"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

רוני כופר, בן יעקב וחוה, נולד בכפר ברוך שבעמק יזרעאל בתאריך ט"ו חשוון תשי"ד - 24.10.1953 היה הבן השלישי והקטן. מילדינו נותרו אחות בכורה והאח המבוגר מרוני, שניהם נשואים. רוני התחנך עד כתה ח' בבית הספר היסודי בנהלל לאחר מכן החליט שהוא רוצה ללמוד בבית ספר תיכון עיוני ברמה גבוהה. בנהלל יש בית ספר תיכון, אך רוני לא הסתפק בזה, הייתה לו אמביציה להצליח בלימודים עיוניים, להגיע להישגים גבוהים, והמטרה - תעודת בגרות, בזה רצה לשמח את ההורים וזו הייתה גאותנו. הוא למד בבית ספר תיכון בטבעון, נסע יום יום מכפר ברוך לטבעון ובחזרה, נסיעות לא קלות, ביום ובערב, בחורף ובקיץ, אך המטרה הושגה - תעודת בגרות עם ציונים טובים, זו הייתה גאוותנו ושמחתנו. בינתיים הגיע זמן גיוסו לצבא, חובתו הראשונה לפני המשך לימודים גבוהים. ביום 18.1.1972 התגייס לצה"ל ונבחר מבין חיילים רבים לקורס טיס. הקורס היה רחוק מאוד מהבית. רוני היה מגיע הביתה בערבי שבת וכבר במוצאי שבת היה חוזר לבסיס, היה נוסע הביתה אפילו לשעות מספר, רוני ניסה לשלב בית, הורים ומשפחה עם צבא. הקורס היה קשה ולאחר תקופה של כחודשיים הוצא מהקורס. רוני לא התייאש ולא הצטער, אמר לכולם כי זהו הגורל. רוני החליט לשרת בחיל קרבי. היה עליו להחליט בין שריון לבין תותחנים. רוני בחר בחיל התותחנים. יצא לקורס טירונות (בשומרון), לאחר מכן בה"ד 9 ושם החל בגיבוש חבריו, הועבר לגדוד 160 מ"מ. גדוד זה יצא לשרות בבוקעתא שברמת הגולן. חודשיים ברמה ושבוע שבועיים במרכז הארץ לאמונים, תקופה של חצי שנה נמשך הדבר, היתה זו תקופת חורף, קור וגשמים, אך בכל הזדמנות צלצל הביתה ורק כשאפשר היה קופץ, אפילו למספר שעות. לאחר תקופה זו יצא לקורס מכ"ים בקורס פגש חברים נוספים. לאחר קורס המכ"ים שעבר בהצלחה, נשלח לקורס קצינים בבה"ד 1. משם יצא להשלמה חילית בבה"ד 9. בחודש אוקטובר 1973, כחודשיים לפני סיום ההשלמה החילית, פרצה מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שלעולם לא נוכל אנחנו לשכוח, מלחמה שלקחה מאתנו את רוני היקר. כל שאיפותיו היו לסיים את הצבא ולחזור למשק. רוני היה דור ההמשך למשק שלנו. תכננו לפתח את המשק. רוני חלם על חממת פרחים גדולה ועל זה דיבר כל הזמן. רוני הגיע ביום חמישי 4.10.1973 בשעה 10.00 בלילה הביתה. רוני היה עצוב, ובלי מצב רוח. תמיד התעניין בנעשה במשפחה ובמשק ואילו הפעם לא שאל דבר, רק סיפר כי מחר הם עוזבים את בה"ד 9 ועולים לרמת-הגולן. רוני נפרד מאתנו בהרגשה שמשהו עלול לקרות לו, לא ידע בדיוק מה יקרה, אך הוא נשק אותנו כמו נשיקת פרידה אחרונה. ובאמת, זו הייתה הנשיקה והפגישה האחרונה עם רוני ז"ל.

מן התצפית בשטח מגלים תנועה של כוח סורי לכיוון תל פארס. למיפקדה ברור, כי הטנקים ישטפו את סוללת החת"ם של סא"ל עמי שפרסה ליד התל. ההוראה לדלג לאחור מועברת באלחוט. בשעות אלה של לילה חשוך יוצא קצין עמדת התותחים בראש הסוללה ונע בכיוון כללי מערבה, כשמאחריו נעים תומ"תים 155 מ"מ. ליד מינחת ההליקופטרים מזהה מפקד הכוח שורה של כ-8 צלליות מסודרות לאורך הכביש. הצלליות מאובחנות כטנקים. לצידיהם נראים אנשי הצוות עסוקים בטיפולים. החשיכה אינה מאפשרת לזהות בבירור של מי הטנקים האלה. הסוללה מוסיפה לנוע ועוברת לצד טור של טנקים חונים. "לכל הרוחות, סלקו את הקנה מהדרך", צועק המפקד והולם בכובע הפלדה שלו בקנה הטנק הראשון שהיה מופנה מערבה כשהוא חוסם את ציר התנועה. עוד הוא פולט קללה צברית טיפוסית, מתחילה תנועה מוזרה סביב הטנקים. ואז, שעה שאחרון התומ"תים מספיק לעבור על פני הטור החונה, משלח הטנק הראשון פגז המתביית ישירות בתומ"ת המאסף. לאנשי הסוללה היה ברור באותו רגע, כי הטור החונה לא היה אלא טור שריון סורי. בזה אחר זה נפגעים התומ"תים. חיילים אחוזי הלם נסים אל השדות. למפקדה הממונה מגיע דיווח צבאי יבש: "שתי סוללות חת"ם נפגעו והוצאו מכלל פעולה".