קצין תותחנים ראשי 1967-1971

1921 – נולד בפולין
1947 – עלה ארצה אחרי ששירת כקצין ואיש ארטילריה בצבא הפולני.
1948 – התגייס לצה”ל ושימש כמדריך בחטיבת “גבעתי” ו”קרייתי”.
1949 – גויס לחיל התותחנים.
1955 – מפקד גדוד.
1956 – מפקד סיוע חטיבתי בגיזרת אבו – עגילה, במהלך מבצע “קדש”. מפקד גדוד התותחים המתנייע הראשון בצה”ל.
1966 – מפקד ביה”ס לתותחנות.
1967 – מפקד סיוע אוגדתי במהלך מלחמת ששת הימים.
1967-1971 – קצין תותחנים ראשי.
1971 – השתחרר מצה”ל.

במשך כל שירותי הצבאי עשיתי רבות לגיבוש תורת הארטילריה המתנייעת. התחלתי לפעול בכיוון זה, גם עם כניסתי לתפקיד קצין תותחנים ראשי. מטרותי היו: הטמעה של תורת המתנייע, הוספת אמצעי עזר ארטילריים ליחידות המתנייעות, כלי רכב מתאימים, מכשירי קשר מתאימים ועוד. הצלחתו של חת”ם במלחמת ששת הימים, כושר עמידתו במלחמת ההתשה והמאמץ המרוכז של אנשי המילואים והסדיר, סייעו לי רבות במאמצי להשיג אמצעים, בתקופת שירותי כקצין תותחנים ראשי. בתקופתי הסבנו תותחים נגררים לכלים מתנייעים. ביצענו ניסויים עם נשק רקטי מתנייע מקורי. הכנסנו לשירות, בתקופת מלחמת ההתשה, כלי איכון, ומכשירי מכ”ם מתוחכמים.

בתקופה זו גם רכשנו תותחי “אם. 109” מתנייעים, אשר קניהם הוסבו לקנים ארוכים יותר, כדי להגדיל את הטווח המקורי. כמו כן, רכשנו כלים מתנייעים ארוכי טווח, כבדים – 175 מ”מ – מתוצרת ארה”ב.

במלחמת ההתשה, בגלל המעמסה הגדולה על החיל בימי המלחמה, התחלנו לשחרר אנשי מילואים והגדלנו את המערך הסדיר, על ידי הקמת אגד ארטילרי סדיר, בפיקודו של אלוף משנה נתן שרוני. התחלנו לקלוט, במשנה מרץ, אקדמאים רבים אשר יוכלו לתפעל את הכלים המשוכללים, שהיו ברשותנו, ובמיוחד את האמצעים הנילווים להם. צה”ל ידע להעריך נכונה את תרומת החיל ללוחמה הקשה בתקופת מלחמת ההתשה, ולכן זכיתי להיות קצין התותחנים הראשי הראשון בדרגת תא”ל, וזאת כהוקרה לחיל כולו.