"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אייל, בן זיוה ויעקב, נולד ביום ג' בתשרי תשכ"ב (13.9.1961) בנתניה. אייל היה בן בכור להוריו ונכד ראשון במשפחה. בהיותו תינוק, הוא עבר עם הוריו לגור בבאר-שבע. כבן 6 שנים היה אייל, כשעברה המשפחה בחזרה לנתניה. אייל למד בנתניה בבית-הספר היסודי "איתמר", והמשיך בלימודי התיכון בבית-הספר "שרת". בבית-הספר התבלט אייל כנער ערני, כשרוני וצמא-דעת. הוא הרבה לקרוא והתעניין בכול, ולרוב הקדים את בני גילו. בהיותו בן 16 שנים התיישבה המשפחה ברמת השרון, ויחד עם אחותו ואחיו הסתגל לסביבה החדשה. אייל למד בבית-הספר התיכון המקיף ברמת השרון, בכיתה שהתמחתה במתמטיקה ובפיזיקה. בכיתה זו התגבשה חבורה של צעירים בעלי ערכים, שאיתם מצא אייל שפה משותפת. הם נהגו לערוך ביניהם וויכוחים אידיאולוגיים, פוליטיים וחברתיים. בגיל זה התבלט אייל בתפיסתו המעמיקה ובכושר לימודיו. תחומי התעניינותו לא הצטמצמו לתחום המדעים בלבד, אלא התרחבו גם ללימודי היסטוריה ופילוסופיה. הוא גיבש עמדה פוליטית, שהייתה בה אהבת ארץ-ישראל, הכרה לאומית ואמונה בייעוד הציוני. אייל אהב לטייל, ואף היה הרוח החיה בארגון טיולים ברגל בכל פינות הארץ. מדי פעם הצטרף אייל אף לצעדות באזורי יהודה ושומרון, כדי לחוש ממש את הווית הארץ. בחייו האישיים היה אייל צנוע מאוד, הסתפק במועט ולא היו לו דרישות חומריות. בחופשתו לפני הגיוס הוא העדיף לעבוד בהקמת גדר הביטחון בבקעת הירדן ובטיולים ברחבי הארץ, ולא נסע לחו"ל כרבים מחבריו. את לימודיו התיכוניים סיים אייל בהצטיינות, ושקל בקפידה את דרכו בצה"ל. כישוריו פתחו לפניו דרכים רבות. אייל חיפש אתגר ובחר בחיל-התותחנים, כי האמין שבו הקצין משלב ידע מקצועי רב עם פיקוד על אנשים והזדמנות לחנך ולהנהיג. בסוף 1979 התגייס אייל לצה"ל, והצליח בכל אשר פנה. אך מעולם לא התפאר בהישגיו. קידומו היה מהיר. לאחר שנתיים של מאמץ קשה ביחידה קרבית ובקורסים שונים, הוא זכה בדרגת קצונה. את קורס המפקדים סיים אייל כחניך מצטיין. לאחר נפילתו, סיפרו החיילים כמה בלט כמפקד, כ"מקצוען", כמחנך ש"נאה דורש ונאה מקיים" - הדואג לחיילים ואוהבם באמת. מפקדיו שהכירו בכישוריו, מינוהו למדריך בקורס הקצינים וגם שם ניכרה בקיאותו, מחשבתו הצלולה, גישתו היסודית וכושרו להסביר וללמד. לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא נבחר, כקצין מצטיין ואחראי, לצאת לפעולה מבצעית, ונשלח אל מעבר לגבול לבנון למשימת תצפית. הוא ביצע את משימתו בשלמותה אבל סמוך לסיומה, עלה רכבו על מוקש מעל למצוקי נהר הליטני. אייל נפל בעת מילוי תפקידו, ביום כ"ח בניסן תשמ"ב (21.4.1982) והוא בן 20 שנים. לאחר מותו, הוא הועלה לדרגת סגן. אייל הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא הניח הורים, אחות-כרמית ואח-בועז. אייל כתב דברים בשירה ובפרוזה, והם יצאו לאור בחוברת שבני משפחתו וחבריו מוקיריו הוציאו לזכרו. אייל לא זכה באריכות ימים, ולא ניתן לו לממש את כל היכולת הטמונה בו, את כל כישרונותיו, אולם החיים שחי - כראוי חי אותם. בחייו הקצרים הספיק אייל להאיר דרך ולהראות דוגמה לצעירים ולמבוגרים ממנו.