"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

משה, בן אוגוסטה ויעקב הלוי, נולד ביום י"ט בכסלו תרפ"ח (13.12.1927) בסאראייבו שביוגוסלביה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היהודי ובגימנסיה הריאלית בעיר הולדתו. בתקופה זו הצטרף לתנועת נוער וספורט בעירו, אהב לקרוא והרבה לעסוק בספורט. עם פלישת הגרמנים ליוגוסלביה נפרדה המשפחה. משה, שהיה בן שלוש-עשרה, נמלט עם אחותו הבכירה לאיטליה ואמו עם האח הקטן נסתה את מזלה בדרך אחרת. האב, יעקב הלוי ז"ל, שהיה רב העדה האשכנזית במקום, סירב לעזוב את בני קהילתו ויחד אתם הובל למחנה ריכוז ונרצח. כעבור זמן נפגשו בני המשפחה באיטליה. כדי לקיים את עצמם עבדו האם והילדים בעבודות שונות. כאשר כבשו הגרמנים את איטליה ברחה המשפחה להרים והצטרפה אל הפרטיזנים ומשה סיכן את חייו לא אחת בשמשו שליח להעברת הודעות מטעמם. לאחר שנסתיימה המלחמה נדדה המשפחה בדרכי איטליה, שהיו מלאים פליטים ומשהגיעה לוונציה, נפגשה בשליחי הבריגדה. בשנת תש"ו (1946) החליטו משה ואחיו לעלות לארץ-ישראל במסגרת "עליית הנוער" ולהצטרף לקיבוץ. הם עלו לאנייה "ארבע החרויות" של "המוסד לעלייה" כדי להעפיל לארץ. אנייתם נתפסה על-ידי הבריטים והמעפילים הועברו לקפריסין. לאחר שעשו חודשים אחדים בקפריסין בא משה ארצה והצטרף לקיבוץ מרחביה, שהיה ביתו הראשון בארצו החדשה. גם אמו, שעלתה ארצה כעבור שנתיים, הצטרפה למרחביה. כחבר קיבוץ הצטרף משה ל"הגנה" ובמלחמת השחרור השתתף בקרבות משמר העמק ומשמר הירדן ובכיבוש נצרת. כשהוקם צה"ל צורף משה לחיל התותחנים, שעשה אז את צעדיו הראשונים. כאשר הגיע מועד שחרורו התנדב לשרת חודשים אחדים בשירות קבע. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר בדרגת סמל, חזר משה לקיבוץ. בתקופות של שירות במילואים בחיל התותחנים עבר משה קורסים שונים והוסמך כקצין תותחנים. אז החליט כי מקומו בצה"ל ובשנת 1957 עזב את הקיבוץ, שהיה ביתו במשך עשר שנים, והצטרף לצבא הקבע כסגן מפקד סוללת תותחים. בחיל התותחנים עבר קורסים שונים: קורס קציני-שלישות, קורס קציני-אפסנאות, קורס מפקחי סיוע-ארטילרי ואף מילא תפקידי הדרכה בבסיס הדרכה של החיל. כן עבר קורס צניחה. לפי חוות-דעתם של מפקדיו מילא משה את תפקידיו בצורה יוצאת מן הכלל וראוי היה לסמוך עליו בכל. בשנת 1960 נשא לאישה את פנינה בת כרכור ובחיפה נולד בנם הבכור ליאור. משה לא הסתפק בהשכלתו התיכונית והצבאית ולמד בשעורי ערב בבית-הספר להנדסאים. לאחר שסיים את חוק לימודיו הוסמך כהנדסאי והועבר לחיל ההנדסה. גם כאן עשה מגוון של תפקידים - בעיקר בתחומי בדק ותחזוקה ולבסוף מונה ראש ענף אחזקה ומשק ביחידת בינוי. המשפחה עברה לגור בראשון-לציון ושם נולד הבן השני שמואל, שנקרא על שם אחיו הצעיר של משה, עו"ד שמואל ויס ז"ל, שנרצח בבית-שאן בינואר 1965.

משה לחם בכל מלחמות ישראל ויצא מהן בשלום. בחודש ינואר 1974 נפצע קשה בתאונת דרכים וביום כ"ח באדר תשל"ד (22.3.1974), לאחר שלחם כחודשיים על חייו, נפל סגן-אלוף משה בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אם ואחות.