"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן נחמה ושמריהו, נולד ביום כ"א בניסן תשי"ד (24.4.1954) ביפו. יאיר למד בבית-הספר היסודי "בילו" ברמת אליהו. בשנתיים הראשונות של בית-הספר התיכון הוא למד בישיבת כפר-הרואה, והשלים וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר העירוני הדתי בראשון לציון. יאיר הרבה לקרוא ספרי היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה יהודית. הוא נפעם מייחודו ומגורלו של העם היהודי, והתפעל מגבורתם של מצביאים גדולים בהיסטוריה אשר הוליכו את עמם לניצחונות גדולים. יאיר היה עדין, טוב-לב וחייכן, בעל שיקול דעת ועומד על דעתו. למרות ביישנותו, הוא היטיב להשתלב בכל קבוצה, והיה הרוח החיה בה. תחביביו היו: ציור, נגינה וספורט. בסוף שנת 1972, גויס יאיר לצה"ל, והוצב לשירות בחיל-התותחנים. בהיותו בקורס מפקדים פרצה מלחמת יום הכיפורים, מיד לאחר המלחמה יצא יאיר לקורס קצינים ושובץ בגדוד בסיני. הוא היה קצין מעולה, ומפקדיו העריכו את הישגיו. כשהועלה לדרגת סרן, נתמנה יאיר להיות סגן מפקד גדוד בסיני, וכשסיים את תפקידו ביקש לחזור לגדוד כמג"ד. את תפקיד המג"ד הוא קיבל שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת שלום הגליל. יאיר עשה את מלאכתו בביטחון ובמסירות. הוא דאג לבקר כל חייל פצוע או משפחה שכולה, אף דאג להבטיח שכל חיילי הגדוד יבקרו בדרכם הביתה את חבריהם הפצועים ואת המשפחות השכולות. כשסיים את תפקידו כמג"ד, יצא יאיר ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל-אביב. הוא למד היסטוריה, וסיים את לימודיו בתואר בוגר. בסיום לימודיו קיבל יאיר על עצמו את תפקיד סגן מפקד אגד ארטילרי. באותה תקופה פורסם מאמר בעיתון "ידיעות אחרונות", שמצא חסר בצה"ל של היום. יאיר הגיב על-כך במכתב למערכת, והתבטא כמי שנפגע באופן אישי מן ההכללה שבמאמר. הוא כתב: "...אני גאה שאני נמנה עם החבורה הזאת שמקדישה יום ולילה ממרצה ומכוחה הנפשי והפיזי למען בטחון המדינה, דוחה חינוך ילדים וטיפוח בית, מתוך אין ברירה ולא מתוך אהבה לנשק ולמלחמה לשמם..." עוד כתב: "...לא תמצא כאן קצינים נובחים, תמצא כאן את הטובים והיפים שבעם הזה... אנחנו נעשה הכל כדי שהגבול יהיה שקט ואף נכין צבא למלחמה (והלוואי שלא תפרוץ) והחשוב מכל נכשיר אזרחים טובים למדינה..." את מעשיו הניעה זיקה עמוקה ושורשית לעם היהודי ולארץ-ישראל. הוא חש שליחות גדולה בשירותו בצה"ל, ועל כך כתב לחברתו בהיותו בלבנון: "...החיים פה מלאים מטלות ומשימות המחייבות קיצור בשעות השינה, דאגה והקפדה בקנה מידה רחב מאוד ולאו דווקא מבחינה מקצועית אלא ההיקף, ולעתים העייפות הפיזית. אך כפי שאת מכירה אותי זה הדבר שהכי פחות מטריד אותי. זוהי צורת החיים שבחרתי, גאה להשתייך למגזר הזה של האוכלוסייה, תוסיפי לזה את רגש השליחות המעורב באידאולוגיה ציונית והרי לך מישהו שמוכן לכל משימה...". בתרגיל שנערך בלבנון, בהיותו סגן מפקד האגד (215), עלה רכבו של יאיר על מוקש. יאיר נפל ביום ט"ו באלול תשמ"ד (12.9.1984), והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. בן 30 שנים הוא היה במותו. הוא הניח אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.