"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן מרסל ונעים, נולד ביום כ"ה בתשרי תש"ו (2.10.1945) בעירק. בשנת 1951, בהיותו בן 6, עלה עם הוריו לארץ. המשפחה השתקעה ברמת-גן, שם השלים את לימודיו בבית-הספר היסודי. אחר כך החל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לעזור בפרנסת המשפחה. במאי 1963 התגייס לצה"ל. לאחר שסיים טירונות הוצב כרץ-אופנוע ביחידת המטכ"ל. עם שחרורו מצה"ל, בנובמבר 1965, מצא אליהו את פרנסתו כנהג. גם בשירותו במילואים שימש כנהג ביחידות שונות. באוקטובר 1965 הועלה לדרגת רב"ט. אלי מטלון כל חייו עבד קשה כפועל "שחור" עד שהגיע לעבודתו האחרונה כנהג מונית. מאז שאביו נפטר עזר למשפחה שלו לחיות בכבוד. חשוב מאוד היה בשבילו שילדיו לא יעברו אותו סבל וקושי, שילמדו וירחיבו את השכלתם ויתפתחו לא בצורה שהוא עבר. יש לציין שכנהג מונית נהג בנימוס, באדיבות רבה כלפי הלקוחות הנוסעים ובאלגנטיות שוחח איתם כמנהל יחסי ציבור. בכל פעם בה היה רואה נהג תקוע עם מכוניתו, עצר את רכבו וניסה לעזור לו בכל צורה אפשרית. אהב סרטים מבדרים ומצוירים ואת היופי שבחיים: הנופים של הארץ משכו מאד את עינו ובכל הזדמנות בשבתות או בחגים ניסה לקחת את המשפחה לטייל באתרים. בלית ברירה עבד כנהג מונית כיוון שלא יכל ללמוד מחשבים או משהו יותר רציני אבל זה לא מה שתכנן לילדיו, לא כך תכנן את חייו. חבריו ושכניו יכולים להעיד איזה אדם האוהב לעזור וצוחק ומצחיק היה ללא הרף, על אף החובות והקשיים. אלי היה עמוד התווך במשפחה, שמש גם כאב לאחיו הקטנים ודאג להם כמו אחות רחמנייה, ברגע שחלו בשפעת אפילו כמו לילדיו שלו, רץ לקנות תרופות והסיע אותם לרופאים. אוהב מאוד סדר וניקיון ולא התעצל אפילו אחרי יום עבודה, לשטוף הרצפה, לטאטא או לסדר את הבית עם בתו הבכורה. דאג לזה שבצהריים ילדיו ישבו עם שעורי הבית ויכינו עצמם ללימודים. השתדל לרשום את ילדיו לחוגים שאהובים עליהם על אף התקציב הזעום שכן אשתו לא עבדה בחוץ. הוא אהב מאוד את ילדיו ואת חוג המשפחה ואת החיים עצמם. אליהו שאף ללמוד ולהרחיב אופקים. הוא קיוה להתפנות תקופת מה מעבודתו כדי להשלים את תעודת הבגרות. נוהג היה לצאת לטיולים עם משפחתו, ובהזדמנויות אלה היה מסביר לילדיו את הקשר בין המקומות שבהם ביקרו ובין התנ"ך וההיסטוריה. בדצמבר 1984 נקרא אליהו בשנית לשירות מילואים בלבנון. הוא מילא את תפקידו כנהג ביחידת תותחנים. ביום י' בטבת תשמ"ה (3.1.1985) נסע בתפקיד בג'יפ צבאי. ליד מרג'-עיון חלפה על פניו מכונית לבנונית ואירעה התנגשות בין שני כלי הרכב. הג'יפ שבו נהג אליהו התהפך והוא נמצא הרוג בתוכו. בן 39 היה בנופלו. אליהו הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו רעיה, שני בנים, בת, אם, שני אחים ואחות. חבל שהחיים האכזריים לא אפשרו לאדם עם כ"כ הרבה חוכמת חיים, נסיון, שאיפות, עם לב זהב להיעלם מההווה. העכשווי. אין למצוא יותר טוב ממך, כאב, כבעל, כבן וכחבר...