"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יובל ("יו-יו") נולד וגדל בשכונת יפה-נוף בירושלים. החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "יפה נוף", המשיך בחטיבת- הביניים "זיו" הסמוכה, וסיים בהצטיינות בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה. מגיל צעיר מאוד אהב לקרוא, ללמוד ולדעת, ונהג להשקיע עצמו ביסודיות ובהעמקה בכל נושא חדש ומסקרן שגילה - מחוברות טכניות על טרקטורים ועד מהלכים בשחמט, מפוליטיקה ועד שירה, מפיזיקה ועד פילוסופיה. הצטיין במיוחד במקצועות המדעיים - פיזיקה, כימיה, מתמטיקה וביולוגיה - והתעניין והעמיק בתחומים אלה הרבה מעבר לנלמד בבית-הספר. לצד עיסוקיו האינטלקטואליים גילה עניין ומעורבות גם בנושאים חברתיים-ערכיים, ומצא הזדמנות לפתח תודעה זו במסגרת חברותו בתנועת "השומר הצעיר", ולאחר מכן בפעילותו ב"נוער שינוי". החיים על כל גוניהם וצדדיהם משכו את מוחו החוקר ואת עיניו הבוחנות, וכמעט על הכל הסתכל במבט ביקורתי ועם זאת מבודח, בחוש הומור מושחז ובחיוך רחב. יובל אהב לטייל ברחבי הארץ עם קבוצה קבועה של חברים טובים, תרמילים על הגב והתמכרות לטבע ולדיונים פילוסופיים על מהות הקיום. לא נפלה מאהבתו זו אהבתו למשחק השחמט, שגם בו העמיק והתפתח ואף השתתף בתחרויות ארציות. באוגוסט 1989, מיד לאחר סיום בחינות הבגרות, התגייס יובל לצה"ל. למרות כישוריו והתאמתו ללמוד ולשרת כעתודאי, ועל אף ניסיונות שכנוע של מכרים קרובים, היה יובל נחוש בדעתו שלא לשרת ב"סיירת שכל", אלא ביחידה ובתפקיד שיש בהם סיכון ועבודת שטח, ויצא לטירונות של חיל התותחנים. בעשרת חודשי שירותו הספיק יובל לכבוש את לב אנשי יחידתו בשנינותו ובחדות לשונו, בסגנון חשיבתו המיוחד, בקורטוב חוצפה המהול בתום, ובבדיחותיו שנתנו לכולם פרופורציה קצת שונה לראיית הדברים. בצוות התותח מילא יובל תפקיד של כוון, שאומנם סיפק לו עניין ואתגר, אך לא לאורך זמן, ולכן היה בדעתו לצאת לקורס קצינים. ביום 16.5.90 (כ"א באייר תש"ן) הוסעו חניכי קורס המפקדים בו השתתף יובל, מן הנגב למבדקי קצונה במרכז הארץ. בשל התפוצצות גלגל, התהפך האוטובוס, ויובל ושני חניכים נוספים נהרגו בעת מילוי תפקידם. יובל הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל, סמוך לבית הוריו. השאיר אחריו הורים, רות וצבי, אח, עופר ואחות, דליה. בית הספר למפקדי תותחנים הוציא לאור חוברת, שיוחדה ליובל ולשני חבריו שנספו עימו, ובה מספרים חברים ומפקדים על אופיו, על העבודה איתו ועל חוויות מהשירות המשותף. הוריו הוציאו לאור חוברת המקבצת רבים ממכתביו, מעזבונו ההגותי העשיר ומדברי חברים עליו - קטעים המשקפים את דמותו המיוחדת והמורכבת ואת העומק המחשבתי והכשרון הספרותי הנדירים בהם התברך חרף גילו הצעיר. זכרו הונצח על-ידי הוריו בהקמת מועדון שחמט, "מועדון יובל", בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה שבו למד.