"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יעקב, בן רבקה ועזרא, נולד ביום ב' בכסלו תרצ"ו (1.12.1935) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי פיק"א שבעין גנים, ליד פתח-תקוה. מנערותו היה יעקב פעיל באגודת "מכבי הצעיר" והיה חבר בועדת הנוער של האגודה. הוא היה חובב ספורט מושבע, בעיקר התמסר למשחק הכדורגל. תחביבו האחר היה קריאת ספרים. הוא הקדיש שעות רבות, לפעמים לילות שלמים, לקריאת ספרים והיה בעל ידע ובעל השכלה בתחומים רבים. כן אהב בעלי חיים וטיפח כלבים. הוא היה צעיר יפה תואר, עדין נפש ונעים הליכות, בעל חוש הומור ואוהב חיים. ביתו היה מוקד לפעילות חברתית והוא התברך בחברים ובידידים רבים, שהעריכוהו וקיימו עמו קשרים הדוקים. הם כינוהו בשם ג'ימס. יעקב גויס לצה"ל בסוף מרס 1952 והוצב לחיל החימוש. לאחר הכשרה שירת בסדנאות וביחידות קרביות של חיל השריון. הוא השלים אחד הקורסים הראשונים של מפקדי כיתות חימוש בשריון ואחרי-כן הופקד על מחסני הציוד של יחידתו. יעקב היה חייל נאמן ומסור, צייתן ואהוב על מפקדיו ועל חייליו. הוא מילא תפקידים אחראיים ביחידה וכאשר עמד להשתחרר, בקשו מפקדיו כי ימשיך לעבוד ביחידה כאזרח עובד צה"ל והוא נענה לבקשה. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר התקבל יעקב כחבר בקואופרטיב 'דן' בפתח תקוה. חבריו הגדירוהו כרוח החיה של תחנת 'דן' בעיר. הוא היה אהוב על עמיתיו ועל הנוסעים שנסעו עמו באוטובוסי 'דן' במשך שנים רבות. יעקב היה איש משפחה מובהק. "ביתו היה מבצרו" - ויותר מכל אהב את הבילוי עם הרעייה, הבן והבת. בשעות הפנאי היה ספר טוב רעו הטוב ביותר. במלחמת יום-הכיפורים היה יעקב בין ראשוני המגויסים ביחידתו. הוא יצא לסיני ובכביש רומאני-באלוזה הותקפה היחידה על ידי מטוסי מיג של המצרים ביום החמישי למלחמה. יעקב נפצע קשה, אושפז בבית החולים ונותח ובמשך שנים עשר יום נאבק על חייו. הוא מת מפצעיו ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת והורים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סמל. עמיתיו לעבודה ב'דן' קראו על שמו את מועדון נהגי 'דן' בפתח תקוה; אגודת "מכבי" פתח-תקוה קראה על שמו את קבוצת הנערים של האגודה - "מכבי יעקב-ג'יימס" ומידי שנה בשנה נערך טורניר גביע בכדורגל על שמו של יעקב, שבו מתמודדות נבחרת הוותיקים של "מכבי" פתח תקוה ונבחרת עובדי קואופרטיב 'דן'.