרחב פרג:סוללה מגד”ב “נמר” .מפג”ד + 2 סוללות מגד”ב “רשף” – הגיעו ממחנה שלח.
משטח לבן:מפקדת סגן מפקד עוצבת “עמוד האש”.  מטאורולוגיה מעוצבת “הגולן”.סוללת מטאורולוגיה מא”א 7338. מרחב שרייפא: סוללת בט”ש מגד”ב “נמר”. סוללת “רומח” בט”ש מגד”כ “הרעם”. מפג”ד גד”ב “נמר” – מרמת הגולן.

 

למידע נוסף

לצפיה
בסמרטפון

ברקוד לצפיה במסרטפון