בן
הלה ואריה
נולד ב:
כפר סבא
בתאריך: כ"א בטבת תש"י
10/1/1950
התגייס ב: אוקטובר 1967
נפל ב:
כ"ד בתשרי תשל"ד
20/10/1973
מקום קבורתו: בית העלמין הצבאי קריית שאול איזור: 1
חלקה: 1 שורה: 3 קבר: 6
הניח אחריו: אישה ובן, אב, אם ואח.
יחזקאל (חזי), בן הלה ואריה, נולד ביום כ"א בטבת תש"י (10.1.1950) בכפר-סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי "ניר עציון" בפתח-תקוה והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "ישורון" בפתח-תקוה. אחרי כן למד בפנימיה הצבאית של חיל החימוש. יחזקאל היה תלמיד טוב וחרוץ, שקדן וממושמע והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ונמנה עם ארגון הספורט "אליצור", שבשורותיו שיחק כדורסל, כדורעף וכדורגל. כן אהב מאוד את השחייה בים. הוא היה בעל קול נעים, נהג לעבור לפני התיבה בשבתות, ואהב לשיר ולרקוד. כתלמיד נמנה עם חניכי הגדנ"ע והשתלם בקורס מ"כים. הוא היה חברותי, קל להתיידד ונוח לבריות, והצטיין באורך רוח ובסבלנות. מטבעו היה אוהב-אדם, ותרן וסלחן ומוכן תמיד לעזור בעצה ובמעשה. מאחר שהיה טוב-לב ורחב-יד, עשה כל מה שעשה שלא על מנת לקבל פרס. הוא היה אדיב ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות. חבריו זוכרים אותו כאדם אופטימי ועליז, בעל חוש הומור ואוהב להתלוצץ, אך עם זאת איש שיחה נעים, המדבר בהיגיון ובטעם. הוא היה אדם גלוי, ישר ובעל מצפון. נאה דורש ונאה מקיים. מעולם לא היסס לומר דברי ביקורת, אפילו היו קשים, שכן היה הגון ורגיש מאוד למעשה עוול. תמיד שאף לשלמות, והיה מלא מרץ וחיוניות. מטבעו אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. הצטיין ביזמה ובתבונת-כפיים ומילא כל מה שהוטל עליו בנאמנות ובאהבה. הוא היה בן תורה שגלומות בו אהבת ישראל ואהבת האדם, בן נאמן ומסור להוריו ואיש משפחה אוהב ודואג.
יחזקאל גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1967 והוצב לחיל החימוש. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לחשמלאות של טנקים ושל תומ"תים. הוא היה חייל טוב ומסור לתפקידו, אהוב על חבריו ועל מפקדיו. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה ולשמור על קשר רצוף עם המשפחה.
לאחר שחרורו משירות סדיר הוצב לאחת מיחידות המילואים של חיל החימוש. במלחמת יום הכיפורים לחם חזי בחזית סיני ועבר את מוראות קרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), השתתף בקרב כאיש חוליה-טכנית באחת הסוללות של חיל התותחנים במעברי המיתלה. בהפגזה ארטילרית שנחתה על הסוללה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול, השאיר אחריו אישה ובן, אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יחזקאל היה חרוץ ומסור. תמיד היו לו רעיונות טובים והיו לו הרבה חברים טובים".
זכרון אישי
השאירו זכרון אישי לגרוסמן יחזקאל ז”ל