סמל מור (שמוקלר) חיים ז"ל

מ.א 2084609
בן  22  בנופלו

בן  רחל ואהרון
נולד ב: גבעתיים
בתאריך: י"ח באייר תשי"א  24/5/1951
מקום מגוריו: קיבוץ עין חרוד מאוחד
התגייס ב: נובמבר 1969
שרת ב: גדוד 7104

נפל ב: כ"ב בתשרי תשל"ד 18/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים במובלעת הסורית באיזור רמת הגולן
מקום קבורתו:  תל-אביב - קריית שאול איזור:  1
חלקה: 1  שורה: 3  קבר: 5 
הניח אחריו: אם, אח ואחות


אנדרטה לזכרו

אנדרטה לזכרו

חיים (חיימקה), בן רחל ואהרון, נולד בל"ג בעומר, י"ח באייר תשי"א (24.5.1951) בגבעתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם שמעוני ובבית הספר התיכון מקצועי "אורט-טכניקום" בגבעתיים. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון בעין-חרוד. כשהיה בן שמונה, התייתם חיים מאביו והדבר הטביע בו את חותמו. עיקר עניינו בנעוריו היה נתון לתחביביו - לספורט, ולמשחק הכדורגל במיוחד, לבניית טיסנים ולנגינה באקורדיון, שמצא בהם פורקן. בשלוש השנים שעשה בעין-חרוד נתגבש אופיו והוא היה לנער רגוע ושליו. סיפר חברו: "הייתה בו שובבות נעורים ועמה פשטות, התנהגות בוגרת, אחראית ואמיצה, נכונות לעזור ונאמנות, ויותר מכל - הוא ידע להיחלץ ממצבים קשים ברוח טובה". חיים היה חברותי ומקובל מאוד על ידידיו. אדיב היה, מנומס ונעים הליכות. הוא היה חרוץ מאוד ולא בחל בכל עבודה. בתקופת שירותו הצבאי הסדיר עבד בלילות בבית-החולים "אסף הרופא", ובימי החופשות עסק בליווי תיירים בסיוריהם בארץ וכן עבד כמפעיל טרקטור - כדי להגשים את שאיפתו ולרכוש לו מכונית בכוחות עצמו ולצאת לטייל בעולם, לאחר שישוחרר מהשירות בצבא. חיים כיבד והעריך מאוד את אמו, אהב את בני משפחתו והיה קשור אליהם מאוד. חיים גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1969 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות השתלם בקורס לסילוק פצצות. אחרי-כן הוצב לחיל הרפואה והשתלם בקורס לחובשים קרביים. הוא היה חייל מסור וחבר למופת, אהוד על מפקדיו ועל חבריו. בשעתו נמנה עם החיילים שפרצו למטוס החטוף של חברת "סבנה", כדי לשחרר את החטופים. במלחמת יום הכיפורים השתתף חיים בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נהרג חיים כאשר חבש חייל פצוע, מזרחית לכפר טורונגיה. סיפר מפקדו: "היחידה הייתה בעיצומה של התקפת נגד, בתוך שטח האויב. חיילי האויב יזמו מספר התקפות ואנו נערכנו להודפם. בשעות הצהריים טווחה הסוללה. במטח הראשון נפגעו חיילים אחדים מאנשי הסוללה. חיים חש לעזרה. הוא קפץ מן החפירה ומשך את אחד הפצועים אל מאחורי הזחל"ם, כדי שיוכל לטפל בו. במטח השני נפגע הזחל"ם. חיים נפצע ופונה מיד לתחנת האיסוף ושם מת מפצעיו". הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית-שאול. השאיר אחריו אם, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "זמן קצר לאחר שהגיע לסוללה התחבב על כל אנשיה ושבה את לב כולם בחיוכו, באופיו הנוח, וברצונו הכן לבוא לעזרת כל נזקק".
נכתב ע"י דוד גנור בתאריך 06/01/2024 בשעה 17:46:07

נזכור אותך לעד חיים. יהי זיכרך ברוך.

נכתב ע"י יוני בתאריך 08/05/2019 בשעה 02:13:08

חיימקה ואני היינו זוג במשך למעלה משנה . וזו הייתה אהבה גדולה מאד עם קשר מאד חזק ומיוחד!! הוא היה אדם מקסים מאד רגיש , פיקח מאד, נדיב, חם ואוהב,חבר טוב, מצחיק,אהב מאד לעזור ואפשר היה לסמוך עליו בכל דבר! הוא בליבי לעד!

נכתב ע"י איזי שקד בתאריך 30/04/2017 בשעה 22:37:30

חבר ילדות אהוב. רגיש, חרוץ, מוכשר. חבר אמיתי

נכתב ע"י Anisarahma בתאריך 24/11/2014 בשעה 12:18:24

Thanks for the great info dog I owe you bigyitg.

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי למור (שמוקלר) חיים ז”ל