"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ציון בן שושן, בן אליהו וחנה, נולד ביום ו' אדר תש"ז (26.2.47). עם עליתם לארץ בשנת 1955 ממרוקו, גרו בבית שאן. בכל הכספים והרכוש השתמשו להקמת מסעדה, לאחר מכן עברו לגור בת"א. 5 ילדים נולדו במרוקו ו-2 נולדו בארץ. ציון התחיל לעבוד בת"א כסנדלר, היה טוב לב ועוזר לזולת. בכסף שהשתכר קנה וספה ומכונית. היה צנוע בהלכות החיים. הכיר את אשתו דבורה והתחתן. עבד בשתי משמרות כדי לקנות דירה. שנה לאחר החתונה עבד קשה כדי לנסות להשיג כסף לנסיעה לחו"ל. הוא נסע לבקר את אחיו היקר בארה"ב. הוא בקש מאשתו לבוא לבקר ולשקול אפשרות להשתקע בארה"ב, אך באותה תקופה נתגלה אצלה גוש בגרון ובבדיקת הרופא הוחלט על ניתוח לשם הוצאת הגוש ובדיקתו. בעקבות המקרה היא הודיעה לבעלה ציון על הניתוח המיוחל ובדרך טבעית ובלי הפצרות הובן כי הוא חוזר לארץ וכך עשה מיד מאחר שהוא עצמו דאג מאוד. שבועיים לאחר שחזר פרצה מלחמת יום כיפור. הוא חזר ארצה ונלקח לצבא. לא שמענו ממנו בזמן המלחמה, אך כעבור שבועיים נפצע קשה בראשו בסיני. אחיו פרוספר אשר היה חובש הקדים לחפש את אחיו. בתחילה היה בהכרה וביקש שימסרו דרישת שלום להורים. לאחר מכן איבד הכרה ונלקח מהמרפאה לבאר שבע. לאחר מכן חזר להכרה וסיפר על אשתו ועל בנו בן השמונה חודשים. לבסוף הועבר לתל-השומר, שם עבר טיפולים וניתוחים. ההורים ישבו ליד מיטתו חודשים יום ולילה. אשתו השאירה את הבן הקטן אצל הוריה שטיפלו בו עד שהחליטו לשולחו למעון כדי שיתאפשר לכל המשפחה לבקר בביה"ח. הוא חזר לפרקים להכרה לאחר הניתוח השני והשלישי. הרופאים ניסו להצילו ולהוציאו מכלל סכנה, אך ללא הועיל. שלושה חודשים שכב בביה"ח ולבסוף נפטר. בזמן שציון נפטר, אשתו של אחיו פרוספר ילדה בת. ציון היה גבר נאה מאוד, עדין ואדיש, שקט וביישן, חרוץ עד מאוד ומסור לעבודתו בצורה יוצאת דופן. הוא עבד בבית מלאכה לייצור נעליים, עבודה קשה לכשעצמה, ועשה שם שעות רבות ביממה כדי להרוויח יותר ולהתקדם בחיים ולשלם משכנתה שרבצה עליו ועל אשתו באותה תקופה. חריצותו לא ידעה גבולות ובעמל רב הגיע לכל מה שהיה לו. לאחר מותו הטרגי הותיר את אשתו עם ילד קטן כבן שנה וחצי והיא עצמה הייתה ילדה - רק בת 23. קיבלה את מותו בהלם ושוק שממנו לא יכלה לצאת ולשקם את עצמה. תקופה ארוכה סרבה לצאת מהבית, השקיעה את זמנה בטיפול בילד והייתה טרודה מאוד באבלה הכבד שלא ידע גבולות. איבדה בעל ואבא נפלא שאותו אהבו ויאהבו לעד. השאיר אחריו אשה וילד.