רב"ט גמזו נחום ז"ל

מ.א 5162691
בן  19  בנופלו

בן  דליה ואורי
נולד ב: חולון
בתאריך: ו' בתשרי תשל"ו  11/9/1975
מקום מגוריו: חולון
התגייס ב: אפריל 1994
שרת ב: גדוד 403

נפל ב: כ"ב באדר ב' תשנ"ה 24/3/1995

בעת מילוי תפקידו במחנה מבוא שילה באיזור יהודה והשומרון
מקום קבורתו:  חולון חלקה: 8  שורה: 5  קבר: 1 
הניח אחריו: הורים, אח - גיל ואחות - דפנה


אנדרטה לזכרו

בן דליה ואורי. נולד ביום ו' בתשרי תשל"ו (11.9.1975), בחולון. אח צעיר לדפנה ולגיל. נחום חי וגדל בחולון. הוא למד בבית-הספר היסודי "דינור" ובבית-הספר התיכון "קוגל", במגמה למתמטיקה ופיסיקה. נחום הצטיין במקצועות הריאליים ובלימודי המחשב. היה בעל מחשבה מעמיקה, קרא הרבה מאוד והאזין למוסיקה. הוא ניחן בכישורים אינטלקטואליים גבוהים במיוחד, והצטיין בפתרון בעיות. במבחנים הפסיכומטריים קיבל את הציון 773. מתום לימודיו ועד גיוסו לצה"ל עבד נחום כחצי שנה בהקלדה בחברת "עורק". בתחילת חודש אפריל 1994, גויס נחום לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל התותחנים. הוא סיים את מסלול הטירונות, אימון התותחן ואימון ההקמה, והוצב לשרת בגדוד "אייל". נחום שובץ בתפקיד תותחן, והשתתף בפעילות הגדוד בבקעה, ביהודה וברמת הגולן. בהמשך, נשלחה הסוללה שבה שירת (סוללה א') ללבנון ונטלה חלק במלחמה. כשסיימה הסוללה את פעילותה המבצעית בלבנון, נשלחה למבוא שילה שבשומרון. לדברי חבריו ומפקדיו, היה נחום חייל שקט וממושמע, וביצע בדייקנות את כל המשימות שהוטלו עליו. ביום כ"א באדר ב' תשנ"ה (23.3.1995) נפל נחום בעת שירותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. בן תשע עשרה היה במותו. הותיר אחריו הורים, אח ואחות - אוהבים וכואבים.
נכתב ע"י דגנית בתאריך 20/05/2016 בשעה 13:09:20

למדתי עם נחום בכיתה ח' בלימודי מתמטיקה לילדים באוניברסיטת בר-אילן. אני זוכרת פעמים רבות בהן המורה והילדים היו מנסים לפתור בעיה על הלוח במשך זמן ארוך ופתאום היה נתקל מבטי במחברתו והייתי מגלה שהוא כבר פתר את הבעיה מזמן... הייתי אומרת לו "נחום, תצביע ותאמר מה הפתרון!", אבל הוא בצניעותו לא היה מצביע. היה שקט אבל חביב ונעים ואנחנו חיבבנו אותו והערכנו אותו. לימים קיבלתי את הידיעה במסגרת תפקידי כחיילת. נדהמתי והצטערתי. נזכרתי בו היום. יהי זכרו ברוך. דגנית


נכתב ע"י חבר לסוללה בתאריך 18/04/2014 בשעה 22:38:18

שמרתי איתו כמה ימים לפני מותו. הוא היה על המגדל ואני למטה מסייר. החלפנו רק מילים ספורות. דרכתי על פחית מתכת מעוכה והוא אמר לי לא לשחק בנשק. רק אחרי כן הבנתי מה עבר לו בראש. עצוב מאוד היה לי לאבד אותו ככה. בהיותי ביישן ושקט ואוהב מחשבים הזדהיתי איתו וראיתי איך הוא סובל בשקט אבל לא ידעתי עד כמה. אינני יכול לומר שהייתי קרוב אליו אבל זה יכול היה להתפתח אם הדברים היו מתגלגלים אחרת. גם אני סבלתי באותה פעילות בלבנון ונלחמתי לצאת מהיחידה. אני יכול להעיד בעיקר על סבלי ומכך להסיק שסבלו היה דומה ואף חמור מזה, שכן אני הייתי בן 21 אחרי אוניברסיטה כשהוא היה בן 19 והיתה לי יותר פרופורציה על החיים. המערכת הרגה אותו בחוסר רגישותה. הוא לא התאים למערכת ובוודאי שלא ליחידה ופעילות כאלה. אם היו מזהים את זה לפני הגיוס זה היה מציל אותו. חבל כחברה שהפסדנו בקוצר הראות שלנו איש כה מוכשר ורגיש. יהי זכרו ברוך. שחר [email protected]


זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לגמזו נחום ז”ל