"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בוריס, בן ז'אנה ואלכסנדר, נולד בכ"ה באייר תשמ"ח, 12/5/1988 בטשקנט - בירת אוזבקיסטן. ילד יפה בעל עיניים ירוקות וגדולות ופנים של מלאך תמים. בהיותו בגיל 3 עלה לישראל עם כל המשפחה: אמא, אבא, סבא, סבתא. התגורר בעיר בת ים. בן 7 התחיל ללמוד בבית הספר היסודי בבת ים ובד-בבד נרשם לחוג ג'ודו, תחום שהצטיין בו מאוד. הוא הגיע להישגים נכבדים: מקום ראשון באליפות ישראל ב-2003. כשהגיע לגיל בר-מצווה החליטה המשפחה בחגיגה גדולה. הוא הקדיש זמן ניכר ללימוד הדרשה והפרשה ואכן, ביום עלייתו לתורה בבית-הכנסת נשא בגאון את דבריו. המתנה שקיבל הייתה טיול עם אבא לפראג. בשנת 2000 עבר לעיר חולון. למד בגימנסיה קציר במגמת מדעים. בוריס היה תלמיד מוכשר ומחונן והצליח מאוד בלמודים. בחור שתקן, שאמר מעט ועשה הרבה, ואשר היה מוכן להפוך עולמות למען חבריו ואוהביו. בוריס לא היה סובל כל אלימות כלפי אנשים, אמנם שהיה מאוד רגיש ושבריר נפשית. כולם כיבדו את כוחו והאופי שלו. אחרי האסון סיפרו חברים שלו מביה"ס ומהצבא על מקרים שבוריס הגן עליהם בסיטואציות דומות אבל אף מילה להורים. הוא היה נער מופנם, רגיש ועצור ברגשותיו. ועם זאת היה לו חוש הומור מיוחד במינו. מה שנרשם עליו בספר המחזור: ילד שקט ותמים שלא פוסח על הכנת השיעורים את שיעור כימיה הכי "אוהב" ובוקס אחד של בוריס - זה הדבר הכי כואב ועם בוריס פשוט כיף להיות "בוריס היה אדם טוב, רציני, חרוץ, בעל שאיפות רבות - שלא יתממשו לעולם... אני כתבתי על בוריס בספר מחזור, ואני זוכרת שכששאלתי אותו אם הוא רוצה לשנות או להוסיף משהו, הוא הרים גבה ואמר לי "איך אני יכול להיות גם תמים, גם מחלק בוקסים וגם אשכנזי..." ונקרע מצחוק... אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול... אוהבים אותך בוריס ונזכור אותך תמיד... יהי זכרו ברוך..." "עדיין בהלם כמו ברגע ששמעתי, זה לא עזב אותי כל השבוע ונראה שלא יעזוב בקרוב כל כך. יש לי כל כך הרבה מה לומר אבל נראה שמיציתי את הרוב. כתיבה יפה ותיאור דיי קולע של בוריס. אני לא חושבת שהיה לו מושג לאיזה הד המעשה שלו יגרום, לאיזו השפעה. מקווה שלא יהיו עוד מקרים כאלה, לא בשכונה שלנו ולא בכלל. יהי זכרו ברוך" לדברי חבר מבי"ס ב'הספד לחבר': מההיכרות שלי איתו אני מתיר לעצמי ללא כל פניות לומר שהוא היה בחור זהב - אני זוכר אותו בתור בחור שקדן עם עתיד מזהיר. עתיד... בתמונה בספר מחזור אתה מביט בצלם במבט תימהוני, כאילו חצי חיוך אבל עיניים טרוטות, עיניים בצל של ייראה ומצוקה. אני מקווה שאתה יודע באמת, ללא כל צל קטן של ספק, שהרבה אוהבים אותך ואני אישית אוהב ומעריך אותך בתור בן אדם - חבל שמהכל נשפך רק דם אדום כהה לצד שחור חזק משרידי אבקת השריפה. כדור שמפלס דרך לתוך נשמה, כדור שרסיסיו פגעו גם בליבנו. בוריס התגייס ב-5.8.2007. שרת בחיל התותחנים יחידה: גד"ב 405 נפל בכ"א בניסן תשס"ח 26/4/2008, בשעת מילוי תפקידו בשמירת מוצב מיצד והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. הותיר הורים ואח-ליאון.