"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ישעיהו (אישי) נולד ביום כ' בתמוז תשי"ב 13.7.52 בת"א. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לרמת גן ובה החל ישעיהו ללמוד. הוא סיים את ביה"ס היסודי "הלל" והמשיך בבית הספר התיכון "אהל-שם". אישי היה חבר בתנועת הנוער "הצופים", ברמת גן ובתקופת מלחמת ששת הימים התנדב - יחד עם חבריו לעבוד בחלוקת דואר במקום המחלקים הקבועים שגויסו. הייתה לו נטייה חזקה למדעים מדויקים; בתקופת לימודיו בביה"ס הוא השתתף בחוגים מדעיים שונים בפיזיקה גרעינית ומתמטיקה. הוא השתתף במחנה של "נוער שוחר מדע" ליד הכור בנחל שורק ונשלח מטעמו לחו"ל כחבר משלחת נוער שוחר מדע. אישי פיתח תחביבים רבים ובולטת הייתה התעניינותו בפילוסופיה, בספרות, בנושאים אזוטרים ובמדע בדיוני. ישעיהו נקרא להתגייס לצה"ל בשנת 1970, אלא שהתקבל ללימודי פיזיקה באוניברסיטת ת"א במסגרת העתודה האקדמית וגיוסו נדחה. בעת חופשותיו מהלימודים הוא עבר טירונות, קורס מכ"ים וקורס משנים טכניים שסיימו כחניך מצטיין. כשסיים את לימודיו לתואר הראשון הועסק אישי כעוזר הוראה באוניברסיטת ת"א ונמנה על אנשי הסגל. ישעיהו גויס לצה"ל במחצית ינואר 1974 והוצב בחיל התותחנים. הוא השלים בהצלחה קורס קציני תותחנים, אחריו סיים קורס קציני אג"ם והוצב כמפקד סוללת תותחנים. את שרותו הצבאי מילא אישי בדבקות ובמסירות. בחוות הדעת של מפקדיו תואר כ"קצין מעולה ומפקד אהוב על מפקדיו ופקודיו". מפקד אחר כתב בחוות דעתו: "קצין בעל ידע מקצועי רב, יעיל מאוד בעבודתו מגלה יוזמה ותושיה במילוי תפקידו". במחצית אוקטובר 1976 שוחרר אישי משרות סדיר ולאחר שהות של שנה אחת בחו"ל, החל בלימודים לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת ת"א ובד בבד המשיך לשמש כעוזר הוראה ומדריך סטודנטים לפיזיקה. באוקטובר 1979 נשא ישעיהו אישה ולאחר שנה וחצי נולדה בתו. בתקופה זו הוא היה עסוק בלימודיו לתואר שלישי בפיזיקה. הוא הוזמן להשתתף בכנסים בינלאומיים בנושאים בהם עסק וזכה בפרסים על הישגיו בלימודים. במלחמת שלום הגליל נקרא אישי להתייצב לשרות מילואים ושהה כחודשיים בלבנון. בדצמבר 1982 נקראו כמה קצינים להתנדב לשרות מילואים נוסף וכמי שההתנדבות היא מהערכים הבסיסיים שחונך עליהם, נענה אישי לקריאה זו. לפני צאתו למילואים הוא הספיק לסיים את עבודת הדוקטורט שלו בתחום הקשור לפיזיקה של החלקיקים. יום לפני סיום שרותו - בשבת 1.1.83 בדרכו לבסיסו קרוב לביירות נקלעו שני הג'יפים בהם נסע הוא וחבריו למארב. אישי נפגע בראשו והובל לביה"ח רמב"ם שם נקבע כי מצבו אנוש. הוא נותח בראשו אך מספר שעות אח"כ נפטר מפצעיו. ביום י"ז בטבת תשמ"ג (2.1.1983) הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר נופלו, הועלה לדרגת סרן. אישי השאיר אחריו אשה בהריון, בת - איה בת 20 חודש, הורים ואח. בנו אבישי - ישעיהו, נולד חודשיים לאחר נופלו. התואר השלישי, דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת ת"א, נמסר למשפחתו לאחר נופלו. כמה ממאמריו זכו לפרסום בספרות המקצועית הבינלאומית ובכך נתקיימה צוואתו הבלתי כתובה לתרום משלו לטובת הכלל. במכתב תנחומים למשפחתו כתב מפקדו: "הכרנו את אישי הן באימונים והן תוך כדי מלחמת שלום הגליל, כאדם, כמפקד וכקצין מקצועי האהוב על פקודיו ומפקדיו כאחד. אישי היה אחד הקצינים הטובים ביחידתנו".