"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אהרון-פנחס כהן, בן רחל ושאול, נולד בשנת ת"ש (1940) בעיר תוניס בירת תוניסיה. אהרון למד בבית-ספר יסודי ובתיכון "אליאנס" שבעיר הולדתו. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, וסיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות. עד גיל בר-מצווה למד אהרון בשעות שלאחר לימודיו, בחדר, ושקד על לימוד השפה העברית. בבית הספר הוא קרא עלונים ועיתונים בעברית, והתעניין בכל המתרחש בארץ-ישראל. בשנת 1955 גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ, והוא הכין את עצמו לעלייה בהכשרה של "עליית הנוער" בצרפת. בשנת תשי"ז (1957) עלה אהרון לארץ. בשנים הראשונות הוא שהה בקיבוץ בארות יצחק, עבד בגן הירק, בלול וברפת, והתערה בחיי הקיבוץ. לאחר כמה שנים עבר אהרון להתגורר בנהריה, הקים משפחה, למד וסיים קורסים בהנהלת חשבונות. הכול תוך כדי עיסוק בתחביבו - איסוף בולים. הוא היה מסור לאמונת ישראל, היה דתי בלב ובנפש ושקד על לימוד הספרות התורנית. אהרון גויס לצה"ל בחודש פברואר 1958, הוצב בנח"ל מוצנח, והשתלם בקורסים להפעלת מרגמות כבדות מתנייעות בחיל-התותחנים. לאחר שחרורו משירות סדיר, עבד אהרון כפקיד בדואר-נע בגליל המערבי, והיה ידוע במסירותו ובכישרונותיו. במסגרת השירות במילואים, נלחם אהרון במלחמת ששת הימים עם חטיבת הצנחנים על שחרור ירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות ברמת הגולן. אהרון נפל בעת מילוי תפקידו בשירות מילואים, ביום ו' בניסן תש"ם (23.3.1980). הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. בן 40 שנים הוא היה בנופלו. אהרון השאיר אחריו אשה, שלושה בנים ושתי בנות, אם, אחים ואחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "היה חייל למופת, מילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות, ושימש בכך דוגמה לשאר חיילי היחידה". תחביביו היו איסוף בולים, איסוף מטבעות וכן הקדיש תשומת לב לחינוך הדתי ולחינוך ילדיו בכל ליבו.