"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

זאב היה בן-אדם טוב, אהב לעזור לכולם ולא ביקש כלום מאף אחד, אהב את עבודתו במפעל לזכוכית "פיניציה" וכמובן אהב את משפחתו. זאב עבד בפיניציה מפעל לזכוכית, שם עבד משמרות ועזר לכולם. הוא עבד קשה בלי להתלונן, הוא לא התחמק מאף יום במשך 20 שנה שעבד, ועשה כל משימה שהוטלה עליו על הצד הטוב ביותר. בצבא היה חייל טוב ממושמע ומסודר, הוא התגייס בגיל 18 לתותחנים, נלחם במלחמת שלום הגליל, המשיך לעשות מילואים בגדוד, אף פעם לא התחמק, התייצב בזמן לכל מקום שהיה צריך להגיע ועשה כל משימה שהוטלה עליו על הצד הטוב ביותר. גם בבית הוא עזר בעבודות הבית למיניהם וגם בגידול שני ילדיו (מיטל בת 12 ומתן בן 9). אני, מוש מינה אשתו, יכולה להתגאות בו שהיה בעל טוב ואבא הכי טוב שיש. לצערי, זאב יצא למילואים ולא חזר. הוא קיבל אירוע מוחי והיה מאושפז בבית חולים הדסה עין כרם עשרה ימים ומכיוון שכל חייו אהב לעזור החלטתי לתרום את איבריו ולהציל אנשים אחרים. זאב מוש נפטר בגיל 40 בתאריך 22.7.2003. אוהבים אותך לנצח.