"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

גבריאל, בן קלונימוס (קרול) ושרה, נולד ביום י"ד בסיון תשי"ג (28.5.1953), בתל-אביב. בהיותו בן שש התגרשו הוריו וגבי התחנך אצל ידידים של אמו במושב בית-יצחק, מקום שם למד בבית-הספר האזורי. הוא המשיך את לימודיו היסודיים בבית-ספר בפרדס-חנה. בשנת 1968 חזר לגור לביתו ברעננה אצל אמו, התקבל לביה"ס המקצועי "אורט" בכפר- סבא וסיים לימודיו שם ב-1971. הוא אהב את הים, הרבה לשחות ולצלול במעמקיו, כן טייל בכל רחבי הארץ ברגל ועל אופניים- טיפס על הרים ועל צוקים ולא ידע פחד מהו. אך יותר מכל היו מעייניו נתונים באלקטרוניקה. הוא פירק והרכיב מכשירים משוכללים, ובנה טרנזיסטורים מחלקים ישנים ומשומשים. תקופות ארוכות היה מסוגר בתוך עצמו, אבל כאשר נפתח לחברה הסובכת אותו, היה עליז ובעל חוש הומור תוסס. הוא הרבה להאזין למוזיקה והסערות הפנימיות שגעשו בו כאילו מצאו מרגוע כשמיעת המוזיקה. הוא היה בחור נאה, מנומס ושקט. גבי התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות בגולני עבר קורס אלחוטנים וקורס מפעילי טלפרינטרים ורדיו וצורף כקשר ליחידת תותחנים. הוא מילא תפקידו במסירות ובהקרבה. ביום כ"ו בשבט תשל"ג (29.1.1973), נפטר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "גבריאל היה חייל טוב מאוד. מסור, גילה יוזמה ואחריות בתחום תפקידיו. היה בעל חוש טבני מפותח והתעניין בנושאים שבתחום המכשירים האלקטרוניים. היה אהוד בין החיילים ומקובל על מפקדיו".