"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

חנוך, בן שרה ובנימין, נולד ביום כ"ג בניסן תש"א (20.4.1941) בהודו. בעיר הולדתו למד שנים אחדות בבית-ספר יסודי ואחרי שעזב את בית-הספר עסק בעבודות שונות כדי לסייע בפרנסת המשפחה. בשנת תשכ"ח עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בדימונה. חנוך עבר בארץ קורס להכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה והחל לעבוד כמסגר בבית-החרושת "כיתן-דימונה". חנוך גויס לצה"ל במחצית יוני 1969 ולאחר שסיים את הטירונות הוסמך כרובאי. לימים השתלם בקורסים שונים והועבר לשרת כרגם ביחידה של מרגמות כבדות מתנייעות. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים וחזר לעבודתו במפעל. כרגם היה יוצא מדי שנה בשנה לשירות מילואים, וחבריו ביחידה אהבו מאוד את חנוך השקט, הביישן והעניו. מעולם לא התלונן ולא השתמט ממילוי משימה שהוטלה עליו ותהא קשה ככל שתהיה. עם חבריו התחלק בכל חבילת ממתקים שקיבל מהבית והיה שותף פעיל בכל אשר התרחש ביחידה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא חנוך ליחידתו. לאחר ההצטיידות וההכנות ירדה היחידה לסיני בבוקר יום א' וכבר באותו יום החלה למלא את משימותיה. כשבועיים ימים נלחם חנוך עם חבריו בגזרות שונות של חזית סיני ביחידתו, שהייתה נעה ומדלגת בהתאם למשימות שהוטלו עליה. המפקדים הבכירים ציינו לא פעם לשבח את הפעולה הזריזה והפגיעות הטובות שהשיגו הרגמים. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נפל חנוך בקרב בסיני, כאשר פגע פגז של האויב בעמדת הסוללה שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בדימונה. השאיר אחריו אישה, חמישה בנים ובנות והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. אביו של חנוך לא עצר כוח לעמוד במהלומה הכבדה ועם קבלת הידיעה לקה בהלם ונפטר כעבור שבועיים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רב"ט חנוך רזפורקר ז"ל שירת ביחידת תותחנים ומילא את תפקידו כאיש צוות מרגמות במסירות ובנאמנות אין גבול. אהב את כולם וכולם אהבוהו. היה שקט ונימוסי בהליכותיו".