"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אליהו (אלי) יצחק אפשטיין נולד להוריו רחל ומשה בתל אביב בכ"ג כסלו תש"ו (16.12.46). למד בביה"ס ע"ש הקליר ואת לימודיו התיכונים השלים בבית הספר התיכון העירוני "כל ישראל חברים", במגמה הביולוגית. הצטיין בלימודי המתמטיקה, כימיה ופיזיקה ועלה "חלק" מכיתה לכיתה. במשולב עם נטייתו ה"ריאליסטית", תפסה האומנות מקום חשוב בחייו. אהב מוזיקה וציור, למד בקונסרבטוריון כשש שנים וניגן באקורדיון, ביקר בקונצרטים וטיפח אוסף תקליטים של מוסיקת ג'ז. הקדיש זמן לצילום וליקט תמונות אמנותיות שמצאו חן בעיניו, מכתבי עת מצוירים. עם סיום לימודי התיכון, נתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ללימודי מיקרו-ביולוגיה וגנטיקה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, במסגרת העתודה האקדמית. הרבה "לבלות" במעבדות שריתקו את התעניינותו ובחופשות מלא את חובותיו הצבאיים, כולל השלמת קורס מ"כ וקורס קצינים בסיסי. כעתודאי השתתף במערכה לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. השתתף בכיבוש מוצבי הראדאר ממערב לירושלים, נלחם באבו טור ובכפר השילוח וביום רביעי כ"ח באייר נכנס דרך שער האשפות לירושלים העתיקה, עם לוחמי החטיבה הירושלמית. כאשר התגייס לשרות הסדיר, הוצב כסג"מ בחיל התותחנים בחזית תעלת סואץ. הוא התקדם במהירות בתפקידו תוך גילוי מסירות, אחריות וכשרון. מפקדיו הבכירים התרשמו מיעילותו, בקיאותו והיסודיות של ביצועיו ובמיוחד ממסירותו לפיקודיו וחבריו. הוא הועלה בדרגה לסגן, שרת כמפקד סוללה, עבר קורס קציני תצפית קדמיים, טווח בהצלחה את אש הסוללות של גדודו בקרבות ההתשה והחל למלא את התפקיד של קצין המבצעים הגדודי. האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיו, קרבות האש הכבדים, נפילת חברים והשתתפותו בהלוויות רבות נוכח המשפחות האבלות, הפכו את הנער העליז החייכני, לגבר מרצין ותכליתי, שמרגיש נוח רק כאשר הוא בזירה, פותר בעיות ומצבים מסובכים. הוא לא יכול להתחלק בעומס עם בני משפחתו בארץ. מסיבות של צניעות וענווה ואחריות "סגר" את הרגשותיו ואת הפרטים של פעולתו. על אלו אפשר היה ללמוד משיחות עם חבריו ומהתקדמותו בסולם הדרגות. אלי אפשטיין נהרג ב- א' חשוון תש"ל (13.10.69) בעת טיסה במטוס מעל אזור סיני. מפקדו כתב: "אלי ז"ל היה לא רק קצין מעולה, אלא גם חבר טוב, מסור ונאמן למשפחת קציני התותחנים".