"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ראובן (רוברטו), בן ליאון ודורה ז"ל, נולד ב- 20.5.43 בבואנוס איירס - ארגנטינה. הוא למד בבי"ס יסודי יהודי בארגנטינה והמשיך את לימודיו בבי"ס תיכון ממשלתי ובית מדרש למורים עברים בעיר הולדתו. בארגטינה התמסר לפעולה ציבורית ציונית (כמורה וכמדריך בתנועת נוער) והטיף דרך קבע להגשים את יעוד העליה לארץ, עד בעצמו הגשים את החזון ועלה ארצה בשנת 1963, כאן בארץ המשיך את לימודיו במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא סיים את לימודיו בשנת 1967, ולאחר תקופת התמחות קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין. היה נשוי לדורה, והיו לו שתי בנות - ליאת ודלית, האחרונה נולדה ערב יום כיפור מיד אחרי הלידה יצא ולא חזר מהמלחמה. מילדותו הצטיין בכל מעשיו, דרכי מחשבתו ומעשיו היו תמיד מבוססים על יושר ואמת. היה אדם אופטימי וחברותי, אדיב ועדין נפש, ברוחו הטובה, ובתכונותיו החיוביות השרה אוירה מיוחדת בבית. כל ידידיו אהבו וכבדו אותו, וגם ידעו שבשעת צרה יוכלו לפנות אליו, שכן אזנו תמיד הייתה קשובה. היה בעל, אבא ובן אהוב מאוד בשל פשטות הליכותיו וקסמו הרב. ראובן גויס לשרות מקוצר כעולה חדש במאי 1970, לאחר הטירונות הוכשר כרגם בצוות מרגמה, וגם עבר קורס לקשרי חיל התותחנים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח עם חבריו ביחידת המילואים של חיל התותחנים לאיזור בלוזה, כדי להשתתף בקרבות הבלימה נגד התקפות המצרים, ושם ב- 14.10.73 נפגע בהפגזה על כוחותינו ונהרג.