קצין תותחנים ראשי 1971-1973

1933 – נולד בהונגריה
1943 – עלה לישראל
1950 – התגייס לצה”ל.
1956 – מפקד סוללה במבצע “קדש”.
1967 – מפקד תותחנים בפיקוד הצפון.
1967-1971 – קורס מתקדם לארטילריה בארה”ב, מפקד בית הספר לתותחנות, ראש מחלקת תכנון וארגון במטה הכללי.
1971-1973 – קצין תותחנים ראשי.
1974 – ראש אג”א במטכ”ל.

תפיסתי לגבי בניית החיל התבססה על ניסיוני במלחמת ששת הימים – בה שימשתי כמפקד תותחנים בפיקוד הצפון, ומניסיוני בקורס קציני הארטילריה המתקדם, שעברתי בארה”ב, לפני כניסתי לתפקיד קצין תותחנים ראשי. בארה”ב טעמתי מההתקדמות בארטילריה, ולכן, עם כניסתי לתפקיד, הנהגתי בחיל התותחנים סיסמה: “פגז ראשון במטרה”. במקביל להנהגת סיסמה זו, פעלנו ברוח זו. המשכנו במהפכה הטכנולוגית, שהיתה לדעתי מחוייבת המציאות, שיפרנו את שיטת הטווח הארטילרי וביססנו את הירי הארטילרי יותר ויותר, על מכ”מים ומכשירי איכון ומדידה. בנושא תפעול היחידות, הפעלנו את האגד הארטילרי בצורה נרחבת יותר ואימון האגד הארטילרי הפך לדבר שבשגרה. בעבר, אמנם הפעילו את האגד וכתבו את תורת האגד, אך בתקופתי התחלנו לאמן את האגד ביתר תכיפות. זאת, כיוון שגרסתי כי האגד הוא יחידת אש בסיסית, אשר יש להפעילה במרוכז, בהיות הארטילריה מיועדת למטרות שטח ולא למטרות נקודה, והפעלה מרוכזת של אגד היא אפקטיבית ביותר.

לא פחות חשובה היתה הפעולה שעשינו בחיל, בנושא פיתוח הגורם האנושי. עוצמת החיל גדולה יותר, כאשר איכותו גבוהה. הקמנו מיתקן אימונים לאנשי מילואים בעבדת, כדי ליעל את צורת אימון אנשי המילואים.

בנושא הרכש, גרסתי כי יש לרכוש ולהשקיע בתחמושת אפקטיבית כי גרסתי – שלארטילריה ייעוד, כנשק המשמיד שטחים. בתקופתי, אמנם, פותחו שיטות חדשות, אך פיתוח וחידוש היו נחלת חיל התותחנים, עוד בתקופת קודמי בתפקיד.