"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

מרדכי, בן שולמית ויחיא, נולד ביום כ"ז בניסן תש"י (14.4.1950) בבית-ליד. הוא למד בבית-הספר היסודי "בן-צבי" בכפר-סבא, ואחרי-כן המשיך ולמד שנה בבית-הספר המקצועי "אורט" בכפר-סבא, במגמה של מסגרות מכנית. עוד בילדותו עברה משפחתו להתגורר בכפר-סבא ושם גר מרבית שנותיו. כשלמד בבית-הספר המקצועי, היה מרדכי פעיל בגדנ"ע. אחרי-כן, לפני שגויס, עבד קרוב לשנתיים במוזאיקה כפועל אצל קבלן בכפר-סבא, ומילא את עבודתו לשביעות רצון המעביד והלקוחות. מרדכי גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים חי"ר, הוצב כמ"כ רובאים בבסיס הדרכה. כעבור שנתיים הועבר לחיל התותחנים, ולאחר שהשתלם בקורס מפקדי מרגמות כבדות מתנייעות 160 מ"מ, נקבע תפקידו כמש"ק מרגמות 160 מ"מ והוצב כתגבורת אצל קצין תותחנים בפיקוד מרכז. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כמש"ק מרגמות 160 מ"מ ביחידת מרגמות כבדות מתנייעות. משחזר לחיים האזרחיים עבד תחילה בנמל אילת ואחרי-כן חזר לכפר-סבא ועבד שם בחברה קבלנית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נקרא מרדכי ליחידתו והשתתף עמה כאיש צוות מרגמה כבדה בקרבות בסיני. לדברי מפקדו, מילא את תפקידו למופת והיה ישר ונאמן על חבריו. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), ליד "החווה הסינית", נפגע מרדכי בהתפוצצות קנה מרגמה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-סבא. השאיר אחריו אישה וילדה, הורים וחמישה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מרדכי היה מסור לתפקידו ומילאו ללא חת. הוא היה אהוד על חבריו ועל מפקדיו"; כתב עליו גיסו, כאילו בלשונה של בתו הקטנה: "קטנה אני מלהבין הכל/אך מזכרת אחת השארת/די להביט בה והיא תגיד הכל/כי גיבור אתה ונפשך חירפת/גם אדע כי אתה הוא זה/אשר בגופך את האויב עצרת". אשתו ומשפחתו תרמו לזכרו ספר תורה ופרוכת לבית-כנסת בכפר-סבא.