ברוט אבי (אברהם) ז”ל

סגן ברוט אבי (אברהם) ז"ל

מ.א 964696
בן 21 בנופלו

בן ציפורה וזאב
נולד ב: חיפה
בתאריך: י"ח בתשרי תש"ח 2/10/1947
מקום מגוריו: חיפה
התגייס ב: אוגוסט 1965
שרת ב: גדוד 334

נפל ב: י"ח בתמוז תשכ"ט 4/7/1969

בעת מילוי תפקידו במלחמת ההתשה בבית ליד באיזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורתו: חיפה - חוף הכרמל איזור: א'
חלקה: 10 שורה: 2 קבר: 4
הניח אחריו: אישה

אנדרטה לזכרו

אבי נולד בחיפה ואת ילדותו, נערותו ולימודיו עבר בקריית-חיים. לאורך כל 20 שנותיו היה אבי בן אוהב להוריו ואח נערץ, כמו גם חבר למופת. למד בבי"ס "גורדון" בקרית-חיים ובתיכון המקצועי במקום וכבר שם בלט בכושר מנהיגותו, אומץ ליבו לצד טוב לב ונאמנות כלפי כל. ההתנדבות לצנחנים באוגוסט 1965 הייתה אך מהלך טבעי לאבי שתמיד רצה להיות בחזית האירועים ועם הטובים ביותר. כך גם לאורך כל המסלול הקשה של טירונות, קורס מכי"ם וקורס קצינים. סיפר מפקדו במכתב תנחומים למשפחה לאחר נפילתו של אבי: "שמשתי כמפקד של אבי מיום גיוסו ועד סיום קורס מכי"ם בצנחנים. מימים אלה הוא זכור לי יותר מכל כשהוא יושב בזקיפות קומה, חייל חושב במלוא מובן המילה. כשעמדתי מול אבי ידעתי שסמכותי כמפקד אינה מספיקה, אלא שאני צריך להוכיח את עצמי ואת צדקת פקודותי. עזרה לחבר, והתנדבות לדברים קשים היו מובנים וטבעיים ועל כך זכה לאהבה רבה של חבריו ומפקדיו. אבי נעשה לחייל מהטובים שהכרתי בזמן שירותי... לא הייתי עם אבי בתקופת היותו קצין אך בטוחני שאם אמנם הנחיל את הערכים שהיו בו, הרי הצליח "לעשות" חיילים טובים, הן כאנשי-צבא והן כבני אדם". במחצית 1968 עבר אבי לפקוד על סוללה בחיל התותחנים. החיילים העריצהו, חבריו הקצינים אהבוהו ומפקדיו נבאו לו עתיד מזהיר. מותו קטע חיים צעירים ויפים והשאיר משפחה כואבת ואשה פנינה, אשר יחדיו הלכו שנים רבות כל כך ולה היה מסור בכל נפשו. אחרי נפלו שלח מפקדו מכתב תנחומים למשפחתו ובו כתב: "שימשתי כמפקד של אבי מיום גיוסו לצה"ל ועד סיום קורס המ"כ במסגרת הצנחנים. מימים אלה הוא זכור לי יותר מכל כשהוא יושב בזקיפות קומה, בנכונות להודות בדברים שעשה ולקבל עונש שהטלתי עליו - - - אבי היה חייל חושב במלוא מובן המלה. לא פעם עירער על דברים שונים וכשעמדתי מול אבי ידעתי שסמכותי כמפקד אינה מספיקה, אלא שצריך אני להוכיח את עצמי ואת צדקתי בכל פקודותי ודברי. עזרה לחבר - - - והתנדבות לדברים קשים היו מובנים וטבעיים - ועל כך זכה לאהבה כה רבה של חבריו ומפקדיו. היו לו קשיים רבים. היה לו קשה להסתגל לטירונות, למסגרת המשמעת הצבאית ולדרישות הגופניות והנפשיות העצומות, הנדרשות מטירון בצנחנים. אך ההתמדה והעקשנות שלו קידמו אותו מעל הקשיים האלה - ואבי נעשה לחייל מהטובים שהכרתי בזמן שירותי. הביצועים הצבאיים שלו היו מעידים על מסירות של חייל המוכן לכל המוטל עליו יחד עם המחשבה של אדם המהרהר במעשיו. - - - לא הייתי עם אבי בתקופת היותו קצין, אך בטוחני שאם אמנם הנחיל את הערכים שהיו בו, הרי הצליח 'לעשות' חיילים טובים, הן כאנשי צבא והן כבני אדם".