ניצנה (עוג’ה אל חפיר)
קרב עוג’ה אל חפיר (26-27.12.1948)

 

מה קרה במדינה
בתאריך 15.5.1948 הוכרזה מדינת ישראל
נשיא המדינה פרופ’ חיים ויצמן
ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן גוריון
שר החוץ משה שרתוק (שרת)
רשות מחוקקת מועצת המדינה הזמנית
מפכ”ל המשטרה יחזקאל סהר
שירות בתי הסוהר הוקם כאגף במשטרת ישראל.
14.9.1948 מוקם בית המשפט העליון נשיאו הראשון ד”ר משה זמורה.
30.6.1948 הבריטים מפנים סופית את המובלעת בחיפה
12.8.1948 ג’יימס מקדונלד השגריר הראשון של ארה”ב לישראל.
18.8.1948 בנק אנגלו פלסטינה מנפיק שטרי כסף חדשים.
ספטמבר 1948 – הטיסה הראשונה של “אל על” משדה התעופה לוד.
28.10.1948 דגל התנועה הציונית מוכרז כדגל מדינת ישראל.
8.11.1948 מפקד אוכלוסין ראשון
20.6  מוקם קיבוץ נצר סירני.
מוקמים ישובים חדשים: יפת”ח,  הגושרים, געתון, צובה, רבדים (לזכרו של הישוב מגוש עציון), אודים (ע”י פליטי המושבה הר טוב)

 

מה קרה בצה”ל
הרמטכ”ל רא”ל יעקב דורי (דוסטרובסקי)
קצין המבצעים והרמטכ”ל בפועל   אלוף יגאל ידין (סוקניק)
27.7.1948 צה”ל נשבע אמונים.
14.5.1948 נפל גוש עציון
1.6.1948 פריצת דרך “בורמה”
18.5 יפו נכבשת ע”י האצ”ל במבצע “חמץ”.
מבצע “בלק”, עסקת נשק עם צ’כוסלובקיה.
השריון הסורי מובס בעמק הירדן
מבצע “נמל” לכיבוש טנטורה.
22.4.1948 שחרור חיפה.
המצרים כובשים את יד מרדכי, קבוצת ניצנים ונעצרים סמוך לאישדוד (אשדוד) ב”גשר עד הלום”.
11.3.1948 ההפוגה הראשונה

 

קרבות עשרת הימים.
הוצא להורג המהנדס מאיר טוביאנסקי בעוון ריגול. (על לא עוול בכפו).
מוקם חיל הקשר (אוקטובר)
ספטמבר יוצא לאור עתון “במחנה” עורכו הראשון – משה שמיר
ספטמבר מוקמת הרבנות הצבאית בפיקודו של רס”ן הרב שלמה גורן.
דצמבר אם שכולה, ד”ר מרים שפירא מקימה את ארגון יד לבנים.
מוקם הצ’יזבטרון – הלהקה הצבאית הראשונה.

 

מה קרה בחת”מ
מפקד חיל התותחנים סא”ל שמואל אדמון (רפפורט)
קצין המבצעים רס”ן מאיר אילן (טננבאום)
קצין תותחנים חזית הצפון           רס”ן שמואל גודר (גורודצקי)
קצין תותחנים חזית התיכון רס”ן שלום חרמון
קצין תותחנים חזית הדרום רס”ן אפרים שורר

 

חת”מ בקרב
מבצע “חורב” – הסיוע הארטילרי לכיבוש עוג’ה
(מתוך ספרו של בנימין זאב פון ויזל בעריכת סימן טוב שגיא)
המסע דרך ואדי אלאביד
חטיבה 8 התכנסה בשטח שבין חלוצה לרוחייבה אתה הייתה גונדה בפיקוד בני גרין עם 2 סוללות 75 מ”מ, סוללה ב’ בפיקוד דן קסלר וסוללה כ”ד בפיקוד אהרון שפאק (דגן). מחלקה 2פלוגה א’ גדוד 181 (3 מרגמות 120 מ”מ), ו-2 תותחים של סוללה ב’ נ”ט בפיקוד רפאל קושניר, סוללה (2 תותחים, 20 מ”מ) נשלחה ממחנה דורה אל החזית לפני תחילת המבצע.
כל ההכנות נעשו בסודיות מוחלטת..
הכוח התוקף את עוג’ה חולק לשני טורים:
1.הטור המזרחי – חטיבת “הנגב” – היתה צריכה לנוע יום לפני הטור המערבי של חטיבה 8, היות ולה הייתה דרך ארוכה – איגוף ארוך מבאר שבע לעבר א-תמילה, שתותקף מהמזרח ומהמערב בעת ובעונה אחת. עם החטיבה נסעה גונדת “אילון”, סוללה י”ג (65 מ”מ ניידת) בפיקוד ד”ר בהם (מגדוד 404) ו2 תותחי נ”ט של סוללה ב’, בפיקוד רב סמל אלכסנדרוני. הטור היה צריך לנוע בלילה  24 בדצמבר.
2.הטור המערבי היה צריך לצאת 24 שעות אחריו, ב 25 בדצמבר, דרך ואדי אלאביד, לפי התכנית המקורית של יגאל אלון; אך בגלל הגשם נדחתה הפעולה ב-24 שעות.

 

הקרב בואדי אלאביד
ב 25 בדצמבר, ב-18:00 בערך, יצא הטור של חטיבה 8 להתקפה. הרכב נע בקושי רב לאורך דרך עפר עתיקה מכוסה חוליות (דיונות). “במשך ליל השבת – 25 בדצמבר נמשך המסע דרך, זרועה דיונות, שהכשיר חיל ההנדסה למעבר שיירת הקרב והאספקה שנעה בכיוון הכביש עוג’ה – רפיח חיל ההנדסה עשה עבודה ומיוחדת במינה, את הבלתי אפשרי והכין דרך שעוברת בחולות ודיונות של המדבר, במקום שבו לא ציפו המצרים משום שבטחו בהגנה הטבעית.בדרך הסלעית בתוך הואדי התהפכה משאית עם תותח 20 מ”מ נ”ט התותח ניזוק ויצא מכלל שימוש.
גם סוללות התותחים והמרגמות סבלו קשיים רבים. לא פעם אחת שקעו המשאיות בחול והיו צריכים לחלצן ע”י טרקטורים ובכוח ידי אנשי הצוותים. משאית גוררת   תותח התקלקלה בדרך.
ובכל זאת: עם בוקר הגיע הטור למטרתו, המקום בו חוצה ואדי אלאביד את כביש רפיח – עוג’ה.
2 תותחי נ”ט יצאו מהוואדי ופרסו מאחורי רק”מ, צפונית לכביש, בכיוון רפיח. רק תותח 6 הליטראות היה מוכן לפעולה. התותחנים היו עסוקים בתותח 20 מ”מ שניזוק וניסו לתקנו.
סוללה ב’ בפיקוד דן קסלר (75 מ”מ) פרסה, בשעה 06:00 בעמדת ההגנה לכיוון צפון

 

היום הראשון: התקפה על עוג’ה
26.12
סוללה כ”ד בפיקוד אהרון שפאק פרסה כ-1500 מטר צפונית לוואדי, בכיוון דרום. בבוקר נעשו סיורים, נמצאו עמדות מתאימות בתוך ואדי אלאביד, ו-2 הסוללות  ומחלקת המרגמות הוצבו שם. התותחים היו מוכנים לפעולה    ב 08:15  .בינתיים תקפה חטיבה 8 את עוג’ה ללא סיוע ארטילרי, אחרי הפצצה ממטוסים שתקפו את עוג’ה עם שחר. לפי התכנית המקורית היה על סוללה כ”ד ללוות את גדוד 89 לאחר שיכבוש את עוג’ה לתקיפה נוספת לכיוון אבו עוגיילה. לא ציפינו להגנה רצינית מצד המצרים.   אך למרות שהופתעו התגוננו יפה. תותח 2 ליטראות נ”ט מצרי הצליח להוציא מכלל פעולה משוריין וזחל”מ שלנו. ההתקפה של החטיבה נעצרה. הטור המשוריין נכנס לשטח של חול דק ושקע בו. מכוניות אחרות נעצרו כנראה שלבנזין חדרו  מים. במשך זמן מסוים שררה הרגשה שלא רק ההתקפה הראשונה שלנו
בשעה 09:00 פתחה סוללה ב’ באש על עמדה מבוצרת “ה2”, צפונית לעוג’ה. סוללה כ”ד (בפיקוד אהרון שפאק) עדין המתינה, כדי להיות מוכנה להתקדמות יחד עם גדוד 82 במקרה של נצחון מהיר. אך אחרי שהתברר שעלינו להלחם על עוג’ה, זזה הסוללה לעמדה קרבית והחל מ-01:00 בבוקר פעלו 8 תותחי 75 מ”מ ביחד נגד עמדות האויב.האש הייתה מהירה ויעילה. אך עד 14:00 נכבש רק משלט אחד, הרכס הצפוני ביותר. אהרון שפאק, כקת”ק, עלה בשעות הצהרים על רכס שצפה על עוג’ה. כתוצאה מהירי הממושך ניזוקו 2 תותחים של סוללה כ”ד, ומעט לאחר הצהרים הופסקה האש לזמן מה. הנשק של חטיבה 8 נקרא לתקן את התותחים. 4 התותחים של סוללה ב’ (בפיקוד דן קסלר) דילגו מהואדי לתגבר את מגיני עוג’ה. בערך באותה עת קיבל מפקד החטיבה הודעה על התקרבות משוריין מן הצפון. שוחר קושניר, מפקד תותחי הנ”ט, שנמצא אצל מפקד החטיבה, שב לעמדת התותחים שלו, כדי להשגיח על חסימת הדרך לפני הטור המצרי המתקדם.

 

קרב תותח נ”ט בואדי אלאביד
26.12
כשהגיע קושניר, בשעה 1300, לעמדתו, מצא את התותחנים עדיין עסוקים בניסיון לתקן את תותח 20 המ”מ שניזוק. התותח השני, (6 ליטראות), ניצב אחורי רכס קטן, אך ללא הסוואה.
היום היה יפה ובהיר, הראות היתה מצוינת. במרחק של 4 ק”מ הבחינו התותחנים בטור האויב המתקדם, כ-20 כלי רכב, הנעים באטיות ובזהירות, שמחפשים את היהודים, בלי לגלות אותם.עברה מעל שעה עד שהתקרבו, ב-16:15 – לחסימה.בשעה 16:30 הגיע ראש הטור המצרי לקרבת תותח 6 הליטראות שלנו.
במשוריין הראשון, (מודל “המבר” ), נסע מפקד הטור, כפי שלמדנו אחר כך. התותחנים שלנו ראו את המצרי, (רב סרן), מוציא את ראשו מהצריח וצופה בשטח. אך לא פתחו באש, למרות הדרישות התקיפות של מפקד פלוגת החי”ר שלחץ עליהם לירות מטווח גדול. הם המתינו עד שהמשוריין הראשון הגיע למרחק של כ-300 מטר ונעצר במקום. המפקד המצרי הוציא שוב את ראשו מהצריח. הפעם גילה את עמדת התותח שלנו. התותחנים שמעו את צעקתו: “הנה היהודים” – ואלה היו המילים האחרונות שלו. באותו רגע ירה התותח את הפגז הראשון – הפגז פגע בחלק הקדמי של המשוריין, המפקד והנהג נהרגו, וה”המבר” נשאר על הכביש.
לא הייתה לרכב אפשרות לזוז שמאלה או ימינה. מצד אחד היה הוואדי העמוק, במורד סלעי, ועצים בתוך הוואדי; בצד השני היו חולות שלא נתנו לרכב אפשרות להתקדם. בנוסף הייתה בכביש “ברך” חדה. בחלק הקדמי של הברך ניצבו 8 משוריינים בקו ישר מול התותח שלנו, בו בזמן שיתר הכוח נערך מאחורי הפינה; לא יכלו להיכנס לפעולה אך חסמו לחבריהם את הדרך לנסיגה. והדרך קדימה הייתה חסומה וסתומה ע”י המשוריין הראשון שנפגע. כל הכוח המצרי נפל במלכודת שממנה יצא באבדות כבדות  – בתנאי שתותחנים שלנו יפעלו בקור רוח. וזה מה שעשו באמת. התותחנים ניהלו את הקרב לפי תורת הלחימה נגד טנקים. המפקד לא איבד את העשתונות וירה את הפגז השני – על המשוריין השמיני והאחרון בטור. המשוריין נמצא אז במרחק כ-800 מ’  בפינת ה”ברך”. הוא נפגע. ה”המבר” השני עלה באש,  זחל”מ מצרי, משאית גרר בעלת מנוף, ועליה כ-20 חיילים מצרים, נעה לעזרתו של המשוריין הבוער. החיילים קופצים מהזחל”מ ומנסים לגרור את ה”המבר” מהכביש כדי לפתוח את הכביש לנסיגת המשוריינים הקדמיים. התותח (6 ליטראות) יורה את הפגז השלישי נגד משאית הגרר; הוא פוגע במיכל הדלק, בנזין בוער נשפך ממנו על החיילים .
בעת ההיא נסוגו המשוריינים של חטיבה 8 מעוג’ה וחזרו לוואדי  אלאביד .המצרים ראו את הטור המשוריין המתקדם הפעילו את כל הנשק שלהם לעבר השריון שלנו. כפי שנראה הוטעו אפילו ביחס לכיוון שממנו באו הפגזים שהשמידו את שלושת כלי הרק”מ שלהם. הם זנחו את עמדת תותח 6 הליטראות וריכזו את אשם נגד השריון הישראלי שהופיע באופק.
זה אפשר למפקד הפלגה, קושניר למלא את תפקידו. הוא פקד לפתוח באש על המשוריין השלישי בטור, היות והשני היה בלי תותח ולכן פחות מסוכן.
תותח 6 הליטראות המשיך בירי השיטתי שלו. המשוריין השלישי בטור חוסל והרביעי, החמישי, השישי. רק המשוריין השני הצליח פתאום להסתובב ולסגת דרך הכביש.
במשך הזמן הזה נתגלה תותח 6 הליטראות. האויב ירה על העמדה ומפקד התותח אליהו רייס נפצע פציעה קלה בגבו מכדור של מכונת ירייה. הכוון אנשל לייבוביץ מילא את מקומו והצטיין גם הוא בקור רוח ובירי מדויק.
בסוף הקרב הושמדו 4 משוריינים מצרים מודל “המבר”, שנשרפו; משוריין “המבר” נתפס על ידינו; משאית הגרר נשרפה; האבדות  בנפש היו כ-40 מצרים הרוגים – וכל זה הושג ב 13 פגזי 6 ליטראות בלבד.
כשנסוג הטור המצרי לעבר רפיח רשם חיל התותחנים אחד הניצחונות היפים ביותר על דפי ההיסטוריה שלו.
היום הראשון: המשך הקרב על עוג’ה
26.12
בינתיים נמשך הקרב על עוג’ה עצמה.אחר הצהריים הסתער גדוד 82 שוב. מטוסים ישראליים, שתקפו את עוג’ה, הטילו כמה פצצות. רכב ישראלי חדר הפעם לתחומי הכפר אך ספג שם אש מתותח נ”ט ומפיאטים.
שוב נפגעו משוריינים. גדוד 82 דרש, בשעה – 15:30, (לפני התקפת הטור המשוריין על עמדת תותח 6 ליטראות שלנו) סיוע ארטילרי דחוף.
סוללה ב’ שבה לעמדתה הקודמת ופעלה מחדש לפי הוראותיו של הקצין אהרון שפאק (דגן) נגד עוג’ה, הרכסים בסביבה ובנין המשטרה. גם סוללה כ”ד פעלה, מ-3 תותחים, אחרי שאחד התותחים המושבתים תוקן.
הירי נמשך עד שעה 18:00, לאחר חשכה. 750 פגזים נורו מתותחי 75 המ”מ. כשירד הערב, נכנסה גם חטיבת “הראל” לפעולה וחסמה את הכביש לרפיח, כמה מאות מטר צפונית לעמדת תותח 6 הליטראות, על הגבול המצרי.
המרגמות (120 מ”מ) נותרו מוצבות בחסימה לכיוון רפיח
ליל חנוכה בשדה הקרב
26/27.12
בצריף מטה – הפעולה בחלוצה, הודלק בשעה 18:30 נר ראשון בטקס צנוע. אך ברגש של שמחה, למרות שלא הצלחנו לשבור את התנגדות המצרים בעוג’ה בהתקפה הראשונה כמו שקיווינו, ולמרות הפסד הזמן הוגשמו המטרות העיקריות של המבצע:
האגף הימני כבר ניתק את עוג’ה מרפיח.
האגף השמאלי ניתק עוג’ה מביר עסלוג’.
השריון המצרי סבל מכה רצינית הושמדו 5 משוריינים בוואדי אלאביד.
הנר הראשון היה אור הניצחון העתידי במבצע “חורב”.
בלילה התארגנו הסוללות מחדש.  כל התותחנים ישנו בתוך עמדותיהם.
הירי המהיר גרם לפגיעה בגומי-רתיעה של 3 תותחים ובמשך הלילה עבדו הנשקים לתקן אותם.
בשעה 1000 התחילו המצרים הראשונים להיכנע וגדוד 82 עלה על המשלטים המערבים והתיישב שם.
בינתיים הגיעה הידיעה על הטור.
בקרב הזה שתקו התותחים שלנו ביתר הגזרות, לא היה צורך בסיוע ארטילרי. הקרב על עוג’ה למעשה הסתיים.
התנהל משא מתן עם המפקד המצרי; הקת”ק נכנס לעוג’ה ב-15:30 מטוסים מצרים הופיעו מעל עוג’ה והפציצו אותה וירו ממקלעים. חלק מהפצצות לא התפוצץ.
זאת הייתה הפעם הראשונה במלחמה שגונדה ירתה כגונדה. כל 8 התותחים הופעלו נגד מטרה אחת באותה עת. זאת הייתה הפעם הראשונה שיחידה ארטילרית זיהתה את מקומה ע”י חישוב לאחור מהמטרה שעליה ירתה (חישוב לפי אזימוט וטווח)
היום השני בקרב על עוג’ה: עוג’ה נכבשה
27.12
עם אור ראשון, בשעה 06:00, פתחו התותחים והמרגמות (120 מ”מ) באש מהירה לפי דרישה ממטה החטיבה. כעשר דקות אחר כך עברו הכלים לאש אטית. המטרות העיקריות היו בניין המשטרה וחפירות מערבית מהמשלט. בסיוע התותחים התקדמו המשוריינים מגדוד 82 לעבר הכפר וכבשו משלט אחר משלט. האויב נכנע לאחר שחלקו ברח, בשעות לפני הצהריים.
בינתיים הגיעה ידיעה אל מפקד הגונדה שטור משוריין, עם תגבורת חיל רגלים, יצא מרפיח ומתקדם לכיוון עוג’ה. מפקד חטיבה 8 דרש שתותחים יצאו כדי לחסום את הדרך לאויב המתקדם. 2 תותחי 75 מ”מ מסוללה ב’ פרסו דרומית לוואדי אלאביד, כמה מאות מטר מהגבול המצרי, והיו מוכנים לפעולה בשעה 10:30. בשעה 11″00 נכנסה הפלגה לקרב נגד משורייני האויב ונגד כלי רכב שניצבו כ-4 ק”מ מקווינו בתוך הוואדי.
המשוריינים המצרים פעלו נגדנו והפגזים שלהם נחתו בתוך הוואדי, שם נוצרה בהלה בתוך ריכוז הרכב. המכוניות בוואדי הסתובבו ויצאו מחוץ לטווח האויב. בהזדמנות הזאת הצטיין הנהג נחמיאס, ממחלקה 2 פלוגה א’ מרגמות 120 מ”מ. הוא היה אחראי על משאית GMC. עמוסת תחמושת 120 מ”מ. המשאית לא הצליחה לצאת ממקומה בפתח הוואדי בגלל החול העמוק, וכדורי האויב, שנורו ממקלעים ותותחי 20 מ”מ זמזמו כל הזמן סביבה. הנהג לא עזב את המשאית שלו והמשיך, תחת מטר האש, לנסות להזיז אותה עד שהצליח להעבירה למקום בטוח. בזמן הזה פעלו המרגמות נגד השריון המצרי.
בצהרים נפגע משוריין מפגז 75 מ”מ ונשרף כליל עם הצוות בתוכו. אחר הצהריים נסוג הטור צפונה בלי להגיע לטווח תותחי הנ”ט שלנו.
במשך השעות הבאות פעלה הגונדה  ללא הפסקה נגד המשלטים מערבית לעוג’ה (מטרות א’, ב’).
אחר הצהריים פינו המצרים את המשלטים מערבית לעוג’ה. בשעות האחרונות ירו תותחי 75 המ”מ אש מהירה ומאומצת. מכת האש הספיקה להמם לגמרי את האויב. הערבים ברחו, בשעה 17:30 לאחר כיבוש עוג’ה, הפסיקו התותחים את פעולתם. במשך היום נורו 734 פגזים.
עם ערב נותרו כל התותחים מכוונים למטרות היום, מוכנים לחידוש הפעולה למחרת – אם תתחלנה התקפות נגד מצריות. אך הקרב לא חודש. חטיבות 8 ו”הראל” נחו בשדה הקרב.
עם בוקר נכנסו התותחנים לעוג’ה וראו במו עיניהם את הפגיעות היפות של תותחי 75 המ”מ. למרות הקשיים, ביניהם המחסור במפות 1:20,000.
שלל רב נפל בידינו. לסוללת הנ”ט נוספו שני תותחי 6 ליטראות נוספים, כפלגה שלישית, עם לוחמי חי”ר כצוותים. שני תותחי 2 ליטראות הוצבו על משוריינים.

 

למידע נוסף