סמל גרעיני אמיר ז"ל

מ.א 2037053
בן  22  בנופלו

בן  סנה ומרסל
נולד ב: בוקרשט, רומניה
בתאריך: י"ט בשבט תש"ח  30/1/1948
עלה לארץ ב:1961
מקום מגוריו: נתניה
התגייס ב: 7/11/1967

נפל ב: כ"ב בניסן תש"ל 28/4/1970

בקרב במלחמת ההתשה בתעלת סואץ מקום קבורתו:  נתניה חלקה: 2  שורה: 10  קבר: 11 
הניח אחריו: הורים ואח

אנדרטה לזכרו

בן מרסל וסנה. נולד ביום י"ט בשבט תש"ח (30.1.1948) בבוקרשט בירת רומניה. למד בבית-הספר היסודי על שם ניקולאי בלציסקו בבראילה. אנדרי גדל בבית של אינטלקטואלים יהודים, בעל מסורת של רופאים ורוקחים, שהיה ספוג גם מסורת יהודית, עקרונות מוסר ואהבה אין קץ לעם ולארץ המובטחת. הוא היה נער בריא ברוחו, עליז ומחונן ומילדות נשא את נפשו להיות רופא ולהבית מרפא לזולת. עתיד זה מילא את לבו ושאיפה זה השתלבה בהזיותיו בעודו בבראילה, שהייתה אז מרכז הקנאות הקומוניסטית, בחזון לימוד הרפואה על הר הצופים. את ההר הזה הכיר לפרטיו מסיפורי סבא. עוד בהיותו בבראילה למד אנדרי עברית, וביום הגיעו למצוות אף עלה לתורה. בשנת 1961 עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בנתניה. שם למד בבית-ספר יסודי וסיים את לימודיו בהצטיינות. אחרי כן המשיך לימודיו בבית-הספר התיכון על שם טשרניחובסקי בנתניה, במגמה הריאלית, אך מעולם לא זנח את חלומו להיות רופא. בבית הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע, שיחק בכדורגל ובכדורסל בקבוצת הכיתה והשתתף במירוצים ארוכים. הוא היה אוהד נלהב של "מכבי" נתניה ובכל שעה פנויה יצא לחזות בתחרויות. בשעות הפנאי אהב "להשתעשע" בתשבצים, אך בעיקר התעמק בקריאת ספרי היסטוריה וספרות רפואית. אנדרי נקלט עד מהרה בין בני גילו הצברים ואף עיברת את שמו מאנדרי גרנרו לאמיר גרעיני. היו לו תחביבים רבים אך בעיקר אהב את הטיס ואת כל הקשור בתחבורה אווירית, אף זאת מתוך הזדהות עם צורכי עם ומולדת במצור. בין זיכרונותיה של אמו שמורה אחת השיחות עמו על עתידו, עת אמר לה: "לא אצא להשתלמות בחוץ לארץ, בטרם אשרת כרופא בישוב ספר", שהרי עבודת הרופא הייתה שאיפה שטיפה שטיפח עוד מילדותו. אך הוא לא זכה ללמוד רפואה, אף על פי שעמד בהצלחה בבחינות הקונקורס. מועד קבלתו נדחה ובינתיים יצא לשרת בצבא. אחרי גיוסו לצה"ל בנובמבר 1967, רצה מאוד לשרת כטייס בחיל האוויר, אך משלא יצא הדבר לפועל הוצב לתותחני נ"מ. בזכות אהבתו את השלמות, היה חייל למופת. הוא היה אהוב מאוד על חבריו לנשק ומכובד על מפקדיו. הודעת האוניברסיטה על קבלתו ללמודי הרפואה הגיעה כבר לאחר שנפצע, כתוצאה מהפצצת אויב בסוף אפריל על גדות התעלה. ביום כ"ב בניסן תש"ל (28.4.1970), ימים אחדים אחרי שנפצע, מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. לזכרו ועל שמו של אמיר, מוענקת מלגה לסטודנט לרפואה, בלשכת בני ברית, שבי ישראל, בנתניה.
נכתב ע"י אילן זיסמן בתאריך 26/04/2023 בשעה 11:26:38

אימי ואימו היו בנות דודות. איך אפשר לשכוח את אמיר אנדרי? את הביקורים בילדות בביתם בנתניה, את המשחקים עם הכלבה חומי איתו ועם דני האח הצעיר. ההורים סינה ומרסל והסבתא בטי. איזה משפחה אצילית. אמיר בעל מראה של פרופסור כבר מילדות. לא אשכח את הבשורה מאמא שאנדרי פצוע קשה בסורוקה והמאבק של הרופאים להצילו. אנדרי הגבור נפצע קשה בתעלה במלחמת ההתשה מהפגזה ארטילרית מצרית. אמיר דאג שכל חייליו יתפסו מסתור קודם. בזמן הזה הוא נפגע מפגז שנפל קרוב. האבא מרסל לא שרד את האסון ונפתר משיברון לב זמן לא ארוך לאחר מכן. אנדרי הגבור והחכם לעולם בליבינו יחד עם ההורים ודני. רפואה שלימה לדני היקר.


נכתב ע"י מוסקונה דוד 2087038 בתאריך 05/05/2014 בשעה 16:27:05

אמיר היה מפקד צוות שלי בסוללה וכשהיינו בתעלה במעוז הוא קבע שאני ועוד חייל נצא ראשונים לחופשה ו בדיוק כשחזרנו מהחופשה הוא נפצע הוא חשב לצאת בדיוק באותו היום לסידורים באוניברסיטה אליה נרשם והיה אמור ללמוד רפואה אני זוכר אותו לטובה היה פשוט גבר איש טוב


זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לגרעיני אמיר ז”ל