"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

שמואל עמיר, בן רפאל ושושנה, נולד ביום כ"ט בתמוז תשט"ז (8.7.1956) בקרית ים א' שליד חיפה. למד בבית-הספר 'אורים' שבמקום. את ראשית לימודיו התיכוניים התחיל בבית הספר התיכון-מקצועי 'רודמן' שבקריית-ים ב'. בחר במסגרות מכנית כמגמה מקצועית. לאחר שנה עבר להשתלמות נוספת בבית-הספר התיכון שבנהלל. הריחוק מן הבית ונסיבות מיוחדות אילצוהו להפסיק את הלימודים התיכוניים. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר לחניכים של בית-הזיקוק לנפט במפרץ חיפה וסיים את לימודיו אלה בטרם התגייס לצבא. שמואל היה בחור שקט, חייכן ונוח לבריות. בלא כל קושי השתלב בכל חברה שנקלע אליה. מצא סיפוק נפשי רב בהגישו עזרה לזולת והיה אהוב על חבריו. נתברך בגוף בריא ואיתן ולא ידע מחלה או מכאוב בחייו. כשלמד בבית-הספר המקצועי, היה שמואל חבר בגדנ"ע. במאי 1974 התגייס לצבא הסדיר, והוא אז טרם הגיע לגיל 18. לאחר כשני חודשי אימונים בטירונות הוצב לחיל-התותחנים. הוא שימש כנהג ביחידה שלו. לפי עדות מפקדו, היה חייל ממושמע, שקט ויסודי, שמילא כל תפקיד ביעילות וללא טרוניות. בכל מעשיו והתנהגותו השביע את רצון מפקדיו. הגורל התאכזר לשמואל עוד בראשית דרכו בצבא. ביום כ"ט בכסלו תשל"ה (13.12.1974) נפל במילוי תפקידו, והוא בן 18 וחצי בלבד. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. הוריו כתבו לזכרו שורות אלו: שמור יהיה זכרך בלבנו. מאוד חסרת לנו וגעגועינו אליך עזים. אבלים אנו מאז מותך. לא נשכחך לעולמים.