"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יצחק, בן דויד וצביה, נולד ביום כ"ז בתשרי תרצ"א (19.10.1930) בעיר בלך באפגניסטן. עלה לארץ בשנת 1951. כשלושה חודשים לאחר עליתו מצא את מקומו בצה"ל. עד מהרה למד שם את השפה והשתתף באופן פעיל בהווי-יחידתו. היה מוכן לכל משימה ומילא את הוראות-מפקדיו מתוך דיוק ומסירות. בשעת מילוי תפקידו, ביום ו' באלול תשי"ג (17.8.1953), בעלותו על מוקש בקרבת יד-מרדכי, נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול.